ברוכים הבאים, אורח

מי אמר שאין יאוש בעולם כלל?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? 2132 צפיות

מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 10 חודשים #94247

  • שם ייחודי
  • רצף ניקיון נוכחי: 61 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 27

אני יודע מי אמר. לא יודע אם כבר מאמין בכך. לא יודע אם מאמין בכלל. לא מאמין לא בעצמי, לא בעולם, ולא בכלום.
אז נכון שטוענים פה שהמקום מיועד רק לאלו שהחליטו להפסיק, וכאן ימצאו סיוע, ולא לאלו שמחפשים סיבה למה להפסיק. אבל.. לעזאזל. הדברים קצת קשורים. אחרי כמה פעמים אתה כבר מתייאש מעצמך, ומתחיל לפקפק אם אתה בכלל רוצה בכך באמת.
בשביל מה?
כמעט מיואש. לילה טוב.

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 10 חודשים #94255

אחי היקר! 
קודם כל,  ברוך הבא לפורום
אני מבין את התסכול שלך מעצמך ואת החוסר אמון והייאוש שעוטף.  אם תסתכל קצת על הפורום תיראה אנשים שמתמודד עם התאווה במשך שנים עד שהם מצאו את הדרך שלהם החוצה,  ורובנו ממשיכים במאבק לנצח כל יום מחדש,  רק להיום. 

אבל תדע לך,  שתמיד יש תקווה.  תמיד.  וכמה שזה ניראה רחוק וקשה ולא מושג-אפשר להשתנות.  עצם זה בשנרשמת לפורום וחשפת בפנינו את הייאוש והתרגשות הפנימיות שלך אומר שאתה רוצה משהו אחר,  שאתה יודע שיש עולם אחר בחוץ,  שיש דרך אל האור.  תישאר איתנו,  תצטרף לשיחות,  לתכנית.  אנחנו פה איתך,  אוהבים ותומכים בך.  ומאמינים בך עד אינסוף.  אתה טוב,  אתה מדהים,  אתה נשמה טהורה.  ואני לא אומר את זה כדי לרצות אותך.  אני אומר את זה כי אני מאמין בכל לגבי שהיה לך קשה למרות כל הנפילות לבוא לפה ולקרוא קריאת עזרה.  אבל עשית את זה וזה מעיד על אומץ וגבורה.  חזק ואמץ,  כל הכבוד
אוהב אותך ומתפלל להצלחתך 
תמשיך לעדכן אותנו פה. 
ג'וש

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק."

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 10 חודשים #94265

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3460 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812

שלום כמעט מיואש יקר

אני לא הולך לעודד אותך או לנסות לשכנע אותך שהאור קרוב והשמש נמצאת מאחורי העננים וכו', אני אישית לא התעודדתי בכלל כשאמרו לי משפטים כאלה, מה שכן אני רוצה לשתף אותך בכמה מילים על המסע שאני עברתי בחיי ואולי זה יתן לך תקווה ואולי לא, מתפלל שהבורא המיטיב שלנו יעזור לך וגם לי להתעודד קצת.

