נכונות.פתיחות.

מי שזוכר עד כמה אני והצעדים היינו דבר והיפוכו, מזרח ומערב, ימינה שמאלה, למעלה למטה, ( טהרני, אין לי עוד דימויים בראש כרגע סליחה על הדלות,,), וישמע אותי מדבר היום יראה את הנס ! 

מה שלמדתי בתוכנית הוא כך: אף אחד לא יעשה את הצעדים עד שיכאב לו ויסכים להיכנע
לכ-ל, כ-ל, כ-ל מה שיגידו לו !!!
אם הוא אוחז שהוא יותר חכם ( כמו שאני הייתי ), אין לו סיכוי להצליח בגלל שהכל בנוי על ביטול, על ענווה, על פתיחות לשמוע גם דברים שלא מוצאים חן בעיני ( כרגע),
 הספונסר שלי ( 26 שנים בAA )אומר לי 'אל תזרוק את השקפותיך הישנות שים אותם בארון הם עוד יבואו לידי שימוש, היה פתוח ע-כ-ש-י-ו להכיל רעיונות אחרים',
אנשים בAA (וגם ב SA הגויים,או יותר נכון לכתוב, אלו שהגיעו לקרקעית שלהם)
מצליחים להגיע למפוכחות רוחנית בגלל שהם הגיעו להכרה שהם חייבים לעשות כל מה שיגידו להם,
 חבר שלי שמפוכח הרבה זמן בsa סיפר לי שלפני התוכנית היה כופר, לא האמין בכלום,,,,, הוא הגיע לחדרים אחרי שאיבד את עבודתו וכמעט את אישתו והספונסר (מאמן ) אמר לו שיש אלוקים וכו' אז הוא התחיל להאמין. באמת.
 והוא לא אמר לו ''אני כבר 30 שנה לא מאמין, גדלתי בבית כפרני וכו'''

מי שלא יגיע עם פתיחות או עם נכונות לפתיחות, ימשיך הלאה להסתובב בנסיון למצא אושר בחייו אם זה דרך פורנו.אוכל.או אלכוהול,,,,,,,,,,

והאמינו לי מנסיון אישי,  כל השאלות ו'התאולוגיות' למיניהם מתיישבות כשעושים תוכנית (=עשיית כל ה-12 צעדים ) ומגיעים לחיבור רוחני אמיתי !!

POSB כתב on 09 נוב' 2016 11:44:

בדיוק עכשיו אני קורא זכרונות של איזו אישה יהודייה מלפני 300 שנה, ודווקא מדהים לראות איך המון דברים הם דומים מאוד לימינו. למשל ההתרפקות על העבר, שפעם היה יותר טוב - היה פחות שפע אבל יותר שמחה וכדו'.

אחד הדברים המעניינים שם הוא הסיפור שלה על עובד אלכוהוליסט שהיה להם. הם חיכו לו בגשם עד בוש כדי שיעביר אותם איזה גבול במרכבה שלהם, אבל הוא שתה במשך שעות ארוכות, לבסוף הוא הגיע והביא אותם לאיזו אכסנייה, ומיד השתכר שם שוב... פשוט אלכוהוליסט טיפוסי...

ובעיות של תאווה גם הן היו גם היו לאורך כל הדורות. היו אפילו קהילות יהודיות ששכרו פרוצות יהודיות מקופת הקהילה, כדי שיהודים לא ייפלו עם פרוצות גויות... מסתבר שעם מכורים לתאווה זה לא הועיל...

ובקיצור כדברי שלמה המלך: "אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה" (קהלת ז,י).

לפני 300 שנה המצב של היהודים היה כל כך נוראה שהאלכוהול שהיהו שותים היה קצת מעביר את הכאב של הגלות והמצב הירוד כי ת'אמת בותם ימים מה כבר יכולתה לעשות ? היה הרבה יאוש ולכן שתו(באמת לא היה על מה לשמוח כל כך,אין ישראל,הרדיפות נוראיות ,רוצחים יהודים סתם כי זה יום שני,בקיצור המצב היה נוראה)אבל היום המצב מאוד השתנה,הסיבות לאלכוהוליזים ותאוות אחרות אצל היהודים הם שונות ,זה לא מיאוש...ההפך ,היום יש התעוררות של כוחות חיים חדשים כמו השמחת החיים שלא יעדו היהודים הרבה מאוד שנים וזה משפיעה על הנשמה גם בצורה שלילית,לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי את זה ולצערי בדרך גם התמכרתי לכמה תאוות משלי וגיליתי שזה לא כזה פשוט להפתר מהם גם אחרי שאתה יודע את האמת ....זה כבר הפך להרגל רע מאוד ומושרש שלוקח הרבה זמן להוציא אותו.

