מוישי היקר,

ברור לי לגמרי מה הולך פה. אין לי ספק שכל החברים רוצים רק בטובתי. אבל מה נפקא מינה מהמחלוקת הזאת? אם המחלה זה פורנו או תאווה על כל גרורותיה, אם אני החלמתי ויש לי יצר הרע כמו כל אדם בריא, או שאני עדיין חולה בהכחשה. אני מצהיר שאני לא נכנס לשאננות, ומוכן למאבק יומיומי עם היצר הרע, אז מה ההבדל?

האם זה שידול להתחיל לצעוד ב12 הצעדים? לגיטימי. אבל מה בדיוק אני ארוויח מזה? האם כבר לא יהיו לי התמודדויות עם היצר הרע? האם מי שצועד בהצלחה בתכנית יכול להעיד על עצמו שנשים אחרות כבר לא עושות לו את זה? שהוא לא נמשך לאשתו כשהיא לא טהורה? 

אני יודע שהצלחתי להפסיק לצרוך פורנו, ע"י יבוש מלאכותי של הצריכה במשך מספיק זמן. אני הרגשתי שהגלים של הרצון לצרוך הלכו וקטנו במשך הזמן וכבר שבועות שאין לי אפילו דיגדוג קל לצרוך. אני הרגשתי יסורי גמילה שבאו והלכו. אם זו לא החלמה, אני לא יודע מה כן.

אסיר יצרי כתב on 05 ינו' 2017 13:00:

הנה עוד משהו שכתבתי בתחילת הדרך פה, שמבטא פרמטרים להחלמה מבחינתי.

בהצלחה רבה חבר יקר בדרך שלך. 
שאלוקים יעזור לך להצליח במטרות שלך. 
אוהבים. 

איזה כיף לך שאתה כותב הרבה ביומן!
מאחל לעצמי לחזור לזה יותר.
ושתזכה...

תודה ידידי. 
עוברים עליי ימים נפלאים של טהרת הלב. 
עכשיו חזרתי מבילוי עם אשתי, היו שם נשים לא צנועות אבל זה לא תפס את תשומת לבי כלל.

מה שחשבתי שבוע שעבר שזה יסורי גמילה הסתבר כשפעת... ברוך השם החלמתי והרווחתי שלושה ימים בבית בלי מחשבות רעות. אפילו לא נכנסתי לפייסבוק של הבחורה. היה גל עכור ואיננו.

אסיר יצרי. אתה פשוט מדהים בטירוף עם העבודה העיקשת שלך. לא לקבל דעות - לעיין בכל דבר לעמוק לעומק ולראות היכן הצדק. אני מאוד אוהב את הדרך שלך, אתה עוזר לי מאוד להבין דברים בצורה יותר ישרה ממה שהבנתי עד היום. תודה! בהצלחה נשמה!

תודה חבר. לרגע חשבתי שזה בציניות...

אני באמת מאמין בזה. לחקור, לשאול שאלות, לערער על מוסכמות. רק ככה מגיעים לאמת.

יש משהו שעוזר לך? תברר למה, מה בדיוק, איך זה עובד. ככה תוכל לזקק את זה ולתעדף נכון את הפעולות שלך. חבל להשקיע בפעולות שלא באמת עוזרות.

בהצלחה!

היום נאלצתי לשוחח עם אשה מאוד לא צנועה בעבודה. ניסיתי להחזיק את העיניים לא הצלחתי. זה היה עיקש. התמקדתי במה שהיא אומרת. הסתכלתי לה בעיניים. ניתקתי את הרגש מהגירוי. אבל העיניים בכל זאת ירדו לכיוון המחשוף. מייד העליתי חזרה. לא נתתי לשום מחשבה לקנות שביתה במוחי.
בסופו של דבר אני חושב שיצאתי מהניסיון הזה בצורה די מכובדת. אולי יצא שהסתכלתי, אבל את שלי אני עשיתי. 

מחר פוגש שוב את הבחורה הידועה לשמצה... לא אמור להיות אינטנסיבי כמו בפעם שעברה. מקווה שהתחשלתי. אעדכן.

בהצלחה אח

אסיר היקר. מהניסיון שלח כשאני מסתכל על זה כמאבק שאני צריך להתחשל בו אז זה לא עוזר לי. כי אני למדתי על בשרי היטיב שמול התאווה אי אפשר לנצח. 
אני במצב כזה הייתי נכנע. מוותר. משחרר ונותן לאלוקים לנהל לי את העולם. מודה בחוסר אונים. 
והתוצאה לא בידים שלי, היא בידי אלוקים. 
אוהבים. 

