שלום לכולם,
לאיודע כל כך איך להתחיל, אני פשוט אכתוב מה שיוצא.
נשוי +1, בן 24 מתמודד כבר 12 שנה..
התחיל בגיל 10, ילד ביישן ומופנם שפתאום מגלה דברים בטעות, ככה זה עם האינטרנט משוטט ומשוטט...
בהתחלה זה היה עוד תמים כזה, בלי רגשות אשם..
גיל 12 שמעתי שיחה של חברים שמדברים על זה ואיך אפשר לתת לזה פורקן, ניסיתי, ובכיתי.
שם זה התחיל, עד היום.
בכיות, תעניות, הבטחות, זריקת מחשב הכנסת ספרים, מחר זה נגמר היום זה נגמר, אין-זהו-יום כיפור- אין מצב חוזר.
חזרתי. שוב ושוב ושוב. אני גדל והוא גדל.
ישיבה. זהו גמרתי עליו, חח מה הוא יעשה אם אלמד כל יום עד 2? זהו הוא יישבר. שבועיים פסק זמן, סופשבוע כיףכף..
מעז ללכת לרב, מספר, עצות הנה הרב יודע זה ייגמר הפעם, אני אקרע אותו.
בום יותר חזק, יותר נועז, פחות מצפון. ייאוש, מאמר של תקווה עוד קצת אמונה יאללה בא ננסה דברים פרקטיים בום שוב ושוב ושוב.
דייטים, תקופה מדהימה, אין לי בכלל ניסיון, חברה-ה' ישמור איך אפשר לחשוב על זה בכלל-נשוי- זהו אני איתו גמרתי אפשר לסגור את הספר לנעול אותו בארון חשוך ולא להסתכל. הלו ? חזרתי .
תגובה באיזה פורום על איזה אתר עם כלים והתמכרות ? אני ? מכור ? וואלה, יש מצב טוב, נכנס.
אז הנה אני כאן, משוטט בפורום, שואב עצות, לוקח כלים מצטרף לקבוצות., תעזרו לי, כי לבד כבר לא יכול..
באהבה עצומה לכל הצדיקים כאן, ה' ישמור אתכם !!