בעצתך תנחני כתב on 09 נוב' 2016 09:49:

כמו שכתבתי לדעתי הסיפור פה הוא ממש ממש לא אלכוהול, למרות אהבתי הגדולה ובלתי בריאה אליו. אני מעביר לפעמים חודשים בלי אלכוהול ולא מרגיש בכלל בבעיה. הסיבה היחידה שאני שותה כרגע, זה כי אני מת מפחד ליפול ויודע שככה אני לא נופל.

טהרני כתב on 09 נוב' 2016 15:20:

ידידי הסיפור קצת לא אמין, סותר את אבן העזר סימן ו' כל דיני פסולי חיתון, משמע שעדיף שישכבו עם גויות שאין שם חיוב כרת...

פשוט שמח כתב on 09 נוב' 2016 18:53:

להלן ציטוט מדבריו של רבי יצחק עראמה (חי לפני כחמש מאות שנה), בפירושו עקידת יצחק לפרשת "וירא":
"כמה פעמים נתחבטתי על זה, על אודות הנשים הקדשות [=זונות] שהיה איסורן רופף ביד שופטי ישראל אשר בדורנו, ולא עוד, אלא שכבר יאותו בקצת הקהילות לתת להם חנינה ביניהם, גם יש שמספיקין להם פרס מהקהל [=משכורת מהקהילה], כי אמרו כיוון שמצילות את הרווקים או הסכלים מחטא איסור אשת איש החמור, או מסכנת הגויות, מוטב שיעברו על לאו זה משיבואו לידי איסור סקילה או סכנת שריפה [אולי יהודי שהיה נתפס עם גויה היה דינו שריפה]". עכ"ל.

ול-POSB , תודה על הודעתך האחרונה. קיבלתי והתחברתי.
שמעתי בעבור על מקור נוסף המתאר את התופעה, אך ביקשתיו ולא מצאתיו כעת.

מעמיד את זה גם מול איסור אשת איש...
תודה החכמתי 

אולי זה המקור יחזקאל פרק לו' פסוק כד:
כד :וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם.
כה: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם. 
כו :וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. 
כז: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם. 
כח :וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. 

הסדר של הדברים הוא שמעניין : קודם כל באים לארץ אחרי זה יש זריקה של מים טהורים ואז אנחנו צריכים להטהר "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" ואחרי זה לב חדש ורוח חדשה.אני חושב שאנחנו בשלב של "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" וברגע שנעבור אותו יתחיל משהו חדש שאנחנו לא מכירים עדיין....וזה נותן לי כוח להמשיך לנסות גם אחרי נפילות קשות כי אני רוצה ליהות חלק ממשהוא גדול ....

גם אני מצטרף לקודמי
לענ"ד ריפוי של המכור לא מגיע רק מבפנים, אלא בעיקר מבחוץ.
זאת אומרת, הקב"ה הוא מחלים אותנו, הוא כל יום זורק עלינו מים טהורים, וכל יום נותן לי לב חדש.
אני צריך לעשות כמה עבודות פנימיות כדי שאשאר טהור, ושאקשיב ללב החדש שלי.
לכן אין חידושים ב 12 הצעדים, זה בסה"כ לעשות את מה שאני כבר יודע, אבל לא מוכן להודות. ולעבוד על כמה מחסומים ביני לאלוקים.
אלוקים לא מתחיל לאהוב יהודי שעושה תשובה, הוא תמיד אהב אותו, אבל היהודי רק מרגיש את האהבה אחרי התשובה.
התשובה (והחלמה), הוא לא בשביל הקב"ה, הוא בשבילי.
יום טוב ונקי

לגלג, באותן תקופות לא הרגשתי ירידה בתחומים אחרים, וגם עכשיו כשאני מתחיל עם הצעדים אני לא רואה הבדל מהותי



מחכה לשקט, השאלה הייתה לגבי תקופת נקיות משמעותית, ושנתיים וחצי זה בהחלט משמעותי (בקרוב אצלך). בנוסף, הסיבה שאז נפלתי הייתה הזנחה בכתיבה בפורום והתרחקות מהסביבה המחלימה. גם מי שפועל ע"פ הצעדים ונמצא בתוכנית המלאה ובשלב מסויים מפסיק לעבוד על הצעדים סביר להניח שיפול ויש פה בפורום מספיק סיפורים שיוכיחו את הטענה הזו.

