אני מצטט מהספר הגדול.
"בפרקים הקודמים למדתם משהו על האלכוהוליזם אנו מקווים שהצלחנו להבהיר בדיוק את ההבדל בין אלכוהוליסט ולא אלכוהוליסט. אם אתה מגלה - בשעה שבכנות אתה רוצה בכך - שאינך יכול להפסיק לשתות לחלוטין, או, בשעה שאתה שותה אין לך שליטה מלאה על הכמויות של שתייתך - מסתבר שאתה כנראה אלכוהוליסט. במקרה כזה, הרי שיתכן שהנך סובל ממחלה אשר אותה אפשר לכבוש אך ורק ע"י חוויה רוחנית."
לפי איך שאני מבין את זה, אין רמות של התמכרויות. יש מכור ויש לא מכור. מי שיש לו את 2 הסימפטומים הנ"ל, הוא מכור ולא יעבוד לו שום דבר אחר. מי שאין לו את זה, הוא לא מכור. פשוט.
יש מכורים בהכחשה, שבוחרים (אולי הם לא בוחרים) להמשיך לסבול וזה בסדר. כדי לעשות דרך, חייבים לסבול מספיק, כדי להיות מוכנים לעשות את הדרך.
אם סבלת, אתה מוזמן. בשמחה.
