תודה אמונה! כל תגובה מחזקת אותי.

ידעתי ה' כי צדק משפטיך ואמונה עיניתני

אסיר, אשריך!!!!!!!

אוהבים אותך 'אסיר יצרי' היקר

זה ציטוט של תגובה שנתתי לחבר יקר בשרשור בפורום לגברים נשואים,
זה הלינק אליו - ''אלי עזור, אשתי במחזור'' שתרם לי רבות, ותרמתי בו גם קצת.. על הנושא החשוב של החלמה בזמנים יותר 'מאתגרים' בשביל מכור לתאווה כמוני במהלך הזוגיות. ממליץ לקרוא אותו.

אוהבים אותך אח יקר,
שיהיה בהצלחה לכולנו בהכנסת עוד קצת החלמה למרחב האישי שלנו, אולי יזכה אותנו אבינו האוהב והיא תגלוש גם למרחב הזוגי. בקרוב. אמן.

תודה חברים אהובים.

ברוך השם הזוגיות שלי טובה, למרות ההתמכרות.
אמנם אני בעצמי מרגיש צבוע ובוגדני כלפי אשתי. והתחושה היא אחרת לגמרי כשאני ניגש אליה נקי. יום אחד אני ארגיש מספיק בטוח כדי לספר לה על זה ולהוריד את האשמה מהלב שלי לנצח.

בינתיים כאבי הראש נעלמו.

השבת צפויה להיות לא פשוטה מבחינתי. בשמירת העיניים וטהרת הלב. הפעם דווקא במרחב הלא וירטואלי. נערה שמתארחת אצלנו וגורמת לי להרבה הרהורים. אין דרך לצאת מזה. הרבה נפילות התחילו ככה.

ממעמקים קראתיך ה'. מבטן שאול שיועתי שמעת קולי. אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תקח ממני.

שבוע טוב. אני שמח לבשר לכולם שאין נפגעים לכוחותינו.

פשוט לא יאמן. ניסיונות שעד לא מזמן ראיתי אותם ככישלון ידוע מראש. היום יצאתי מהם עם ידי על העליונה.

הבא ליטהר מסייעין אותו. וואלה באמת מסייעין.

לא יודע מאיפה הכוחות האלה באו. מתנופת ההצלחה בתהליך? מעצם זה שהמוח שלי כבר לא שטוף בזימה הזאת כבר 43 יום? אולי הכל היה שם והנפילות הרגילו אותי לוותר לעצמי?

פתאום אני מצליח להזיז את העיניים כשהיא מתכופפת. לא להסתכל לה על החזה כשהיא עוברת מולי בפיג'מה. הכי מדהים שעכשיו החזה שלה נראה לי הרבה יותר קטן. האם היצר הרע תיעתע בי כל הזמן הזה?

ברכו ה' מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו.
תחושה נפלאה. שבוע טוב ונקי לכולם!

יום חלש. אני עצבני.

רפיון בתפילות. רפיון בתורה. רפיון בעזרה בבית.

היום קפצה לי תמונה לא צנועה בפרסומת. בחורה לבושה אבל עם מחשוף. לצערי התעכבתי עליה. 2 שניות. 2 שניות יותר מדי. שוב הרגשתי את זה. את המשיכה הזאת להסתכל.

הערב אחרי שכולם הלכו לישון הבליחה במוחי המחשבה על האפשרות להשתמש. דחיתי אותה על הסף בלגלוג. אבל אין לי ספק שזו תוצאה של מה שקרה בבוקר.

עכשיו קריאת שמע. וידוי. נקווה שמחר אקבל נשמה טובה.

כל כך מזדהה, אני כל כך חלש בימים כאלה.. מכיר את זה מקרוב.. שמח מאוד שהצלחת למרות המצב. אשריך! מגיע לפנים שלך ללבוש איזה חיוך..!

בהצלחה, מתפלל עליך

תודה לכם חברים אהובים. כל תגובה שלכם פה מעודדת אותי להמשיך לכתוב. ואין ספק שזה מה משאיר אותי שפוי.

2 הסברים לרפיון הזה.

