התחלתי את הדרך ב"ה...
ארוכה היא הדרך, ולכן יש לי זמן להתבונן על שבילי הצד במסע זה על אלה שכבר בסוף המסלול, או כאלו שכבר עברו אותו,
רואה אני הרבה עניים נוצצות והשחרור מהמעמסה מורגש בכל פינה כאן בפורום
אבל ביחד עם זאת יש איזה מנגינה חרישית המתנגנת לכל אורך הפורמים הנמצאים כאן,
אנשים שעברו 90 יום מאה ומאתיים ימים בנקיות, והנה הופ החליק להם והתאפס הנקימטר שלהם
הדרור שב לכלובו... לכלוב היה רק חוט ארוך...
אני מנסה לחקור ולדעת האם יש עתיד ורוד בסוף הדרך, האם אי פעם נצא מאותו כלוב, ואולי אותם אנשים עשו איזה טעות שגוררת אותם לחזור לכלובם ושנוכל ללמוד ממנה.
והיה והתשובה שלילית לכל שאלותי, הרי שאפשר רק מן המחשבה הזו להתייאש.

אמנם נכון הוא כי כל יום נקי הוא רווח, אך המרדף אחר ימים נקיים הוא דווקא אותה השלמה של ניתוק האדם מכבלי ייצרו/התמכרותו/חטאיו
ויודע גם יודע מאמר חז"ל אל יאמין אדם בעצמו עד סוף ימיו, אבל יש נפילה ויש חזרה להתמכרות, ונראה שכאן נפילה היא חזרה להתמכרות.
אנא אמרו לי את אשר על ליבכם, את התובנות שיצא לכם ממסע זה. 

דבר ראשון, ברוך הבא ובהצלחה!

יש חילוקי דעות בנושא. חסידי שיטת הצעדים יגידו לך שמכורים תמיד ישארו מכורים ולנצח תאכל חרב.
האופטימיים, ואני בינם, יגידו שאפשר להתגבר לחלוטין ולחזור למצב הטבעי שבו יש לך שוב בחירה.

הנפילות אחרי זמן ארוך של נקיות הן לא הוכחה. שהרי החלמה מלאה פירושה שיש לך בחירה באמת. ובוודאי שאתה יכול לבחור ליפול.

ואני הקטן אומר אלה ואלה דברי אלוקים חיים. תלוי באדם. תלוי באופי. תלוי במבנה הנפש. וכמובן תלוי בתפילות.

תישאר איתנו, תצעד איתנו, תשתף אותנו. ביחד נצליח!

גם אני מצטרף להנ"ל, מסכים עם כל מילה של אסיר יצרי, אבל אני חושב דבר נוסף שכל אחד שעובד על הצעדים יגיד לך, לא משנה איך זה עוזר וכמה זה עוזר, אין ספק שכל יום זה רווח נקי, אבל צריך לזכור רק בשביל השינוי שזה עושה בחיים בעובדת המידות זה שווה, וכל השאר בונוס
באסירות תודה

אחד הדברים החשובים שהתחלתי להפנים כשהגעתי לכאן, לדבוק בתהליך, לדבוק במה שמוטל עלי, פחות להתעסק בתוצאות, 
אחרי מאה עשרים שנה, אני רוצה לדעת שעשיתי כל שביכולתי לחיות חיים נורמליים ושלווים, גם אם בדרך פעם בחצי שנה הייתה לי נפילה.... לא הרצף הוא המטרה, רק התהליך

תודה לכם, על המילים החמות, ולגופו של ענין, בעיקר בעניין  הבחירה אחרי נפילה מטרידני, שאני רואה רבים הנופלים לא כמעידה אלא כהתנתקות מן התוכנית הכוללת, ואחר שמכלים זעמם בעצמם על מצבם חוזרים לתוכנית מחדש, אני מחפש איזו עצה כדי שנפילה תהיה כפי שאתה אומר ענין של בחירה ולא התנתקות כוללת.

אמנם קצת יומרני מצידי אחרי 4 ימי נקיון, אבל בטבעי אני אדם שחי לפי תוכנית ותכנון ארוך טווח... כל זמן שאיני מכור לדבר מסוים

שלום חבר, 
אין לי המון ניסיון. אבל אני יכול לשתף אותך שאני בדיוק כמוך.. חייב לתכנן להרבה שנים. ו12 צעדים שינו לי את הגישה. פעם הייתי יודע מה יקרה עוד שנה.. ואז הבנתי שהכל מאת הקב"ה. כל רגע ושנייה מהקב"ה. אני עושה פעולות וצעדים על פי התכנית. אבל בסופו של דבר התוצאה לא בידיים שלי.
התכנית של רק להיום עוזרת לי הרבה.  הייתה לי בעיה של דימיונות מה יקרה אחרי הצבא. אחרי הלימודים וכולי. והבנתי שזה פגם אופי. שלפעמים אני סתם חולם. ולא מתמודד עם המציאות שניצבת למולי. אחרי שהבנתי שאני צריך להתמודד עם הרגע. ולנחות מהדימיונות. ולעסוק במציאות.

תראה, אני מאמין שאם הצלחת להחלים מההתמכרות אזי יש לך בחירה האם ליפול. אבל לצערנו אנחנו יודעים שזה ממכר. כלומר אם נופלים נכנסים חזרה למעגל ונלכדים. ואז אין הרבה בחירה. אין דבר כזה רק סיגריה אחת.

כמובן, אפשר להחלים מחדש. אבל זה לא קל כמו שאתה יודע.

אם כבר הרווחת חזרה את הבחירה. תשתמש בה בחכמה.