שלום לך חבר יקר,
אני מכיר את ההרגשה הזאת, גם אותי אשתי תפסה, גם אני הרגשתי שהזוגיות מדהימה ואיך אני עושה את זה, וגם לי הדבר המרכזי שהפריע היה מה לעשות מולה - איך אני מסביר לה ומה אני אומר לה.
אבל זאת טעות. ההתמקדות באשתי הסיטה אותי מהשאלה האמיתית, והיא: מה אני עושה כדי לא ליפול שוב?
זאת השאלה האמיתית ולמעשה זאת השאלה היחידה, מכיון שאם אני ממשיך ליפול, אין שום משמעות למה שאגיד לאשתי, וגם אם אצליח לשכנע אותה שהכל בסדר והיא תסלח לי ותמשיך הלאה, אז תבוא הפעם הבאה שהיא תתפוס אותי (כמו שקרה אצלי) ואז ההסברים כבר לא יועילו ולא יעזרו.
לצערי, לקח לי יותר מידי זמן להבין את זה, והייתי יותר מידי עסוק בשאלות איך לגרום לאשתי לסלוח, עד שלא שמתי לב לבעיה נוספת מאוד משמעותית. אם הבטחתי לאשתי שזאת הפעם האחרונה ובאמת רציתי להפסיק, אבל למרות זאת לא הצלחתי, מה זה אומר על ההבטחה שלי הפעם? במילים אחרות: האם יש לי באמת ביטחון בדברים שאני אומר לאשתי כשאני מבטיח לה שהפעם הזאת היא הפעם האחרונה? אם אשתי לא מאמינה לי - כיון שהיא כבר שבעה מהבטחות בלי כיסוי, למה שאני אאמין לעצמי?
עבורי, ההבנה הזאת לכך שאני באמת לא יכול לעמוד בהבטחה שלי ושזה רק ענין של זמן עד הנפילה הבאה, היתה ההבנה הכי חשובה בתהליך ההחלמה. כי כשהבנתי שאני לא יכול להפסיק ליפול - פניתי לבקש עזרה, ואז אמרו לי שאם הפנמתי את העובדה הפשוטה הזאת שאני לא יכול להפסיק לבד, אז עשיתי את הצעד הראשון להחלמה. הצעדים הבאים היו כולם תוצאה של הצעד הזה, כי הצטרפתי לתכנית 12 הצעדים שמבוססת בדיוק על הנקודה הזאת.
אז מה אתה אומר, רוצה להצטרף?