1. כל עוד הייתי שקוע בטיט ההתמכרות, הייתי חייב לאזן את זה בעוד מצוות ועוד תורה. מתוך מחשבה שאם הקרב הזה אבוד, לפחות נשקיע בשאר חלקי העבודה. שלא לדבר על זה שבהתחלה קיוויתי שאולי תוספת תורה ותפילות יעזרו לי לנצח את היצר הרע.
2. יכול להיות שכל עוד הייתי תחת שלטונו של היצר הרע, הוא היה מעודד אותי לעשות מצוות וללמוד תורה. כביכול כדי להפיל דג שמן יותר ברשת. ועכשיו כשהוא רואה שאני בורח מהבור, הוא מרכז מאמץ כדי להדיח אותי משאר המצוות.

מה אתם חושבים? נסחפתי קצת עם הדמיון?

אני חושב שזה יותר ניפוץ דמיון,
כל עוד חטאתי בהכחשה הרגשתי צורך להחצין צידקות.... זה היה בא לי "בצורה טיבעית" שהתחלתי לטפל באמת בבעיה פתאום הבנתי מה הרמה הרוחנית האמיתית שלי ולא המדומיינת /מוחצנת. ופתאום הצדקות שהחצנית נעלמה... יותר מעדיף להיות אני פחות צדיק מאשר להיות מישהו אחר צדיק

זה יכול להיות הסבר נוסף, קצת דומה להסבר הראשון. תודה חבר!

היום הייתי לבד בבית. רוב הזמן התעסקתי עם הגמילה ככה שלא יצא לי אפילו לבוא לידי ניסיון. אפילו היה לי סופסוף זמן להתקשר לקבוצה הטלפונית. אבל אין לי מושג איך הייתי מתמודד אם לא. מצד שני לא עשיתי כלום חוץ מזה. לא יודע, כרגע יותר חשוב לי לעבוד על הגמילה שלי. יותר מכל דבר אחר.

אתמול היה יום קשה. הייתי בדיכאון. לא התחשק לי אפילו לכתוב פה על זה.
כאבי הראש חזרו.
כבר כמעט התייאשתי מהגמילה ומיסורייה. הרגשתי שאני נשבר.

היום היה יום חדש. הרבה יותר טוב. יום מוצלח בעבודה. הייתי מלא מרץ. ברוך השם!

כנראה זה בא והולך. עשיתי אימון גופני כדי לסייע לגוף להתמודד עם הגמילה.

שיתפתי 3 חברים ביממה האחרונה בבעיה שלי. ברמות שונות של שיתוף. תחושה מעניינת. ככל שאני מציף את זה יותר קל לי להתמודד. מרגיש כמו מישהו שנסחט הרבה זמן וסופסוף הולך להתלונן במשטרה. מתגברת בי התחושה שאין כבר דרך חזרה מהמאבק.

חברים, מעדתי.

בלילה תקפתי את אשתי מתוך שינה. כשכבר הייתי ערני ומודע למעשיי כבר הייתי עמוק בבוץ. לא יכולתי לעצור את עצמי.

לא יודע איך זה קרה. לא הרגשתי כלום במהלך היום או לפני השינה. נרדמתי תוך כדי הוידוי של קריאת שמע. יכול להיות שאני חסר תקנה? שמשמיים דוחים אותי?

מה בצע בדמי ברדתי אל שחת

עדכון.
החלטתי לא להחשיב את מה שקרה כנפילה. אבל אכן שוכנעתי שגם אוננות יש להחשיב כנפילה. נתתי לזה קצת זמן כדי להרגיש לאן נושבת הרוח. וברוך השם לא ראיתי שזה גורר אותי לנפילות של ממש.

ובכן, השבת לא הייתה פשוטה עבורי. ניסיונות מסוג חדש. דווקא הפעם כבר הרגשתי שאני לא עומד בזה והקב"ה בעצמו מנע ממני לחטוא. מקווה שאצליח להחזיק מעמד. לא למעוד. לא ליפול.

מה שלא יהיה, 50 ימים בלי לצפות בפורנו משום סוג. ובלי לאונן. זה נס שלא יאומן. אפילו הערב מצאתי את הכוחות לקום וללכת כשהתחילה סצינה לא צנועה בסרט. תודה הקב"ה! כי טוב יום בחצריך מאלף. טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך.

כיף לשמוע! שתזכה לניסים בכל יום....