אז ככה
קוראים לי שמואל, אני בן 19 מתמודד עם הבעיה הידועה מגיל 10-11 עוד בתור ילד חילוני התחלנו לגשש אחרי האתרים הידועים (וחבל שכך ) ומאז לא זכור לי תקופה כלשהי שהפסקתי באותו עניין.
קשה לי מאוד לנסח את כל השנים האלה אבל המשפט שהכי קל לכתוב והכי קשה באמת להבין עד כמה הוא אמיתי הוא שבכל שלב מבין השנים הללו שחזרתי בתשובה והתחזקתי, נכנסתי לישיבות של בע"ת למדתי תורה וגדלתי תמיד היצר הרע בדמות המחשב חיכה לי בבית כמו איזה עכבר שמתחבא בחור שבקיר.
האמת שמעולם לא האמנת שתהיה לי הצלחה בהתמודדות הזאת, במהלך השנים ניסיתי להתנזר מהמחשב בשהותי בבית בסופ"שים וכדו' וללא הצלחה (אין לי משפחה חרדית ויש לי מחשב משלי [אפילו ניסיתי לעבור לרימון והצלחתי לעקוף אותו] )
מאז ומעולם ההרגשה הייתה עכורה מאז החזרה בתשובה בעניין הזה דווקא בגלל שיש לך תמיד משהו שאתה מסתיר אותו מהמשפחה, חברים ותמיד אתה מפחד שיעלו עליך מה שגרם לי בסופו של דבר אחרי כל השנים להפסיק לחשוב שזה בלי ניתן לפיתרון הוא שהפסקתי פשוט ליהנות מהחיים, מהישיבה, מהרבנים וגם מללמוד ואחרי מפגשים עם פסיכולוגים הבנתי שאין לי שום בעיה ובדרך לא דרך הגעתי לאתר וחרשתי את הסרטונים של פורטיפיי שציינו במפורש שההתמכרות הנ"ל גורמת גם לתופעה הזאת.
ברוך השם הצלחתי להחזיק 13 יום בינתיים
(מי שרוצה להתעלות שידע שבבין הזמנים יש כוח מיוחד) וההרגשה של השלמות שאין בי משהו חבוי בפנים פשוט שווה הכל..
כמה נקודות שרציתי לשתף:
1. ראיתי בסרטונים של פורטיפיי שיש לגנטיקה השפעה על ההתמכרות, לצערי יש לנו במשפחה דור אחרי דור את אותה הבעיה, מה אני צריך להבין מזה?
2. איך במצב שלי אני מצליח למלא את עצמי (במיוחד בבין הזמנים למרות שאני נוסע לחברים ומקפיד על השכמה מאוד קשה לא להגיע למצב של להיות קבור במחשב)
3. איך אני אמור להסתכל על שידוכים עכשיו לאור המצב?
4. כל הבעיה שלי מתחילה מהמחשב.. אני לא אחטא במצב נורמלי בלא תוכן אלא אם כן יש תקופה מאוד מאוד קשה אבל זה קרה פעמים בודדות כל השנים האלה.. זה משנה משהו?
