הנפילות שלי החלו על ידי כמה "אנשי-חסד" שדאגו "לטפל" בי במקווה מדי שבוע בשבוע (כמעט) עוד טרם ידעתי מה הם רוצים ממני. (אבא שלי היה "מקפיד" שלא נלך ביחד איתו כך שהיה "להם" כר נרחב לפעולה. זכורני פעם א' שמשהו ניסה לעשות זאת בצורה לא מומחית (כנראה פעם ראשונה שלו) ואדם אחר שם לב והרים עליו צעקות ואני "נקרעתי" בין ההרגשה הסמויה שהצועק צודק לבין ההרגל ש"מישהו הרי צריך לעשות את זה"
כשהיה שבוע בו איש לא ניגש אלי הייתי ברגשות מעורבות. מצד א' הרגשתי ש"חסר" פה משהו מצד שני היתה לי הרגשה בלתי מוסברת שעדיף כך.  אחרי שקלטתי במה דברים אמורים "לא הבנתי" למה עצבני כ"כ ולמה אני מוציא ז"ל ברמה שכזאת בעוד שבחורים אחרים בישיבה היו במצב טוב. הכל פשוט נמחק מהזיכרון. כשהזדמן לי לקרא בעותונים פסולים על ילדים שחוו דברים דומים השתתפתי בצערם בלי להבין למה זה כואב לי במיוחד 
רק אחרי החתונה אבא שלי הכניס אינטרנט לביתו ושם נחשפתי לפורוגרפיה כשהוא לא היה בבית.  מאד קצת. לא רציתי לסכן את חיי הנשואין שלי. ידעתי שאשתי לעולם לא תלך לביתו של אבי כי לא היה לה זמן לכך. היא הלכה לעבודה ואני "לכולל" אך לא יכולתי להחסיר יתר על המידה מחשש לפיטורין שיביאו בהכרח שאלות מיצידה.
ואכן פיטרו אותי ואני לא הסברתי למה רק אמרתי לה ש"אני לא מסוגל ללמוד" ויצאתי לשוק העבודה שם כבר לא היו לי נסיונות אלו. לאחר טיפול פסיכולוגי ארוך נזכרתי בהכל דבר שהביא לי הרבה כעס על אותם אנשים שניצלו את תמימותי
בכלל בבית שלנו גדלתי במעין "חממה" שלא איפשרה לי לשוחח על הנושא עם אף א'. השאלות ששאלתי את הורי בנושאי מין ופיריון קבלו תשובה "כשתגדל תבין" ו"הרופאים ידעו לספר לך אם זה בן או בת. יש להם סימן"
בפעם הראשונה שנגעו בי שאלתי את אימי מה הוא רצה ממני והיא אמרה "הוא משוגע" אז יותר כבר לא רציתי לספר לה שעוד משוגעים "מטפלים" בי.
עקרונית נכון להיום אני "רק" מתמודד עם הרחוב והז"ל.

שלום לך אחי היקר צדיק גמור .
כואב, כואב מאוד לקרוא את החוויות הקשות שעברת בילדותך , אני יכול להזדהות איתך כי גם אני עברתי ניצול מיני בילדותי .
  רק שנראה שאצלך זה היה בצורה קשה יותר (ניצול "במקוה" שלשם אנשים באים כדי להטהר , נורא נורא ואיום).
עכשיו אחרי שכתבת מה שעבר עליך ,נראה לי שמאוד מתאים השם שבחרת לעצמך,  כי אתה באמת צדיק גמור .
אם נתוני חיים כמו שלך היו אנשים שהיו עוזבים לגמרי את הדת , ולעזעזל הכל .  אבל אתה מאמין ורוצה להמשיך בדרך ולהתעלות.
מאחל לך חיים טובים, החלמה בתוכנית, אושר ועושר.

כואב לי לשמוע על מה שעברת, ליבי איתך.