אפשר ליהיות נקי בלי התוכנית ,
אפשר גם שנתיים וחצי ליהיות נקי(כל הכבוד!)
אבל:
א. אני עדיין לא פגשתי מישהו שהיה נקי ונשאר נקי בלי התוכנית - אם הייתי פוגש אותך לפני הנפילה הקודמת, אזי לראשונה הייתי פוגש מישהו שנקי ללא התוכנית, אבל מה אפשר לעשות פגשתי אותך לאחר הנפילה, ומפה לשם המקרה שלך מהווה עבורי ראיה נוספת להיגד האמור- .
ב.הבעיה שלי היא לא התאוה, אלא הואקום הבלתי נתפס של היום יום, אם אין לי תאווה אני מחפש תחליף כלשהו, ואם אין לי תחליף אני סובל סבל איום, סופו של דבר הבעיה לא נפתרת, התוכנית נותנת לי את הכוח ליהיות נקי ולא לסבול, היא נותנת לי כוח למלא את חיי ולא להיזדקק לתחליפים.
אם אצלך הבעיה היא רק התאווה וכשהיית נקי נפתרה בעייתך, בראבו ייתכן ואתה לא צריך את התוכנית , אולם ידידינו שפתח נושא זה כמדומה שהוא כן עונה לקריטריונים האמורים, ועל כן ברור למדי מה שהחברים כאן הגיבו לו,
ובתימצות: אם אתה רק רוצה ליהיות נקי, לך אצל הפיתרון החדש, אך בשביל ליהיות נקי ולחיות, צריך תוכנית.
תמשיך לבוא. 

אז מה אתם אומרים בעצם?שזה או התוכנית או חיים תחת פחד של נפילה?
מאוד קשה לי לקבל כזה דבר. התוכנית וכל מה שקשור לגמילה ותיקון הם דבר זמני,לא?
כלומר באיזה שהוא שלב אפשר להוריד את גלגלי העזר,לא?
אחרת זה מאוד פסימי.....

בהקשר של הפוסט האחרון של מחכה לשקט: 
גם אצלי הבעיה היא לא התאווה אלא יש צורך בהרבה עבודה פנימית.
אבל אין לתכנית הספציפית של 12 הצעדים מונופול על העניין הזה. יש בעולם עוד דרכים "למלא את חיי" - אם זה בעזרת כתיבה בפורום, אם זה על ידי דיבור עם חברים, לימוד תורה, עשיית חסד, שכירת קאווצ'ר, עריכת חשבונות נפש, תפילה וכו וכו'

אני לא שולל בכלל את התכנית הזאת, ואפילו מעריך את הדרבון שלך להצטרף אליה. אבל אני לא חושב שיש לה בלעדיות. 
נקיות של שנתיים וחצי היא מאוד משמעותית (וגם אני אגב הייתי נקי ב"ה יותר מ3 וחצי שנים בלי ששמעתי על שמור עיניך...).
לא פגשת אנשים שנקיים שנים בלי התכנית כי הם לא נמצאים באתר הזה (באופן לא מפתיע), וגם אין סיבה שישתפו אותך בפרט הזה.

לגבי הפוסט האחרון של posb:
אני חושב שבשבילי מאוד משמעותי שאבין שכן, "במתים חופשי". כאן בעולם הזה, כל החיים אדרש להרבה עבודה עצמית יומיומית.
אבל עזוב אותך מכל החיים. בוא נעשה את זה רק להיום...

לא אמרתי שיש לתוכנית מונופול. ואכן אני מסכים איתך לחלוטין שישנם עוד דרכים למלא את החיים, 
אמרתי רק דבר אחד שכל עוד שלא בא מישהו ואמר שיש לו דרך מסוימת אחרת שע ב ד ה - ולא רק על הנקיון, אלא על שורש הבעיה - אין לנו אלא את התוכנית.  
סופו של דבר הנקודה כאן היא לא הערצה לתוכנית וכדו', אלא ענין של מה נקרית הוכחה, יכול ליהיות שיש עוד דברים שעובדים, אבל ניקיון עם סבל, או ניקיון שלא מחזיק אינו יכול להוות הוכחה. 

כמה שנים של נקיון נחשבות בשבילך הוכחה?
אם תגיד שזה לא תלוי במספר השנים אלא מספיק שתפגוש מישהו שלא נפל הרבה זמן, אז זה אומר שאם היית פוגש את אלי אחרי שנתיים ו5 חודשים אז היתה לך הוכחה. אבל אחרי חודש ההוכחה היתה מופרכת, מה שאומר שזו לא היתה הוכחה טובה...

אז כמה שנים זה מבחינתך הגשמת החלום שלך?

לי העובדה שהייתי נקי ושמח (לא נקי וסובל) 3 וחצי שנים בלי התוכנית זו הוכחה מספקת ש"יש לנו חוץ מהתכנית". חוץ מזה שאני לא זקוק להוכחה למשהו שהוא אצלי בסברא פשוטה.

ואחרי כל זה, אני מאוד מעריך אותך ואת כל מי שעושה את התכנית וממש לא שולל שעוד אצטרף אליה מתישהו אם לא אצליח מספיק בלעדיה