יום קשה בצבא. 
הרבה דברים לא הלכו טוב, הרבה תחושה של ייאוש, מראות לא צנועים, סיטואציות מסויימות שאנשים נורמטיבים לא היו מבינים מה הקשר בינן לבין תאווה, אבל אצל סוטה כמוני עוררו מחשבות מטורפות ובלתי נשלטות. 
עשיתי מאמצים כבירים כדי לפתוח את הפורום, ועדיין, אני ממש לא רוצה להיות כאן עכשיו. יש שני דברים אחרים שאני דווקא מאוד רוצה. מאוד מאוד. - לראות פורנו ; ולאונן. 

לי לפעמים עוזר לשתף חברים:stuck_out_tongue_winking_eye:

מתפלל עליך אחי, 
חבר יקר! משמח שאתה בא לכאן גם בלי רצון,
לפעמים טעם תרופה הוא מר!

שוב נפלתי אתמול.
שוב, בפעם המי יודע כמה, הופתעתי לגלות שזה לא פתר לי שום בעיה, וגם לא גרם לי להרגיש טוב יותר. 

אני מקווה שגם שוב אתה קם וממשיך ללכת!

בוקר יום שישי חזר. עד לא מזמן היה ברור לי שאני קם להתפלל במניין, אבל כשאני בבית זה נשחק, אף אחד לא יודע מתי קמתי, והרהורי התאווה גואים ולא נותנים לך לצאת מהמיטה. כמה שהחיים יפים כשהם בחלום ולא במציאות.
ידעתי שאם הצלחתי שבוע שעבר אין סיבה שלא אצליח הפעם. אמנם את המניין האחרון באיזור פספסתי, אבל הספקתי לקרוא את שמע בזמנה, בניסיון נוסף לקבל על עצמי עול מלכות שמיים.
סיימתי להתפלל, ודרך חלון החדר שלי, תפס את עיני מחלון של בניין סמוך, מראה לא הכי צנוע. בקושי ראיתי שם משהו, אם בכלל הבנתי מה ראיתי, אבל בעודי עטור בתפילין פשוט לא הצלחתי להפסיק לבהות ולנסות לפענח. אוי לאותה בושה. 

ואשריך על אותה גבורה,