שלום לכם .
אני בשנות השלושים המאוחרות שלי נשוי +ילדים . 
אני נרשמי לאתר כבר כמעט לפני 3 שנים , קראתי את המכתבים בפורום והזדהתי איתם מאוד.
לא ניסיתי את 12 השלבים , חשבתי לעצמי שאני אוכל בלעדיהם ואכן עשיתי כל מה שאני יכול .
התחברתי לאינטרנט רימון יש לי פלא פשוט. וכ' .
הצלחתי לשרוד כמעט שנתיים, עד שהייצר חיכה לי בפינה .
החלפתי עבודה והייתי במצב יירוד נפשי, איך שהוא גיליתי שאישתי לא זרקה את הטלפון היישן שלה שהוא סמרארטפון. ומשם הדרך לשאול הייתה קצרה החלפתי סים ונפלתי חזק לכל התעבות שמציעה הרשת.
לאחר מכן זרקתי את הסמארטפון , ועכשיו אני כאן מנסה לאסוף את השברים הנפשיים והרגשיים .
אם יש לכם עצות בשבילי אשמח לשמוע.

קודם כל אוהבים!
תודה רבה לך שאתה פה, משתף אותנו. 
אכן, אני לא יודע למה, אבל קורה לי נס בחיים שלי ביומיום, ואני נקי. בהרבה מאוד זמן, התאווה לא מדברת אלי. לפעמים כן, כי אני עדיין חולה, אבל אני חווה שחרור.
זהו, אז אני מאחל לך גם את אותו שחרור. רק להיום.
תמשיך לשתף אותנו. לי זה עוזר.

יום שפוי ונקי.

אוהבים אותך ומחבקים אותך .
מנסיוני כשהגעתי לכאן היתחלתי מיד עם קבוצות חיות , שיתופים ופעולות
יומיות . לי זה ממש עזר ועוזר לי בהחלמה . מאחל לך לעשות צעד קדימה ולעשות שינוי בגישה . בהצלחה.

אבאאא זה כ"כ לא פייר למה דווקא אנחנו בדור שהכל זמין בלחיצת כפתור ? 
מה יעשה הבן ולא יחטא ?. 
איתך לגמרי חיבוק חזק - אני עצמי במלחמה - אבל האמת שלפעמים לעזוב את הנשק ולהגיד אני פשוט לא נופל זה יותר קל מלהחזיק חרב(כמה קל ליעץ חחחחח) 

אח שלי גיבור 
ה' אוהב אותנו 
לפני כמה זמן מישהו רשם לי את זה פה ושמתי את השיר ביוטיוב השבעתי אתכם התפרקתי . 
אז אח שלי אם תמצא את דודי תמסור לו שחולה אהבה אני אבל ממש חולה 
ביחד ננצח . 

אחד יחיד התחלת לכתוב עם יאוש , וסיימת עם תקוה . 
ואגב אנחנו לא יכולים לנצח, אנחנו יכולים לזרום איתה במובן החיובי.
אני רוצה וחושק  אותך מאוד , אך מה רק היום אני מוותר עלייך .
אהבתי , אוהבים .

אני למדתי שאני חולה, זה לא קשור לחטא.
אני לא מעניש אף אחד כשאני נופל בתאווה, בטח לא את אלוקים, אני מעניש רק את עצמי.
רק להיום אני בוחר לא לסבול. אני מוותר על ההנאה שגורמת לי לסבול.

יום שפוי ונקי.