שלום חברים.
אוהב אתכם.
הייתם עמי בתקופה האחרונה. וזה הציל אותי.
(אף שלכתוב בפועל אני כותב לראשונה עכשיו).

אני עכשיו עייף - לאחר כדורי שינה שלקחתי בלילה [מה שלא עשיתי כבר שנה וחצי], למרות שאני מטושטש מעט, וקצת מתוסכל מהסיטואציה, חשוב לי לשתף,

1. רח"ל במשך 11 שנים (עד לפני שנה וחצי. שאז זה הסתיים) נכנסתי למחלת נפש קשה של נסיונות התאבדות. בחלקם כבר הייתי תלוי ימים ללא הכרה בטיפול נמרץ. אולם בגזרת עליון וברחמי אבא אוהב אני חי נושם ובועט. ויותר מכך: שמח ומאושר.
2. ברור לי שבשאלה של "ספק" פיקוח נפש איסור הוצז"ל נדחה מפניו.
3. על סמך הנ"ל פסק לי רב שמכיריני :"תעשה המקסימום שאתה יכול [מלהימנע מלהשתמש בתאווה] , ועל השאר - אל תחשוב".
4. כך עשיתי בשנה וחצי האחרונים.
5. בר"ח ניסן קיבלתי מתנה מאבא אוהב - כנס שמור עיניך בי-ם, מאז אני נקי.
6. ההיסטוריה הוכיחה שכשאני לא מרגיש טוב פיזית/חולה כמעט לא שייך לא לשקוע בדיכאון, אלא ע"י שימוש בתאווה שמסיח דעת מהמצב האומלל והדיכאוני לחלומות ופנטזיות נעימות וענוגות.
7. מחד-גיסא אני עדיין מעודד כי אני משתף טלפונית חברים, והם גם משתפים אותי, וזה נותן הרבה אופטימיות ל"מאקרו" של המצב, ותחושה שאבא-אוהב ייתן גם לעבור סיטואציות ב"מיקרו" בשלום. עם התפילה "רק להיום".
8. אתמול עברתי לילה מתסכל, לא הצלחתי להירדם, ולאחר תפילות ועניינים. אמרתי לעצמי: אריה, הרי מה אתה חושש/מסויט ? - שלא "להחמיר" איפה שאסור לך להחמיר - אם חלילה זה "רח.,ל מביא למצב של פיקו"נ. קח עוד כדור שינה ועוד אחד. ומחר תשתמש בתאווה.
9. כך עשיתי. קמתי בצהריים עם סיפוק וחשק להמשך מסע-הנקיות, ו12 הצעדים.
10. אולם עכשיו שעה אחרי, אני שוב עייף [-ידעתי תמול שזה יהיה תוצאת הכדורים, אין מינון אמצע שהוכיח את עצמו עד הלום, בסוג הזה של התרפה]. העייפות מביאה שוב חוסר אונים מול התאווה.

אני עושה את ההשתדלות שלי כרגע [לפני שאני נרדם, או חלילה משתמש, או עיסוק אחר, המוקדם מביניהם]. ההשתדלות היא: לשתף.

תודה שקראתם אותי.
אריה.

לא קל, שה' ינחה אותך בדרך הטובה.
שולח לך חיבוק וירטואלי.
אחיד.

תודה אחיד.
מחזיר חיבוק.
הולך לישון, מקווה להירדם, לקום רענן ומפוכך.
תודה לא-ל על התגובה של אחיד בשמיא.
זה לא מובן מאילין.

בהצלחה רבה. אנחנו מכירים. נפגשנו. הקבוצות החיות הם עושים אחלה עבודה... תמשיך להתמיד... ואלוקים יעשה את שלו...
אוהבים. 

תודה ג'יימס.
התגובות מעודדות.

אוהבים אותך אריה3 היקר
השאגה שלך נגעה לליבי.

מתפלל שתחוש תמיד את אורו המחיה של אבינו האוהב.

תודה שאתה איתנו בדרך
בהצלחה אח יקר

רק עכשיו ראיתי התגובה, כיוון שאני מאושפז כרגע במחלקה אורטופדית הדסה עין-כרם עקב זיהום שמצריך אנטיביוטיקה בווריד. (זה היה הסיבה לכאבים הפיזיים שאיתם פתחתי את האשכול לפני כשבוע+)
אז פנימה, ממש עודד אותי התגובה שלך.
שמישהו מבין את השאגה.
ממש כך.

כשיהיה לי יותר כח, אכתוב בעז"ה ואשתף כאן מבית החולים. [אני אמור להשתחרר ביום ראשון הקרוב בעז"ה].

אלי שלום.
כמו שכתבתי לפנימה רק עכשיו ראיתי התגובה, כיוון שאני מאושפז כרגע במחלקה אורטופדית 
כשיהיה לי יותר כח, אכתוב בעז"ה ואשתף כאן מבית החולים. 

תודה אלי.

תודה אלי.

תודה קדימה הלאה.
אני נכון מאד לצאת מהלופ.
אולם יש לי מגבלה שאני צריך לדעת איך להתייחס אליה.
כשאהיה יותר רגוע ופחות עייף [כאן באישפוז] אוכל לשתף בלבטים/דילמות יותר בפרוטרוט.
אני מאמין שזה יעזור.
בינתיים השיתופים רק עוזרים.
תודה.

רפואה שלמה אח יקר.