אם להיות כנה עם עצמי אומר שאני תמיד חיפשתי סיבה למה לא להפסיק, הייתי מחפש בכל מקום אפשרי היתרים למה מותר לי הלכתית להמשיך להשתמש עם התאווה, הרגשתי שהיא הדבר היחיד שמחזיק אותי שפוי פה בעולם עם כל הכאב והייאוש שחוויתי בו, לא הצלחתי להתמודד עם הכאב שצברתי ולכן חיפשתי דרכים שיקלו עלי להתמודד פה בעולם, והתאווה הייתה הדבר היחיד שגיליתי ובאמת עזרה לי קצת, הייתי מצליח להתנתק מעצמי לכמה שעות של שכרון חושים, בורח לכמה שעות של פנטזיות מול המסך המרצד, נופל, וחוזר ב'בום' למציאות הקרה והכואבת שלי, ועכשיו עם רגשות אשמה על העבירות שהוספתי לעצמי כי אני כזה רגיש ועדין ודפוק שלא יכול להתמודד ולהפסיק עם התאווה, הייתי מבקש מה' סליחה בלב לפעמים מוזיל דמעה או שתיים, ומנסה להירדם בתחושות ייאוש כשהשמש הזורחת כבר מבצבצת לה מבין חרכי התריס ומאירה את העולם שלא הפסיק להתאכזר אלי.
זה היה המעגל שלי במשך כמה שנים טובות, מעגל רגשות האשמה והייאוש שנלווה להם, כל הזמן חיפשתי פתח מילוט ממנו, זה לא הגיוני חשבתי לעצמי שה' - שאמרו לי שהוא אוהב אותי יאסור עלי דבר כל כך בסיסי בחיי, משהוא פה לא הגיוני, קראתי בכל מקום שמצאתי בספרים ובאינטרנט תשובות של רבנים על חטאי הנעורים, ואפי' שאלתי כמה מהם בצורה עדינה איך מפסיקים, ולא קיבלתי תשובה שעזרה לי מאף אחד, ורגשות האשמה המשיכו לאכול אותי גם שניסיתי לשכנע את עצמי שלי זה מותר כי אני כזה וכזה וכזה, וראיתי במקום מסוים שכל העונשים החמורים שכתובים על זה לא מדברים עלי, אבל זה לא עזר לי, משום מה עמוק בפנים תמיד אחרי שנפלתי הייתי מרגיש מדוכא ועצוב , מאד.

לפני כמה שנים בעקבות הכאב שרק החמיר וכל הדברים שמסביבי בחיי שסבלו בעקבות הדיכאון שלי, פניתי לאיש מקצוע שיעזור לי אולי להבין מה קורה איתי, למה אני מרגיש שאין לי סיכוי להרגיש טוב ומאושר, למה כל כך רע לי.
זה היה תהליך ארוך, שאפשר קצת לקרוא עליו בסיפורי האישי (הלינק בחתימה שלי) אבל בקצרה אומר שגיליתי שהמחשבות שלי גורמות לי לראות הכל שחור, שדיבור על המצוקות והחוויות הקשות שעברתי הקלו מאד ושחררו אותם קצת ממני, שכשהייתי כנה ושיתפתי מישהוא שחשתי ממנו אמפתיה והזדהות לסבלי, במה שאני מרגיש בפנים, זה עזר לי, זה גרם לי גם להיות אמפתי כלפי עצמי, לקבל את עצמי עם כל הדפקטים והדברים הרעים שחשבתי שעשיתי, להבין שבאמת עברתי כמה דברים לא קלים וזה בסדר שכואב לי, וזה אפילו בסדר שהתמכרתי להרגלים לא בריאים שעזרו לי לסחוב איכשהוא את החיים עם המשא הפנימי שסחבתי איתי כל הזמן, ואני לא אשם בזה שאני לא מצליח להפסיק, כי אני צריך להתמודד עם כמויות עצומות של כאב פנימי ומחשבות כואבות.
זה עזר לי מאד להבין את עצמי, הבנתי למה אני ממשיך ליפול, הבנתי מה גורם לי להרגיש כל כך רע, וכשהמשא הפנימי השתחרר לאיטו עם הזמן והטיפול, הרגשתי איך אני מתחיל להרגיש פחות ופחות צריך את ההקלה הזאת שהתאווה נתנה לי.

מקווה שלא הארכתי יתר על המידה.
מתפלל שתמצא את השביל שלך לשחרור ושמחה בחיים.
באהבה אח יקר.

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 10 חודשים #94267

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248

קודם כל כל הכבוד על האומץ לשתף ולשאול, נרשמת לפני חודשיים ורק עכשיו התחלת לכתוב, זה תהליך ואנו מצדיעים על זה,
שנית, כשנכנסתי לקבוצות גם לא האמנתי שאני יכול להפסיק, ולא הבנתי למה להפסיק, אבל המשכתי לבוא, הרגשתי שפה נמצא הישועה, אחרי 4 חודשים התחלתי להבין כמה שהתאווה הורגת אותי, ולמה להפסיק והתחלתי ללמוד אייך להפסיק, נשמח לראות אותך ממשיך איתנו בפורום.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 9 חודשים #94292

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275
יש הרבה שמתייאשים, כותבים כמה פוסטים בפורום ונעלמים.