...ואני חשבתי שאני איבדתי את התמימות בגיל צעיר. חבר יקר, הלוואי והייתי יכול לראות אותך מול העיניים, שתראה את הדמעות שלי כשקראתי את מה שכתבת. שתרגיש את הצער והכאב ואפילו הכעס שלי על העולם הזה, שנותן לאנשים כאלה לחיות בתוכו ולנצל ילדים תמימים.
ברוך הבא חבר יקר. כפי שאתה מנחש, אין לנו כלים לעבוד אתך על העומקים אליהם אותם 'אנסי חסד' חלחלו, כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להקשיב, ולתמוך ולייעץ ולקוות שאנחנו מכוונים אל ליבך. ואולי, אם אתה תצליח לצאת מזה, תדע להגיד לנו דברים שאף אחד מאיתנו לא היה יכול לחשוב עליהם לבד.
כואב אתך
נתן

צדיק גמור האהוב והיקר מאוד מאוד,
אתמול בלילה, לפני שנירדמתי נכנסתי לרגע לפורום וקראתי את דבריך. כל הלילה חשבתי עליך. הכאב גדול והניסיון לחוש מישהו שנמצא מעבר למסך ולמקלדת כמעט בלתי אפשרי. כולנו כאן רוצים לעזור איש לאחיו אך דומה כי הפעם כל שנוכל הוא לצעוד לצידך בדממה. בעוד אנו נצעד לצידך אני אשא תפילה כי מנת הצער שהייתה בחלקך תהיה אותה דימעה אחת אחרונה הדרושה לעם ישראל כולו למלא את מכסת יסוריו. 
צדיק שלנו, קראתי הבוקר את כל כתביך. הספקת כל כך הרבה בכל כך מעט זמן. ברור כי עובר עליך דבר מה.
לפני שבועיים כתבת:
מחילה. השאלה שלי היא כזאת: נניח ששכנעת אותי והלכתי להחלמה. למה עלי לצפות? 3 שנים? 10? כל החיים? הבה נגדיר זאת מראש שנדע לקראת מה אנחנו הולכים.
עוד נקודה למחשבה. עוד הרבה לפני שזכיתי להכיר אתכם הייתי בטיפול. עד לנקודה שהמטפל אמר לי שלדעתו יצאתי מזה ואני לא זקוק לו יותר. ואכן במשך שנים הפסקתי לגמרי והרגשתי נהדר. מה קרה פתאום? חוזרים לנקודת המוצא? (אני יודע שלנקודת המוצא כבר לא אשוב. הוא הוביל אותי לנקודת אל חזור. אני בן אדם אחר לגמרי ואני חב את חיי לאותו ד"ר אבל בכל זאת משהו מתרחש פה.  במימדים הרבה יותר מינוריים אמנם. זה כבר אפילו לא  חצי ממה שהיה אז. אבל זה גם משהו מדאיג).
נראה לי פשוט שכדאי לך להתיעץ שוב עם אותו ד"ר. אנו יכולים לתת לך הרבה אך זה לעולם לא יוכל להיות תחליף לטיפול טוב כאשר הוא נדרש.
ואני בטוח שאני אומר זאת בשם כולם: אנו כאן בשבילך בכל עת.
אם תרצה, פנה אלי באישי ותקבל את הנייד שלי ואת המייל.
ולסיום, עכשיו אני מכיר צדיק גמור אחד. נשאר לי לחפש רק עוד ל"ה.
נעם

בס"ד
צדיק גמור!
אתה חייב לשנות את הכיתוב שלך "בנתיים גמור"
כי הסיפור שלך מעיד כמו אלף עדים שבאמת אתה צדיק
ולא במרכאות ...
יישר כחך ריגשת אותנו
וגם חיזקת אותי לספר את הסיפור שלי בקרוב...

קיבלתי את דעתך. שיניתי את חתימתי

בס"ד
צדיק שלנו !!!
אוהבים אותך מאוד מאוד 8)

miani כתב on 27 יוני 2012 20:15:


מצפה לשמוע. (לא בתור סקרנות בעלמא .  :-X  אלא ראשית כל לשחרר ולהשתחרר ועי"כ לעזור ולהיעזר )

בס"ד
"התפרצת לדלת פתןחה!"  8)
בדיוק יושב על זה!
להתראות בלוח הכרות אישית!

דובי כתב




אני לא מבין הרבה בחשבונות שמים (בעצם אני לא מבין כלום בחשבונות שמים) אבל אם יש לי את הזכות להשאר בדת הרי זה בזכות אבי שעסק בקירוב רחוקים אז משמים אמרו: אתה קירבת את בני לתורה - בניך ישארו בתורה בכל מצב
מי יודע? אולי זכות זו עמדה לי