שלום לכולם. אני חדש פה באתר ובפורום ומרגיש צורך גדול לשתף פה בסיפור שלי..
כבר למעלה מ6 שנים שאני חי בשני יקומים מקבילים- ביקום אחד אני בחור רגיל שמתנהג כמו כולם וביקום אחר אני נופל שוב ושוב לתאוות וזוהמה שאני מתבייש לספר..
אינני זוכר מתי בדיוק הכל התחיל אבל בערך בסביבות גיל הבר מצווה שלי התחילה אצלי התמכרות לפורנוגרפיה. בהתחלה זה היה די מעט- פעם בכמה שבועות ולאט לאט במשך השנים זה רק הלך והתגבר. מההתחלה הרגשתי אשמה גדולה אך לא באמת ניסיתי להפסיק. בכל פעם תירצתי לעצמי תירוצים מדוע התקופה האפלה הזו תעבור- פעם אחת בגלל שאני עוד צעיר ועוד כמה שנים היצר ירגע.. אחרי זה תירצתי לעצמי שאחרי שאני אגיע לישיבה גבוהה לא יתכן שאני אמשיך עם המעשים האלו(כמה שטעיתי...) ואחרי זה שכשאני אתחתן זה יפסיק( אני רווק ) וכך שוב ושוב ושוב. 
השנה הגעתי לכדי הבנה שלא מספיק להצטער ואני חייב לתפוס את עצמי בידיים ובצורה מעשית. הבנתי שאני חייב להתחיל להקיף את עצמי בחומות. אבל היו לי, ועדיין יש לי כמה בעיות: 1) אף אחד בעולם לא יודע על הסוד הזה שלי(אפילו לא חברים טובים). 2) ההורים שלי לא מודעים כלל לכל הסכנות שבאינטרנט וגם מבחינה דתית לא כ"כ מפריע להם דברים לא צנועים כמו - לבוש לא צנוע, חופים מעורבים וכו'. בבית שלי יש 2 טלוויזיות ולא מעט מחשבים וסמארטפונים ואינטרנט שאיננו מסונן. בשנה האחרונה נפל לי האסימון באיזו משימה בלתי אפשרית אני נמצא בסביבה הזו כך שאין פלא שאני נופל שוב ושוב.

מכיוון שאני כ"כ חושש ומתבייש בדבר הזה אז במשך שנים פחדתי להקיף את עצמי בחומות שיגרמו לאנשים לחשוב שאולי אני מכור... ב"ה בשנה האחרונה עזרתי מעט אומץ והתקנתי סינון על הסמארטפון. בהתחלה הסינון אכן עזר אבל לאחר כמה שבועות למדתי איך לעקוף אותו בקלות ומאז הסינון כבר לא רלוונטי.
אחרי כן - החלטתי (אע"פ שהורי הרימו גבה) לעבור למכשיר פשוט מסוג נוקיה שעשה לי המון טוב.
בנוסף - ההורים שלי כבר יודעים שאני לא הולך איתם למקומות לא צנועים ומקבלים זאת אע"פ שהם לא מבינים אותי כ"כ.

לראשונה אני מרגיש התקדמות עצומה- אני לומד בישיבה בדרום שבה חוזרים הביתה פעם בשלושה שבועות. מכיוון שאני עם נוקיה בישיבה הגעתי למצב שב"ה אני מצליח שלא ליפול במשך שלושה שבועות ברציפות! זה תקדים שלא היה לי כבר הרבה שנים!
הבעיה היא שבכל פעם שאני חוזר הביתה לאחר שלוש שבועות מתחיל הטקס הקבוע שבו אני נופל שוב ובגדול. ולא משנה כמה אני מחליט שזה לא יקרה הפעם זה קורה שוב. ואני עוד לא מדבר על תקופות ארוכות יותר של בין הזמנים שבהם אני נופל בצורה כמעט יום יומית כאילו שכלום לא השתנה!

אני באמת שמח על ההתקדמות הגדולה שעשיתי אבל אני אובד עצות לגבי הנפילות שלי כשאני חוזר הביתה. אני מתבייש לבקש מההורים שלי להתקין סינון לאינטרנט בבית ולא רואה בכך אופציה. אני גם לא רואה אופציה כרגע לספר על כך לחבר(אע"פ שאני שומע מהפורום על אנשים שסיפרו לחברים וזה ממש עזר להם וברור לי שגם להם היתה בושה גדולה לספר אני מעדיף לשלול את האופצייה הזו כרגע).

אני אשמח לתגובות קצת של אנשים. במציאות(אולי בגלל הבעיה הזו שנמשכת כבר שנים) אני בחור חברותי אך די מופנם רגשית שלא מרבה לשתף אחרים ברגשות שלו והכתיבה עכשיו גרמה לי להרגיש ממש טוב עם עצמי כך שאשמח לתגובות ואולי להצעות כיצד להתמודד עם היצר בתקופות שבהם אני חוזר הביתה.