גם כשאתה מרגיש מיואש אל תעזוב אותנו. תמשיך לכתוב פה בפורום כמצוות אנשים מלומדה כי זה החיבור שלך לשפיות

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 9 חודשים #94295

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172

שלום חבר,

הפורום כאן מיועד לכולם, אבל מהדברים שלך דוקא נראה שאתה מחפש דרך להפסיק ולא סיבה להפסיק. 

אני מאמין שאם היית פוגש אותי ביום שהגעתי לכאן, הייתי נשמע בדיוק כמוך. מיואש מעצמי, מיואש מהעולם, מיואש מהכל. אבל הנה אני כאן אחרי ארבע וחצי שנים ויש לי אמונה.

למה אני מספר לך את זה? לא סתם כדי לעודד אותך שהכל יהיה בסדר - כיון שאני לא יודע אם הכל יהיה בסדר, אלא כדי לומר לך שלפעמים דוקא הנקודה הזאת של הייאוש היא נקודת מפנה. פשוט כל זמן שאנחנו בטוחים שאנחנו יכולים להסתדר לבד אז אנחנו חוזרים שוב ושוב על כל מה שכבר ניסינו וזה לא הצליח. רק כאשר אנחנו מבינים שזה לא עובד ומתייאשים, אז אנחנו פתוחים לקבל עזרה ודרך אחרת.

אני לא מכיר אותך ולא יודע מה ניסית ומה לא, אבל אם אתה באמת מיואש כפי שאתה כותב, אשמח לספר לך מה עבד עבורי ועבור חברים רבים אחרים שהגיעו לכאן בדיוק במצב שלך.

הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 9 חודשים #94489

  • שם ייחודי
  • רצף ניקיון נוכחי: 61 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 27

תודה רבה לכולם על התגובות, שמח לראות שיש כאן אנשים כל כך נחמדים.

ככה: "לא האמנתי שאני יכול להפסיק, ולא הבנתי למה להפסיק"
    "נראה שאתה מחפש דרך להפסיק ולא סיבה להפסיק". (רוצה להתייחס לנק' אחת מכל הדברים הנפלאים שכתבתם)

אני מאמין שאני יכול. לא מבין עד הסוף למה (או לא מרגיש..)
אני מחפש סיבה. לא דרך. כבר אמרו חכמים שכל "איך" יימצא אם רק יהיה ברור "מה" ו"למה".
ההתמודדות היא כבר שנים. לעיתים ביתר הצלחה, לעיתים פחות. (בהצלחה- תקופות של חודשים עד חצי שנה, פחות- שבועות שלמים של 3 פעמים בשבוע). אבל רק לאחרונה אני במרה כזו. ההתמודדות עם התאוה היא רק אחת מתוך כמה שחורות במציאות המזוויעה שמסביבי. אני משתגע במציאות הזו. גם אם תורידו את הנושא של התאוה הייאוש יישאר דומה ואח"כ אולי יגרום ליפול שוב גם בזה.
אבל למה בכלל להתאמץ? למה להאמין? למה להמשיך? "אור שבה מחזירן למוטב" לא כל כך פועל אצלי, לא שיעורים, לא תפילות, ולא שום דבר אחר. העלם. חושך. אפשר לטעון שאני מדחיק בשלל בעיות בכדי לא להתמודד בכנות עם התאוה, אך אני מאמין שלא. (אולי אני מדחיק, אבל לא את התאווה. היא מציקה לי, אך מפריעים לי הרבה דברים אחרים עוד יותר והם משפיעים על הכל..

ושוב, תודה לכם.

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 9 חודשים #94497

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275

כדי לקבל מוטיבציה להחלים, צריך שההתמכרות תפריע לי. אם היה לי טוב במצב ההתמכרותי לא הייתי טורח לנסות ולצאת ממנו.

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 9 חודשים #94898

יש הקוראים למה שסוד כתב עליו, "מתנת הייאוש"

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 9 חודשים #94930

  • adam1
  • רצף ניקיון נוכחי: 44 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 262

התכנית מיועדת למיואשים, לאנשים שסובלים מחוסר עקביות, אני לא אנסה לשכנע מישהו להפסיק להשתמש אם אני לא חושב שהוא בעצם רוצה ופשוט עכשיו הוא מבולבל קצת ולכן אני לא אנסה לשכנע אותך להפסיק,
אני גם ממש אוהב את המשפט של חבר בתכנית שאומר שSA (תכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות למין )
היא לא 'עמותה למניעת הוצאת זרע לבטלה'.

