אני היום אברך בן קרוב ל30, אברך חסידי נשוי עם 2 ילדות. נולדתי בחו"ל והתחתנתי בארץ לפני כמעט 9 שנים ואני בן של רב ידוע בחו"ל
זה התחיל בערך כשהיתי בן 9, אז התחלתי לדמיין כל מיני פנטזיות.
הבעיה היה להתחלתי ללמוד שחיה אבל מפני כמה סיבות הפסקתי, וזה ירד בחיי! אני זוכר שאמרתי לאבא שלי שהגיד נהיה קשה כשאני חושב דברים (אז בכלל לא ידעתי מה זה) אז הוא אמר אז אל תחשוב... נו האם זה עוזר?
בקיצור חשבתי משחיה, להכנס למים, ללכת ערום או להיכנס למים עם בגדים ועוד שטויות לדוגמא שהייתי רוצה לעוף...
עוד משהו הרגיז אותי זה הגאטקעס החסידי זה לא נוח, תמיד חלמתי מתי אוכל שוב ללבוש תחתונים. אבא שלי שאל אותי פעם על זה אבל התביישתי.
באיזשהו שלב כשהייתי בישיבה קטנה (נסעתי מהבית ללמוד בישיב"ק במדינה אחרת בגיל 14! יכול להיות שגם זה תרם) יצא לי קודם כל משהו כמו שתן ואחרי זה זרע.
לא ידעתי מה זה, ולא ידעתי שזה אסור אבל הרגשתי נורא. התארחתי אצל דודי היה כמה בנות ולקחתי את בגדי הים שלהם... עשיתי אמבטיות עם כל מיני תירוצים...
עד שדודי תפס אותי והוא שלח אותי לראש הישיבה והוא אמר לי שאסור לעשות את זה ויהודי חייב לדעת... וחייבים לעבוד שמירת עיניים וכו' "נו אז מה?" לא יודע.
הוצאתי אז זרע לבטלה כמעט כל יום עד שנהיתי כ"כ חלש שהובלתי לרופא לבדוק מה קרה אבל הכול היה בסדר ב"ה.
בשנה השנייה הייתי אצל דוד אחרת ללא ילדים אבל אז כבר לקחתי מהבית תחתונים והבגד ים שלי וכנראה שדודי ראה את זה ובחופש כשהגעתי הביתה לקח אותי אבא לשיחה הוא הסביר לי שזה אסור (לראשונה בחיי!) אז קיבלתי על עצמי להפסיק.
נכנסתי בישיבה גדולה ואכן בתקופה הראשונה היה בסדר לא חשבתי ולא עשיתי. אבל אחרי תקופה (נגיד חצי שנה) שוב התחלתי לדמיין ו...
וזה נהיה קשה יותר ויותר.
באינטיפאדה השנייה היה הזמן הקשה בישיבה ואז כל שבת היה לי בעיות ואח"כ במוצ"ש היה פיגוע ומישהו אמר לי שהעבירה הוא קליפת ישמעאל וזה נותן להם כוחות, היה לי מזה כאילו נקפות מצפון נוראים!
נכנסתי למשגיח ומה הוא אמר חייבים, צריכים, יודעים.... אסור וכו' הכל מה שידעתי כבר וזה לא עזר
לפני החתונה הייתי בבית ושיגעתי את אבא שלי שהוא כבר יגיד לי מה זה תשמיש (כי ראיתי שיש תפילה בשמו"ע להו"ז לבטלה אז משמע שיש גם שלא לבטלה וידעתי שזה משהו קשור אבל לא עלה לי לדעת שעושים דבר כזה עם אישה!) לפני החתונה הוא אמר לי (הוא גם מדריך) וקיבלתי שוק והייתי מבולבל, האם זה אסור או מותר איך עושים הדבר המגעיל הזה שפשוט נגעלךתי מזה עם אישה.
החתונה עבר וכמובן שפתאום זה לא הלך במשך שבועיים הראשונות לא הצלחתי לבעול (מפחד לא יודע)
אבל בחצי שנה הראשונה היה בסדר עד שזה התחיל שוב דמיונות ו...
יש לי תמיד כזה הרגשה שפיספסתי משהו בשנות הילדות והייתי רוצה להיות ילד, ותמיד כשאני רואה ילד אני חושב מזה.
עד שקניתי תחתונים (קודם לקחתי מאישתי) ו... (אשתי לא הבחינה כי הסתרתי את זה)
גם התפילה ירד, עד עכשיו התפללתי ביחידות כל יום!
בהמשך ראיתי שזה לא תכלס והלכתי ללמוד שחיה כי ידעתי שזה היה הגורם ואני לא מתחרט על זה היה לי מנוחה לתקופה מסויימת.
