אוי, אוהבים אותך.
שאל את עצמך מה הקב"ה רוצה ממך???

אני יושב מול המקלדת וחושב מה לכתוב, כמעט יוצא לי אוהבים אותך, תמשיך לשתף ובסוף יהיה טוב, אבל אני שם לב שזה לא מספיק כנה.

אני רוצה להיות כנה איתך ולספר לך שבכל פעם שיש הודעה חדשה בשרשור שלך אני נכנס לקרוא, יש שם משהו שמרתק אותי,
מצד אחד בחרת לך דרך ואתה הולך בה באומץ ובכנות שלא רואים הרבה אצל חברה כמונו, גם מי שלא מכור אבל מתמודד עם יצר מוגבר משקר את עצמו מהבוקר עד הלילה, כל שכן מי שכן מכור שזוהי האומנות שלו - חוסר כנות.
מצד שני, למדתי מהשרשור שלך המון על עצמי, למדתי עד כמה המחלה הזו ערמומית מבלבלת ורבת עוצמה, למדתי שאפילו שאני מחוייב לכנות אם לא יהיה לי כוח גדול ממני שאני חושף בפניו הכל ומתיעץ איתו על הכל, אין לי סיכוי להפסיק לסובב את עצמי, כי המחלה הזו משנה לנו את המוח, היא ממלאת לנו את התודעה בערפל, ועד שאנחנו לא חווים שחרור אמיתי מהאובססיה אין לנו דרך באמת לבחון את עצמנו אם אנחנו כנים או לא.

אז אחרי כל זה, אני רוצה לומר לך שאני אוהב אותך, אני מקבל ממך המון ואני שמח שאתה פה איתנו, כל הימים שצברת נתנו לך בוודאי המון, תמשיך להיות איתנו ויהיה לנו מתוק וטוב, בעזרת האחד שלו מלוא הכוח.

תודה על החיזוקים חברים יקרים. 

עברתי כברת דרך ברוך השם. מב' בכסלו עד י' באב, 8 חודשים ושבוע. 243 ימים של נקיות. מספר אסטרונומי במונחים שלי. לא האמנתי בתחילת הדרך שאצליח להגיע ל90 יום בניסיון הראשון, והנה אני בסדרי גודל אחרים, היינו כחולמים.

אז מה קרה? 
דבר ראשון, אני רוצה להבהיר שלא פתחתי פורנו. נפלתי באוננות, אבל בלי הרעל המטונף הזה. 

דבר שני, אני מאמין שאם הייתי נשאר באותם תנאים כמו שהיו לי לפני שבוע לא הייתי נופל. אבל הקב"ה מזמן לי אתגרים חדשים כל הזמן. והפעם זה היה בדמות נגישות גבוהה לתוכן בידורי. לצערי זיהיתי את הסכנה מאוחר מדי.

זה היה הרקע, התקלה עצמה באה אחרי מעידה שנייה תוך יומיים. כבר הייתה לי התחושה שזה כבר לא כנה ולא אוכל להצהיר נקיות אחרי מעידה כזאת. ככה שבעצם איבדתי את המוטיבציה של שמירת רצף הנקיות.

אני רוצה לנצל את המשבר הזה ולצאת מחוזק. החל מעכשיו אני מחמיר את ההגדרות שלי. כל הוצאת שז"ל ביוזמתי תיחשב מעכשיו נפילה. מעידה תיחשב צפייה בתוכן בידורי שלא הוכח כצנוע. צפייה בתוכן מיני ביוזמתי, פורנוגרפי או לא, תיחשב נפילה. 

אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי. כי אשב בחושך ה' אור לי.

אוהבים אותך, שמח על הדרך שלך.

שלום חבר יקר
אני חש את הכאב שלך.
הייתי במקום שלך לא פעם לצערי.
לכל אחד התחתית מרגיש אחרת, אבל לכולנו הוא כואב.
אני מנסה לחשוב מה הרים ומרים אותי מנפילה מהסוג שלך (מגובה).
התנהגת בהתאם לצפיות, אתה מכור ומכורים נופלים. לא אכזבת את הספונסר חברים או אותנו. אין כאן אחד שמעריך אותך פחות, אם כבר יותר בזכות האומץ שלך.
נפילות זה חלק מהחלמה. אמנם לא מחוייבות, אבל חלק.
לא איבדת את ההחלמה, איבדת נקיות. כל התובנות שלך והקשר הרוחני שלך עדיין איתך, בתוספת עוד קצת נסיון כואב, תשתמש בזה.
אני מרגיש הרבה יותר פתוח איתך, כי אני יודע שאתה כנה. לעומת מישהו נקי שנים שמשקר עלי עם הנקיות שלו.
אני לא צריך נקיות ארוכה, אני רק רוצה חופש מהכאב של ההתמכרות, וצלילות הדעת שנקיות נותנת.  היה לך את זה, ובעז"ה תמשיך עם זה אחרי שעוצמת המכה תעבור לך. 
אבל רק דבר אחד באמת חשוב במצב שלך, ותשמור על זה מכל משמר, כי בלי זה אתה אבוד.
"תמשיך לחזור אלינו".