אסיר יצרי,

תגביר את תדירות הכתיבה שלך. מאמין שלא מעט אנשים צופים בפוסט זה ושואבים כוח.
כמו שנאמר בעבר הלחימה העיקשת שלך משמשת דוגמא לאחרים.

לצערי מכיר את ההרגשה שבקום עבודתך ישנן נשים שאינן צנועות! רובן עוד נשואות!!
לצערי איני רואה את בורא עולם כאבא אלא כבוס רחום.

רק הפחד מחזיק!!!

רק לסגור את המעגל שפתחתי. הניסיון היה קל יחסית הפעם. למרות המבטים והחיוכים שלה נשארתי קר ומנוכר. חייכתי בנימוס והמשכתי הלאה. גם כשנכפתה עליי קרבה פיזית, נשארתי איתן, במעשיי ובמחשבותיי.

לצערי דווקא הערב תפסו את תשומת לבי תמונות לא צנועות, בשתי הזדמנויות שונות. תודה לאל שהיה לי הכוח לא להיכנע ולהיכנס לתוך הקישור או הדף שממנו יצאה הזוהמה. שאף שלא היו אלה אלא תכנים גבוליים, מכל מקום בודאי שהייתי ניזוק מהם. גם מה שראיתי היה יותר מדי, ולא דילגתי עליהן כנדרש.


אורי, אם כבנים אם כעבדים...

שמחים לשמוע שהצלחת! 
אוהבים. 

אסיר יצרי כתב on 20 מרץ 2017 10:33:

תודה! אנסה את מה שאתה אומר.

ההודעה ההיא כתבתי לך אותה בכנות. שלמרות כל מה שאני יודע בתחום - לימדת אותי כמה דברים חשובים. (בעיקר לא לקבל ישר כל דבר שאומרים - אפילו שאמר את זה אדם גדול או איזה פרופסור מפורסם. אלא לקבל רק לאחר בדיקה ומחשבה - לראות האם הלב שלנו והשכל הישר מסכימים לזה). 

בתחום ההתמודדות האישית - נ"ל שהנני נמצא במצב טוב ואפילו מצוין. אתן כמה דוגמאות ותגידו מה אתם חושבים (נדגיש שכמובן הכול בחסדו של האלוקים ובזכות עבודה מתמדת בנושא שכעת כל הזמן ממשיכה):  
אין שום רצון להוציא או לצפות
אין שום רצון להביט - גם ברחוב
'הגירויים' ברחוב ובכל מקום אחר משום מה מתו.
הראש נקי מכל מחשבה ביום ובלילה
גם אם שמעתי דיבורים ארסיים או דיברתי עם אישה יפה או ראיתי מעשה מגעיל ברחוב, בפרק ובגן - התאווה לא מתעוררת משום מה. והראש ממשיך להישאר נקי גם הלאה.  
ולאחרונה גם שמתי לב שהאבר לא מתקשה סתם ככה כמעט אף פעם. (דבר שפעם גם אם הייתי נקי היה מתקשה מאליו). 
- אפשר גם אולי לסכם הכול בקצרה, שכחתי איך נראית אישה ומה היה שם... בלכלוך ההוא.
וכך אני חי ונושם בכיף - למרות שאני יוצא בעיר ומסתובב ברחובות ובמבואות המטונפים - מה שפעם היה עולה לי ביוקר ובמאמץ רב לשמור על עצמי ובקושי.  

טוב אז אולי תתפלאו מה אני עושה פה - התשובה אני מעוניין לשמור על המרחק (מהנפילה הבאה) והדרך הטובה ביותר לכך היא להזכיר לעצמי תמיד שיש בי יצר מטורף לתאווה ושאם אשכח מכל הסיפור הזה יום אחד אני עלול למצוא את עצמי חזרה במקום הנורא בו הייתי. משום כך אני קופץ לפה מדי פעם בשביל לא לשכוח מזה ולהיזכר קצת... בגיהינום הנורא בו הייתי.

נשמע מדהים. אתה בעצם אומר שזה כבר לא מושך אותך יותר? שאין לך יצר הרע להסתכל על גוף של אשה ברחוב? 
אני במקרה הטוב מתגבר על עצמי לא להסתכל. לפעמים בקלות לפעמים בקושי. וגם אם מסתכל משתדל לא לקחת לריאות. אבל בהחלט יש לי חשק לזה.