שלום לכולם. הצטרפתי. אני בן 27, נשוי פלוס ילד בן שנה. גדלתי בבית דתי, ישיבה תיכונית, ישיבה גבוהה, שירות קרבי, חתונה, ועכשיו סטודנט... אני נופל מגיל 12 בערך ולא דיברתי על זה עם אף אחד חוץ מאשתי. לצערי גם היא לא מודעת למצב ואחרי שהיא תפסה אותי פעמיים היא חושבת שכרגע אני לא נופל (אני חושב). מפחד מאוד לפגוע בה שוב! עם השנים זה הגיע למצב של התמכרות לפורנוגרפיה, הוצאת זרע לבטלה, ואינטרנט באופן כללי (סרטים, יוטיוב וכו'). היו עליות וירידות בחומרת הבעיה אבל באופן כללי אפשר לומר בלי ספק שזה פגע קשות באינטימיות והכנות עם אשתי, בעבודת ה', בלימודים ובהישגים בכל תחום. בודאי שזה פגע אנושות (!!!) בתמימות ובאש ההתלהבות בכל מה שקשור לעבודת ה', נישואין, אידיאלים וכו'. זה ממש עיצב אותי בתור אדם בינוני. בתקופה האחרונה ויתרתי על התמודדות ואני זורם. אפרורי ופושר.
כרגע נופל קצת בבית למרות סינון של אינטרנט רימון, ובעיקר במחשבים של האוניברסיטה...
מפחד להיחשף בפני אחרים, מפחד לצלול להתמודדות אמיתית ורוצה גאולה! בעזרת ה'!
תודה מראש לכולם