ניצחון מוחץ על היצר הרע!



ותתן לי מגן ישעך וענותך תרבני.

תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסולי.

ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם.

אמחצם ולא יוכלו קום יפלו תחת רגלי.

ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי.

על כן אודך בגויים ה' ולשמך אזמרה!

מזל טוב אסיר היקר

בתוכנית 12 הצעדים עדיין אין לי נסיון ואין לי את האומץ לחוות דעה
אבל בעניין תשובה יש לי המון נסיון כי חזרתי בתשובה על הענין הזה "מאות פעמים" באמת ובתמים מכל הלב, לפעמים כמה פעמים בשבוע כיד ה' הטובה עלי "מכור כמוני", אם זה לא היה מצער זה היה עלול להצחיק אותי
אני ח"ו לא מזלזל בזה אבל ממה ששמעתי הרבה מאנשים גדולים. הנקיות להיום חשובה מהכל. אם בעקבות ההתעסקות בעבר יש סיכוי שנפול, זה לא שווה. עדיף לי לקבל עוד יום אחד נקי גם במחיר להגיע למעלה עם העבר החולה

וחוצמזה התיקון הכי גדול היא "תענית פורנו" מהיום ולהיום
באמת הנקיות שנקבל מהתוכנית הינה תיקון גדול

ויש גם משהו בסיום דבריו של אבי גולן (אם כי בערבון מוגבל ????)
בהערצה ואהבה יהודי

תודה לכם חברים, אני מקבל את דבריכם. אולי רצתי מהר מדי. אולי כדאי לשמור את הכלים האלה להמשך הדרך כשההחלמה תהיה מבוססת יותר. כרגע אני נצמד לשמחה שב90 יום בע"ה.

כחלק מהלמידה של תופעת ההתמכרות באופן כללי, קראתי את הספר של אלן קאר "הדרך הקלה" לגמילה מעישון. להלן הסיכום:

1. בהקדמה הספר מנסה לשכנע את הקורא שזה אפשרי ואף קל להיגמל מסגריות.
2. לאחר מכן רוב הספר עושה שטיפת מוח למה לא כדאי לעשן. מסביר ומשכנע שאיש לא נהנה באמת מהעישון ושאין בו שום תועלת. אין התמקדות בהפחדות, אם כי הן תמיד ברקע בתור משהו שאין עליו עוררין.
3. מגלה לך שמדובר בהתמכרות לניקוטין ולא בהנאה שאתה לא יכול לוותר עליה. ולכן אתה מרגיש שחסר לך משהו למרות שלא חסר לך כלום.
4. מבשר לך שיסורי הגמילה הם קלים יחסית. ועוברים לגמרי אחרי שבועיים. כלומר אם תחזיק מעמד עד אז כבר לא יהיו שום קשיים פיזיים, רק פסיכולוגיים.
5. הוא מאוד מתאמץ להסביר מה בין השיטה שלו לגמילה בעזרת כוח רצון. כי בסופו של דבר מה שהוא מציע זה להחליט לעשן את הסיגריה האחרונה ולהיות רציניים בקשר לזה. בפועל, ההבדל הוא שטיפת המוח שאתה לא מוותר על כלום, ולכן אתה שמח בגמילה שלך וכתוצאה מזה אתה סובל את יסורי הגמילה באהבה.

אני חושב שההבדלים ברורים. קשה להגיד שתאווה לא מהנה. גם אין שום מצב להפסיק לגמרי את השימוש כי יש בה צד מותר ומבורך. יש משהו בהחלטה הסופית, ובהבנה שזה גורם הרבה יותר סבל מהנאה בטווח הארוך וגם בקצר. וכמובן הצד השווה שמדובר בהתמכרות שיש לה גם יסורי גמילה לזמן מוגבל. אבל אין פה חידוש או תרופת פלא.

שבוע טוב.
אני רוצה לשתף אתכם בלבטים. אני תוהה ביני לבין עצמי, האם החלמתי?
ברוך השם אני כבר לא מרגיש דחף לצרוך פורנו. כבר תקופה ארוכה.
יכול להיות שאיפשהו אני מחכה כבר ל90 יום בשביל לקבל את האישור על זה.
ברור שיש לי עוד דרך ארוכה בטהרת הלב, בשמירת העיניים, ובקדושת הבית. אבל האם יתכן שמההתמכרות הזאת לפורנוגרפיה נגמלתי?

כן אומרים שאחרי 90 יום אז יש איזשהו ניקוי. 
אבל בשבילי לא יודע אם ההתמכרות שלי היתה פורנו זה היה דרך להזין את התאווה. 
כשאני לא רואה פורנו אז אשה ברחוב תזין לי את התאווה. 
לי אישית אומנם לא ראיתי פורנו מעל שנה בחסדי שמים אבל אני יודע שברגע קטן של איבוד שליטה אני שם בפול גז...
למיטב הבנתי פורנו זה רק דרך להשתמש אבל הכל כלול בשם של התמכרות.

אסיר יצרינו
מהיכרותי הקצר עם התוכנית הבנתי שזאת דרך חיים, בקבוצה שאני משתתף נמצאים אנשים שנקיים עשר שנים ויותר, שאלתי את אחד מהם מה מביא אותך מדי שבוע לקבוצת משוגעים כמוני ? הוא ענה לי שהתוכנית זאת דרך חיים. דרך שהוא צריך עד סוף ימיו כי הוא לא בנאדם רגיל.
כמובן ש90 יום זה ציון דרך חשוב וזה נותן מלא מוטיבציה, אבל התוכנית אמורה לשנות משהו במנגנון שלנו שהביא אותנו להתמכרות...
אוהב ומצדיע
היהודי החמישי

חברים אני רוצה לשתף אתכם במשהו הזוי שקרה לי אמש.
חלמתי חלום בלהות. ובחלום אני חולם חלום נוסף שבו אני נופל בפורנוגרפיה. התעוררתי מהחלום הזה בתוך החלום האמיתי והרגשתי נורא. משום מה הבנתי שאני צריך לאפס. יומיים לפני ה90!
בסוף התעוררתי לעולם האמיתי ועכשיו אני חושב לעצמי. מה זה אומר? האם אני כ"כ חושש מנפילה? או שאולי זה עדיין רדום אצלי?