מה שכן, בניסיון שלי זה שאפשר להחלים, אפשר לעלות על דרך גם בלי שהרבה דברים יהיו ברורים, אם אני אחכה ליום שבו לא יהיו לי הסתייגויות בשביל להצטרף לתכנית אז כנראה שזה לא יקרה בחיים, עזר לי להבין שאני צריך לעשות עם עצמי משהו כדי להזיז את החיים שלי למקום אחר למקום יותר טוב ואני לא יכול לחכות יותר שאיזה נס על טבעי יוציא אותי בין רגע למקום אחר, צריך לעשות ויתורים, אני מתפלל בשבילך שאלוהים יתן לך נכונות וכוח לפחות בשביל ההתחלה, בבחינת סטרטר..

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 9 חודשים #94934

שלום חבר
אני מאוד מזדהה עם מה שאני חושב שאתה כותב.
אישית, התאווה שליגורמת לי לחשוב לפעמים שמה שאני עושה הוא לא נורא, או צורך פיזי, לא פוגע באף אחד.
אני גם יודע שהתפרקות מינית הוא הפיתרון לכל הבעיות שלי, אם אני עצוב, כועס, פגוע, וכו'... זה יכול לעבור בכמה שניות של אוננות. זה בעיקר לפני נפילה. אחרי הנפילה אני מרגיש שאין לי סיכוי להפסיק, אני שונא ומלקה את עצמי, ומחליט שאני כבר לא נילחם כי זה חזק עלי, מהיום אני שייך למין. אני מאשים וכועס בסדר מסויים, קודם על עצמי, ואז אני עובר לתרבות היום, או להורים שלי, ובסופו של דבר לאלוקים שאחראי על הכול. הרגשות של "לפני הנפילה" ושל "אחרי הנפילה", שניהם מקשים עד בלתי אפשרי להפסיק.
ובנוסף אני עושה דברים שעוזר להמון אנשים להפסיק, אני לומד מאוד רציני בכולל, אני מאמין גדול באלוקים (ואני יודע להסביר לאדם לא דתי, על קיומו, וכוחו), אני מתאמן בספורט כל יום כבר שנים, הצטרפתי לפורטיפיי.
יש לי זכות להתיאש. הבעיה מתחילה כשאני מסתכל על איך החיים שלי יראו עם התאווה. אישתי כבר איימה עלי שתעזוב, אני מפנטז על בגידה באישתי, שזה דבר לא כ"כ טוב לגידול ילדים בריאים. אני מרגיש צבוע, פעם חבר שאל אותי (בתור בחור רציני), איך אני מפסיק להסתכל על נשים, הייתי אמור להגיד שאני לא יודע. אבל כמובן שהצעתי לשבת איתו וללמוד מוסר יחד. אני לא יודע אם זה עזר לו, אבל אני נישארתי מכור, וצבוע.
היום אני סוף סוף נקי, בזכות כל מה שהקבוצות החיות נתנו לי. פשוט תמיד חיפשתי במקומות הלא נכונים את הפיתרון או הסיבה. כשאני מגיע לקבוצה ומזדהה עם אנשים מכורים שבגדו בנשים שלהם, או היו עם זונות. יש לי סיבה להפסיק. בגלל שאני בדיוק כמוהם, רק יותר צעיר, כך שעוד לא הגעתי לתחתית שלהם. והפיתרון של אדם כזה שנקי לאורך זמן, עובד גם עלי. וברוך ה', החיים שלי יותר טובים בכל התחומים, כי התאווה שלטה והשפיע על כל חיי (גם כשלא הייתי מודע).
אוהב, בהצלחה

אין שום דבר בעולם שיכול לגרום לקב"ה לאהוב אותי פחות

תגובה: מי אמר שאין יאוש בעולם כלל? לפני 7 שנים, 9 חודשים #94937

אוהבים אותך חבר. מאוד מזדהה.
ומאוד שמח מכל החברים שהגיבו, צריך הזדמנות לשבת על זה

וקיפאון

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.70 שניות

Are you sure?

כן