שלום חברים
הצעקה שלכם לחזור לשפיות, הרגע הזה שא"א יותר להילחם, כ"כ מוכר לי.
חויתי אותו אלפי פעמים. מה שאני מנסה לעשות היום, זה לדאוג לפני כן שיהיה לי תוכנית שיעבוד לי במצבים כאלה.
כרגע במצב שבא לי לאונן במיטה, בדר"כ גם אין לי חשק לפורום או להתקשר לחבר. כל מה שאני יכול זה לקבל את זה שאני סקסוליסט, ושזה טבעי שארצה לאונן. ואז אני מבקש מהקב"ה שיתן לי את הכוח לא ליפול (לא לבקש שיושיע אותי, זה לא ספציפי מספיק). ואני פורש את ידי (ממש), או יורד על ברכיי, ומבקש מאלוקים להיות לידי ברגע זה שאני צריך אותו.
ואז כשאני ניצל, אני מחפש מה היה הגורם. אולי מריבה עם אישתי, אולי רעב, אולי פחד ממשהו.
ומנסה לידאוג יום לפני כן שזה לא יקרה שוב.
אני לא מבין גדול בזה, אבל זה מה שעובד לי רק להיום.
בצלחה
