כמו שאמרתי, ההחלמה זה לא ביטוח בפני יצר הרע. לדעתי זה רק להגיע למצב 0 כמו שהיית לפני, ואז לפחות יש לך בחירה. לכן העובדה שאנשים נפלו אחרי שנים לא סותרת דבר.
קשה לי מאוד עם תיאוריית המלפפון החמוץ...
דבר ראשון, כלל יש בידינו "תשובה קדמה לעולם", גם אם כל הטבע יגיד ההפך, התשובה היא מעליו.
ותשובה שלמה זה "עד שיעיד עליו יודע תעלומות כי לא יחזור לכסלו עוד". כלומר, אין עוד שום חשש שהוא יחטא. וזה לא אומר האדם על עצמו. רק "יודע תעלומות" יכול להעיד עליו.
דבר שני, עינינו הרואות שאנשים מצליחים להיגמל. לפחות בסיגריות, אני מכיר מכורים לשעבר שלא יכולים להריח עכשיו עשן סיגריות. אולי זה תלוי באדם, וברמת ההתמכרות, ואולי זה גם משתנה כתלות בחומר הממכר. אינני יודע.
אבל צריך לזכור שגם מבחינת ההגדרה הפורמלית של ההתמכרות למין, מדובר רק במקרים קיצוניים התפקוד הכללי של האדם נפגע. לא מסוגל לעבוד, לא מסוגל לנהל חיי משפחה וזוגיות, וכו'
לפי מה שאני רואה פה מרוב החברים, זה לא המצב ברוך השם.
לצורך ההשוואה, אני צורך יותר אלכוהול ממין, ואני עדיין נחשב רחוק מלהיות מכור לאלכוהול. יותר מזה, אני בטוח שאדם חילוני במצבי לא היה רואה בעיה בזה. ורק אם היה מנסה להפסיק מסיבה כלשהי הוא היה מגלה שיש פה משהו חזק ממנו.
בקיצור, עם כל המימד החשוב הזה של התמכרות, שבלעדיו אין בכלל סיכוי להחלים, צריך לקחת את זה בפרופורציה הנכונה, ולא לבוא לידי יאוש.