ככל הכבוד על הכנות אסיק יצרי לא מובן מאליו. מתפלל למענך שהגל ילך כלעומת שבא. 
אוהב
נהירו

איזה יום דרעק. 

כאילו היום לא היה מספיק מחורבן גם חמותי הגיעה לעזור בנקיונות. ועכשיו אשתי אוכלת לי את הראש, לא יודע על מה. אני מנסה להפעיל עליה את השיטות פה. מייעץ לה לשחרר, לתת לקב"ה לנהל את העולם. זה רק מרגיז אותה יותר...

התעכברתי לגמרי. באות לי מחשבות הזויות. לעשות דברים שמעולם לא עשיתי. לא משהו ממשי, אבל בהחלט טורדני וחולני. כאילו משהו בתוכי אומר לי שכל פעם שקשה לי אני צריך לעשות משהו מיני. וככל שקשה יותר זה צריך להיות מעשה יותר חמור. די רוצה להיות נורמלי כבר.

איזה מזל יש לך שחמותך מגיע לעזור בנקיונות הלווי עלי
אני שולח את ילדי שיעזרו לחמי וחמות עם הווילונות 

אסיר יצרי כתב on 06 אפר' 2017 20:28:

קודם כל הייתי ממליץ לך להחליף תשם משתמש ליצרי אסיר ולא הפוך 
אח"כ אני אומר לך שאתה חייב למצוא מקום בריחה חדשה
גם אני הייתי רוצה לברוח במקרים מסויימים לראיית סרטים וכדו' וכן כשהייתי יושב יותר במשרד עם סינון דיי חלש אז בימים קשים אני יגיד כגון על עצמי שאני משתדל להתפלל 3 פעמים ביום וללמוד שעה אז בימים שלא היה לי סיפוק כי דילגתי על אחד או שתיים מהנ"ל ואחר כך הייתי יושב על המחשב ללא קשר לשום דבר בימי דיכאון וחסרי סיפוק הייתי מוצא תצמי נובר באשפתות הרשת ומגיע למקומות שפלים ומגעילים
לכן חיפשתי לי מקום בריחה אחרת כי המקור של הדיכאון הוא כי אין לי סיפוק ולכן מכאב הלב ומחולשה פנימית אני מתדרדר לאן שהחומר סוחב לכן מתי שאני מרגיש שאין לי סיפוק אני מחפש מישהו שצריך עזרה או משהו או על האינטרנט מחפש איזה שיעור תורה מעניין כך שהסיפוק קצת מתמלא והחולשה נחלשת
בין והתבונן ובקש ממי שהחכמה והקדושה שלו 
הצלחה רבה 

בשבילי עוזר כשאני משתף מיד חבר ומבקש בנוכחותו מאלוקים לעזרה. כשאני לבד אז אני נושא משא כבד ומרגיש את כל התיאורים שתיארת...
בהצלחה!

נ.ב. גלות המר ברוך הבא לפורום, ספר לנו קצת על עצמך....

צריך חבר כתב on 07 אפר' 2017 06:14:

אני מאוד שמח שהיא באה לעזור. אני פשוט לא אוהב להיות בבית כשזה קורה...
אני יודע שזה נשמע כפוי טובה, וככה בדיוק אני מרגיש, מה שמחריף את תחושת הגועל העצמי. אם ללמד על עצמי זכות, חשוב לי המרחב האישי שלי, וכשחמותי היקרה אצלי בבית פשוט לא קיים לי המרחב הזה. הדרך היחידה להיות לבד בשקט זה לנעול את עצמי בשירותים ולהגיד שכואבת  לי הבטן... היא פשוט נכנסת לכל מקום לנקות...

כמוני כמוך
אשתי הערב אומרת לי קשה לעבוד איתך ואני עונה לה מה ביקשתי שיתנו לי קצת שקט שאוכל לנקות את המקרר

הקיץ מתחיל ואני מאוד חושש. אני מפחד ששמירת העיניים שלי תתרופף לחלוטין, ומשם הדרך חזרה לבור קצרה. כשאני מסתובב בחוץ ועוברים מולי פיתויים, אני פשוט מרגיש נורא. אפילו שאני מצליח לא להסתכל, יש לי מין תחושת גועל עצמי על זה שיש בי חלק שרוצה מאוד ללגום. איך נפטרים מהתחושות האלו?