זה אומר שאתה יושן עמוק

״דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין״

אוהבים אותך.

אסיר יצרי, לא הבנתי מה בדיוק באת להגיד בעניין אלן קאר? תאווה זה הרבה יותר חזק מסיגריות - מה ההשוואה?

חידושים מדהימים כתב on 01 מרץ 2017 02:01:

אני לא מסכים איתך ידידי. הצד השווה שבהם שהם סוגים של התמכרויות עם יסורי גמילה קלים יחסית, שהקושי הפסיכולוגי עולה על הפיזי.
ברור שהם לא זהים, וציינתי את זה בשורת המסקנות, אבל בהחלט אפשר ללמוד מזה לזה.
ומי אמר לך שסיגריות זה יותר קל?

דבר ראשון אסיר יש לך 90 מחר!!! מזל טוב!!!
תתחדש!!!
דבר שני אני חושב שברור לכולי עלמא שתאווה יותר חזקה מסיגריות...
תאווה זה לא רק ניקוטין זה מין זה סקס זה פנטזיות זה כובש את כולך. לא?

גיימס היקר,
לא יודע האם ניתן להשוות. לי קל לזלזל בסיגריות  כי מעולם לא עישנתי. אבל אני רואה מכורים כבדים שניסו המון שיטות והמון פעמים ועדיין לא הצליחו להיגמל. ובכל אופן, מכל מלמדי השכלתי. אם אפשר ללמוד מזה משהו, למה לא?

תודה על האיחולים ידידי!
אני נכנס לישון עכשיו, בנקיות ובקדושה ב"ה, סוגר את היום ה90 לגמילה שלי. מחר אתעורר ליום נפלא של חגיגות והודיה לקב"ה.

אסיר יצרי, בשבילך...

ההבדלים בין סיגריות לתאווה:

1. תאווה זה משהו שקיים בנפש ואי אפשר לבטל את זה - סיגריות זהו חומר זר שגורם לגוף לצרוך אותו שוב - אבל לא באשמתו של הגוף (כמו למשל שאתה שותה מים מלוחים שגורם לך שוב לשתות.. זה שאתה שוב שותה זה לא בגלל שאתה צמא, אלא בגלל הבעיה שיצרתה - מה שאין כן התאווה).

2. התאווה מתעוררת מכל דבר קטן או מדבר מזכיר - לעוצמה חזקה, - הסיגריות לא.

3. את הסיגריות צריך להסיר ולנקות מהגוף (וגם להשכיח את ההרגל המגונה כמובן) - בתאווה אתה צריך לעבוד עליה כל החיים על מנת להפוך את מהות התאווה לתאווה חיובית - לרצון ה'. 

4. התאווה לא מרפה - חומר גירוי הסיגריות כן.

5. התאווה זה לא משהו רע - זה משהו טוב שצריך לנתב למקום חיובי. ולכן כל מה שתעשה נגדה הוא ברכה לבטלה - הסיגריות כן. 

לסיום; במציאות, להיגמל מסיגריות קל הרבה יותר מהתאווה. העולם מצליח לגמול את עצמו מסיגריות הרבה יותר חזק וטוב מאשר התאווה. ההתמודדות הקשה בעולם - היא נגד תאווה - הרבה יותר מכל דבר אחר. אפילו מסמים. 

אפשר לקרוא פה בפורום על חברים המעידים על כך שקושי הגמילה מתאווה היה חזק להם פי כמה וכמה על פני ההתמכרות הרבת שנים לסיגריות.  


אגב, אתה עושה עבודה טובה ויפה ומומלצת מאוד ביציאה אל החיים.. 

אוהבים! 
בהצלחה תמיד!

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו!

האמת, כשהתחלתי את ההחלמה לא העזתי לקוות שאצליח להגיע ל90 יום נקיים בניסיון הראשון. הכרתי את עצמי והייתי למוד אכזבות. אבל אמרתי לעצמי, לא משנה כמה זמן ונפילות זה יקח, אני יוצא מהבור. והנה אני עכשיו. עומד משתומם מול הנס הגדול שהייתי שותף לו. ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. אני קפצתי למים והקב"ה קרע לי את ים סוף.

התחלתי את היום בתפילה חגיגית. הוספתי נשמת כל חי, והלל. לא אמרתי תחנון. זה יום טוב בשבילי.
כל הדרך קראתי מזמורי תהילים בניגון בלב נרגש להודות ולהלל למי שגמלני את כל הטובה הזאת.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר.
יושבי חושך וצלמות אסירי עוני וברזל.
כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו.
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עוזר.
ויזעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יושיעם.
יוצאם מחושך וצלמות ומוסרותיהם יתנק.
יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם.
כי שיבר דלתות נחושת ובריחי ברזל גידע.

הערב אני אקנח בסיום מסכת, וכשאומר את הקדיש אכוון בכל מילה לכבודו של ה' יתברך על הניסים ועל הנפלאות שעשה איתי.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם מתיר אסורים!
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב!

ולכם החברים היקרים תודה רבה לכם על כל התמיכה והעזרה והעצות. תהי משכורתכם שלמה מעם ה'. חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'!