אוהב ומתפלל

תודה רבה אח יקר. 

מאוד חששתי מהנפילה הראשונה מאז ההחלמה. תיארתי את זה בדמיוני כהתרסקות לרסיסים. ברוך השם אני במצב טוב, ממשיך מאותה נקודה שעצרתי. 

איפשהו זה הרגיש לי מאוד מוזר העניין של רצף הנקיות. כי כביכול ב100 יום אתה יותר קדוש מ30 יום, וב200 יום אתה בכלל טהור... בפועל היו לי תקופות יותר טובות בהתחלה. והיו תקופות קשות לקראת הסוף. ובכלל זה כל כך שחור או לבן, מילא אם על כל מעידה היו יורדים לי כמה ימים...
בקיצור, המיקוד שלי עכשיו ההוא באיכות, ולא בכמות. ובגלל זה החמרתי את ההגדרות שלי. יכול להיות שלא אגיע למספרים הקודמים, אבל זו לא המטרה שלי. 

ראיתי השבת שוב את אותה אשה שהייתי אובססיבי אליה בילדותי. זה מדהים. נקודות החולשה האלה שנשארו לי בנפש. היו שם אולי עוד 50 נשים צעירות ונאות. לא עשה לי כלום. אבל מבט שלה וצנח לי הלב לבטן.
התאמצתי מאוד לא להסתכל לכיוונה, ולפעמים אפילו הצלחתי.

שלום לך חבר יקר,

243 זה המון המון, ובאמת כל הכבוד לך. אף אחד לא מבטיח לנו תהליך בלי נפילות, וכל אחד עובר את המסלול שאלוקים תיכנן עבורו. כמובן שאנחנו מבקשים שיהיה בלי נפילות ובלי מעידות ויש לנו אחריות גם לעשות את כל מה שתלוי בנו, אבל נפילה יכולה להיות דחיפה כדי להתקדם עוד ולהשקיע יותר.

ראיתי חברים שנפילות הביאו אותם להתקדמות גדולה, אז אני מאחל גם לך לקום ולהמשיך הלאה.

המון הצלחה בדרך!

תודה סוד. אני מאוד מקווה שאצא מחוזק.

עוד שבוע עבר בשקט. כרגע מצליח לעמוד במה שהגדרתי לעצמי. אם כי בכל זאת נתקלתי בחוסר צניעות מסוים ולא היה לי העוז לסגור את זה. בכך אופן, זה היה חלש מאוד ולא השפיע עליי.
ממשיכים קדימה.

אני איתך בדרך, אל ייאוש זה הכי חשוב,

אחרי קרב קשה שנכפה עליי. ניצחתי אבל הוחלשתי.

אוהבים אותך , ואיתך ביחד לאורך הדרך.

האם יסורי הגמילה חזרו?

אני חש חוסר שביעות רצון כללי. חוסר חשק לעשות כלום. עצבני על שום דבר. 

לא מרגיש קושי מיוחד, אבל משהו בתוכי דוחף אותי לצרוך איזה גירוי כדי לשפר את ההרגשה. הבעיה שכבר סגרתי את עצמי מכל הצדדים, זה או נפילה או כלום.

אולי גזרתי על עצמי חומרה שאני לא יכול לעמוד בה? אולי זה עוד תחבולה ואם רק אצליח לשרוד את היום, מחר הכל יראה אחרת? 

אני יודע שאני צריך להתפלל אבל אין לי כוח. כי שומע אל אביונים ה' ואת אסיריו לא בזה.

באהבה, הייתי מציע לך אם כל הפחד שלך, לנסות לדבר עם חבר וותיק מהפורום, יש םה מספיק חברים שישמחו לדבר איתך, אני מאמין שביחד, תחלוק את הקשיים עם עוד אחד, תמצא את הדרך הנכונה להשתחרר מהתאווה.

הובסתי. נפלתי לתחתית הבור שוב. שתני בתחתיות ארץ. כלוא ולא אצא.