אני לא אתמודד עם העניין של הצעות מעשיות, כיון שיש ותיקים ואחרים שיותר מוסמכים ממני בקטע הזה. מה שכן, אגיב על העניין של הנפילה כרגש.
"איפה הסוף", אתה שואל. אולי השאלה היא לא איפה, אלא מתי. והתשובה בשני המקרים היא - היום.
אנו סך הכל אנושיים. אין לנו מושג מה יקרה מחר או בעוד חמש שניות. החיים הם דבר מאד דינמי. מצחיק ואירוני הוא הדבר ש"ירידת הדורות" גוררת עימה עלייה ניכרת בכל התחומים שגורמים לנו ללחץ ולעצבות. שם, למרבה הפלא, אין שום ירידה. זהו הניסיון היותר גדול - להיות בשמחה למרות הכל. לדעת שיש בך את הכח.
כשניגשים לעבוד את יה ומביעים רצון להתעלות מעל לכל העניינים השלילייים שבנו, מיד באים כל המטענים של העבר, ההוה, והעתיד ומנסים לסתום את הפתח לקדושה ולרצון האל. מה שלי אישית מאד עוזר במסע הנוכחי הוא העניין הזה של "רק להיום." כשלומדים לצמצם את החיים לימים, לרגעים, לנצחונות קטנים - ולא להסתכל על כל הרוע - הרבה יותר קל להתמודד עם אותם הרגשות של נחיתות, אי-כשירות, ואי-כדאיות.
"איך יוצאים מזה", אתה שואל. תתחיל אולי עם הצמצום הזה. תתחיל כל יום מחדש, ולפעמים - אם צריך - כמה פעמים ביום! היצר יודע שככל שאתה יותר נמוך, יש יותר סיכוי שתקשיב לו. אל תתן לו את האפשרות. גם לי הדבר הזה הורס את החיים. לכולנו, אני מאמין. אבל לנו יש את היתרון על הדבר הזה. יש לנו רצון חופשי שמחפש להתקרב ליה. אף אחד - לא מלאך, לא שרף, ולא שליח - יכול לקחת לך את זה. שם טמון סוד הכח שלך. צריך רק לתת לו יותר ביטוי. הכח שלך הוא הרצון ואותם המעשים שנעשים בשם אותו רצון.
"איך אני יכול להגיד ליצר לא", אתה שואל. אני כרגע לא אומר לו לא ולא אומר לו כן. לפי נסיוני, כשהולכים ראש בראש מול היצר המסויים הזה, נופלים. לבסוף נופלים. לפעמים עמוק יותר משאי פעם ידענו שאנו מסוגלים. החכמה היותר מדהימה לדעתי היא להיות גיבור חיל ולנצח את המלחמה מן הצדדים, כמו שאומר הרמח"ל בהקדמה למסילת ישרים. לא סתם הוא משתמש במילה צדדים. היצר ערום, ולכן אנו צריכים להיות ערומים גם כן. מדברים באתר הזה על הוויתור על התאווה. אני מאד מתחבר לרגש הזה, ומקווה שאצליח להמשיך לתת לו מקום בחיי.
כולנו פה באותה סירה. כולנו מחפשים דרכים לצאת יותר לחופשי ולעוף בעקבות הרצון האמיתי שלנו. אני מאחל לך הצלחה. אם תרצה לפרוק או לדבר, אשמח להיות בקשר במייל. גם אני הייתי פעם בן 17. זה קשה ברמות שלא יאמנו. יה עמך, גיבור החיל.