 עושים תוכנית, חבר!

אוהבים

ישורון היקר, האם מי שעושה את התכנית אין לו כבר יצר הרע להסתכל על נשים? ואם הוא כבר ראה זה לא עושה לו כלום?

אסיר יצרי כתב on 08 אפר' 2017 21:36:

פשוט מבינים שיש לנו יצר הרע או מחלה איך שתקרא לזה, וזה חלק מאיתנו כמו שהידיים והרגליים זה חלק מאיתנו, ואגב, גם לצדיקים גדולים היה יצר הרע, והם עבדו ועבדו עד שביטלו אותו.
בקיצור - דע את מקומך. אנחנו בני אדם עם תאוות ורצונות רעים והקב"ה רוצה את התפילה שלנו ואת הרצון הטוב שלנו.

אסיר יצרי כתב on 08 אפר' 2017 21:36:

מזדהה,
לימדו אותי ש - "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", כלומר הדרך לתקן את התחושה של הזולת כלפיי היא לתקן את הלב שלי, את התחושה שלי כלפיו.
והדרך לתקן את התחושה שלי כלפי הזולת או כלפי מעשים שאני עושה ולא אוהב את עצמי בגללם, היא לבצע פעולות אהבה כלפי האחר שאני חש כלפיו תחושות לא נעימות. והאחר יכול להיות באמת אחר, או החלק ה'אחר' שקיים בי בפנים. ואחרי המעשים נמשכים הלבבות.
והמעשים יכולים להיות למשל - לנסות לחשוב מחשבות של חמלה עצמית, של קבלה עצמית, שזה בסדר כי זה מגיע ממקום של כאב, של הבנה של הכאב שאני מנסה להכיל על ידי הבריחה לשם, לכתוב כמה דברים שאני אוהב בעצמי, לנסות להבין מה אני מנסה להרוויח מהבריחה ל'שם' יהא 'שם' אשר יהא. לחשוב על דרכים יותר בריאות להקלה.
לחבק את האו-י/ה-ב הפנימי.
ולהתפלל על זה, על עצמי, על קבלה עצמית כוללת.
זה מה שעובד בשבילי.
אוהב

אסיר יצרי כתב on 09 אפר' 2017 04:26:

אכן כן. מי שעושה את התוכנית (מבין ש)אין לו יצר הרע כי זה לא חטא כי אנחנו חולים ולא חוטאים... 
ובתוכנית אנחנו לומדים להבין שתמיד יהיה לנו רצון ותאווה לזה אבל לומדים איך להתמודד נכון עם זה. לומדים שלא נלחמים בתאווה אלא מוותרים עליה ונכנעים לאלוקים. ואז באמת אתה יכול להסתובב נקי ומפוכח.

״עד שלא קיבלנו את הסקסהוליזם שלי לא יכולתי להישאר נקי ומפוכח (הספר הלבן)...
אוהבים.  

פנימה,  כמה עומק יש בך. כמה אני אוהב לקרוא את דבריך. אקח זאת לתשומת לבי ואנסה לפעול כך בעצמי. 
כשאני מנסה למצוא משהו שאני אוהב בעצמי אני שולף את התכונות שהיו בי ואינם עוד. הייתי מלא שמחת חיים ומלא אנרגיה, לפני כל הילדים והלחץ והתלאות. עכשיו אני רוב הזמן עייף ונרגן. אתמול הבן שלי שבה אותי עם הצחוק שלו והתגלגלנו מצחוק ביחד. ופתאום קלטתי כמה זמן לא צחקתי ככה...

היום התנפל עליי היצר הרע שלי. הפעם לבש צורה של התאווה לאשתי. כנראה הוא מרגיש שאני עומד בשלב ראשון לבטל אותו כעפר הארץ. ולאחר מכן לשרוף אותו... אח"כ להתנזר ממנו לפרק זמן קצר ולבסוף להשתמש בו לעבודת השם.

אני מסכים אתך בכל מילה גם אני חושש כנ"ל
ליע באופן אישי מה שעוזר זה לומר את תפילת השלווה ולהתקשר לחבר