מפעם לפעם נסעתי לים ונסיתי להסתובב עם בגד ים (הקטנים כמו תחתונים) כמה שיותר. (פעם גם קמתי באמצע הלילה ויצאתי לרחוב ככה)
כל פעם שהגיע פרסומת של טיולי מים או נסיעות לפארקי מים אם תמונות (של ילדים או גברים כמובן, אני הרי גר בשכונה חרדית) אז הסתכלתי והתחלתי לדמיין וכו'
אבל עד אז לא היה לי שום גישה לאינטרנט, הייתי בכולל על אף שהלימוד היה קטסטרופלי!
עד שנאלצתי לצאת לעבודה ושמה יש אינטרנט (אז לא מסונן) קודם פחדתי להכנס כי ידעתי שאסור אבל לאט לאט והתחלתי לראות מה שחיפשתי כל הזמן בתחילה הסתכלתי רק על תמונות של ילדים, ילדים ערומים, ילדים בשחיה וכו'
אבל המדרון היה תלול מדי והגעתי להסתכל על נשים בביקיני ועוד ראיתי סרטים של פורנו ותמונות והתדרדרתי למטה למטה. הוצאתי לבטלה כל שבוע.
וכמובן שהמצב בבית ירד גם לעשות את המצווה היה דבר נדיר נס שיש לי בכלל ילדים וזה הפריע לאשתי מאד.
לא הצלחתי להפסיק להסתכל, עד שנתפסתי והמנהל (חרדי) התקין סינון אבל בסוף למדתי איך לעקוף את זה ושוב אני מסתכל על כל השטויות האילו.
לפני כמה שנים נפטר לי ילד (אני בטוח שזה עונש או תזכורת על העבירה, אני בטוח שאני אשם) ואז קיבלתי כזה מכה שנפלתי מאד ונתיעשתי והתחלתי להסתכל על מה שבא לי והוצאתי לבטלה כמעט כל יום.
אחרי שנה ראיתי שזה לא תכלס והלכתי לאיזה רב להתיעץ הוא אמר לי לספר לאשתי וספרתי לה וכמובן שהיא הייתה בהלם...
והוא שלך לי לאיזה מטפל שלא ממש עזר, הוא רק אמר לי כל הזמן שאני צריך גמילה אבל נתביישתי ולא רציתי לשמוע מכל זה.
אחרי זה בעצת אשתי הלכתי למח אחד לעזר למשך תקופה של חודש חודשיים שלא הוצאתי לבטלה.
ושוב התחלתי להוציא עד פעמיים שלש בשבוע.
מפעם לפעם קיבלתי כבי בטן כי גרמתי לקישוי ע"י עיסוי על האבר אבל הצתלחתי לא להוציא כנראה שזה עושה משהו בפנים לפרוסטטה, אבל גם זה לא עצר אותי!
לאחרונה זה הגיע לעוד דרגה שכשאני הולך לקניון לא חרדי אני מנסה להסתכל ולראות איזה אישה לא לבושה. אני גם הולך מפעם לפעם לליפתא בי-ם ואני תמיד מקווה שיהיה שמה בטעות איזה אישה\נערה\ילדה עם ביקיני שב"ה עוד לא קרה (כי כשאני רואה שיש נשים אני לא יורד אני הרי לא שייגץ זה צריך לקרוא בטעות)
גם כשאני הולך לים אני מאד רוצה לעבור לצד החילוני אבל אני מתבייש\מפחד ולא עושה את זה. אבל זה כואב לי!
לאחרונה אובחן אצלי שאני רגיש לגלוטן ואסור לי מוצרי חלב ושוב אני תולה שזה עונש או שזה תלוי בו (כי זה גם לבן) אבל לא הצלחתי לעצור.
בימים הנוראים השנה היה התקופה ההכי ארוך שהצלחתי לא להגיע להוז"ל בערך חודש וחצי, ובמשך החורף עשיתי לי כמה מבצעים כדי להפסיק אבל זה החזיק מעמד רק שבועיים ונתיעשתי.
אשתי חושבת שכבר יצאתי לא סיפרתי לה ששוב נפלתי, אבל היא מריח את זה
תמיד חשבתי שאם הנפילה הגדולה היה כשנפטר לי הבן שלי אז כשיהיה שוב שמחה אצא מזה, אז לאחרונה נולד לי הבת שלי השנייה למזל טוב, היה שקט לשבועיים אבל עכשיו שוב אני נכשל. כי אני מסתכל כל הזמן על תמונות, ואני לא יכול לעצור.
לאחרונה אני חייב להתפלל בביהמ"ד כי אשתי בבית לחופשה לידה (היא עובדת לכן גם הצלחתי לעשות ללא שתבחין) ואני גם לא יכול לעשות מדי הרבה דברים בבית אבל במשרד...
עד לפני יומיים הגעתי ממש בטעות לאתר הזה ועכשיו אני כבר נקי לגמרי כבר יומיים, כבר יומיים שאני בכלל לא מסתכל ואני מקווה מאד לצאת מזה.
אנא עזרו לי!!!!