תודה לך על השיתוף הכנה שלך , וברוך הבא לעולמנו המופלא עולם ההחלמה שלנו .
כאן אנו מוצאים את החברים לשיתוף כאן אנו מוצאים את הדרך להגיע לקבוצות החלמה ומשם אין גבול להחלמה.
מציע לך לקרוא כאן על 12 הצעדים , וגם במקביל לשמוע את הקבוצה הטלפונית של הצהריים . זמין בשבילך בכל עת לשמוע ולתמוך.
אוהבים אותך .
בהצלחה

שלום לך וברוך הבא!
גם אני חדש פה ועשיתי דרך מאוד שונה משלך.
אז קודם כל רציתי לפרגן לך על הדרך שעשית. בעיני זה המון. על הסינון, על הנוקיה...
גם אני כשהגעתי לבגרות הייתי בבעיה שאף אחד לא הכין אותי לאתגרים של הגיל הזה ולא ידעתי איך לנתח את המציאות. עד שנפל לי האסימון, כבר הייתי עמוק בפנים.
דוקא רציתי לספר, אבל לא ידעתי למי מותר.

אפשר לשאול אותך כמה שאלות?
אתה חושב שאתה מכור לפורנוגרפיה?
מישהו בבית רואה לאן אתה גולש? אתה מפחד להתפס?
איך קורה שאתה מגיע לזה, אתה ניגש למחשב במיוחד בשביל זה? בגלל שעמום? אם היית מצליח לעשות משהו מעניין או תפקיד בבית שההורים היו מצפים ממך להתמיד בו, זה היה עוזר? אולי אתה ניגש למחשב בתמימות לראות חדשות ובלי לשים לב אתה נגרר משם למקומות שאתה לא רוצה?

ההורים שלך שמחים שאתה לומד בישיבה? אם כן, אני מציע לך גם לגשת לראש הישיבה בלי לספר לו שום דבר על עצמך ולהתיעץ איתו כביכול בתמימות על כך שבבית שלך פחות מקפידים ושאתה שואל אם זה כיבוד הורים להעיר להם או אם יש לו עצה אחרת לשמירת העיניים. הוא לא יחשוד שיש לך קשיים מיוחדים. בדרך כלל התלמידים מגיעים יותר דוסים מהמשפחות שלהם והרבנים רגילים לשאלות כאלה איך להתמודד במקרים שהמשפחה לא מחמירה מספיק (אותו דבר בענייני כשרות, הלכות שבת, טיולים וכו'). אם ההורים שלך שמחים שאתה בישיבה, סביר שהם יקבלו את התשובה של הרב. אם הם לא שמחים - ברור שמצבך קשה יותר ואני מחזק את ידיך שה' יתן לך כוח באתגר הזה. גם במקרה כזה כדאי להתיעץ עם הרב. לפעמים יש לו מה להגיד ולא רק פתרונות אלא אפילו חיזוקים לאורך הדרך.

שמח שהכתיבה פה עשתה לך טוב. תתמיד להגיע לכאן. מינימום לפני שאתה ניגש לאינטרנט לא מסונן (או אינטרנט שאתה עלול לעקוף את הסינון שלו). יתכן שתתבלגן בהתחלה מהאפשרויות שיפרסו בפניך, אך אל דאגה - אם תתמיד באתר תמצא את הדרך המתאימה לך.

הזמנתי אותך באישי לשמור על קשר.
תודה על השיתוף!

שלום - רוצה להיות אני
ברוכים הבאים לאתר הנפלא. 
הזדהיתי ממש עם כמעט כל הפרטים שלך בסיפור. 
היום אני נקי - שנה חודש ושבוע. הנס הזה קרה לי ואני מתפלל שהוא ימשיך לעוד 24 שעות.
מאחל לך שהנס יקרה גם לך.

כשאני חושב על השם שלך, אני כ"כ מזדהה עם זה. אחחח, מכמה פיצול אישיות שסבלתי. היום אני לומד לקבל את עצמי.

צור איתי קשר אם בא לך aw86625@gmail.com
אוהב

מכיר את מה שאתה כותב ומתר ממש מקרוב, 
בטח הפעם הבאה שתכנס לפורום תיהיה עוד שלוש שבועות, אם תזכור אותנו...

מתי אתה יוצא מהישיבה לשבת בבית? ומתי את חוזר מהשבת בבית לישיבה? 

שלום לך ..
אני מאוד מזדהה איתך על מה שעובר עליך .
אני יכול להגיד לך מנסיון שאין מנוס אלא להקשות עליך את הגישה לאינטרנט אן לסמארטפון וכ'.
אני מנסיוני הרב שנים ניסיתי גם כן להתגבר על הייצר בלי סינון ובלי מחסומים .
זה פשוט קשה ביותר .
לכן הצעתי לך..
היא שתעשה בכל מחיר אינטרנט מסונן לבית זה הכי חשוב וכל הכבוד לך שאתה עם פלא פשוט ,אל תתבייש מהבריות ממה שאומרים לך.
גם לי אומרים כל מיני דברים שיש לי פלא' כשר זה לא משנה .
העיקר שתהיה שלם עם עצמך ומנסיוני אפשר להתגבר ולהחזיק מעמד תקופה ארוכה מאוד..אני הצלחתי שנתיים. עדיין לפעמים יש נפילות אך זה יותר קשה להגיע אליהם שיש מחסומים רבים.
שהיה בהצלחה.