אהלן חברים. התחלתי את אתגר ה90 יום. אני חדש כאן, אז דיי התלבהתי מהאתר ומהרעיון, ותודה לה' שהאיר את עיניי למצוא את המקום הזה. 
התחלתי את האתגר אך לצערי נפלתי אחרי 14 יום..אני תשוש. כל כך מלא פעמים שאני מנסה וזה מסרב להעלם. לא הבנתי למה, הרגשתי שחסר כאן משהו במשוואה. לאחר התבוננות הבנתי שלא הפנמתי דיו למה להפסיק. כלומר, לא מהצד של שכר ועונש, אלא הבנתי שאני לא באמת עם מוטיבציה. שלא תבניו אותי לא נכון, הלוואי שאשתחרר מזה, זה כל כך הורס את הנפש, חשיבה, שיקול דעת, טוהר המחשבה, אבל אני צריך דירבון.
לכן, אם מישהו שוב מתחיל את האתגר, או שהוא דיי בהתחלה, אשמח לשותף שנצעד את האתגר הזה למשך 90 יום. כמו שאומרים "טובים השניים מן האחד" במטרה ששנינו נדרבן אחד את השני שלא ליפול, וככה אולי יהיה אפשרי לצלוח את המסע כשיש עוד מישהו איתך שמנסה. זה לא מגיע מיאוש, אני בטוח שבסוף בע"ה מי שמנסה ה' בעזרו ושיגעת ומצאת תאמין, פשוט עוד דרך בשביל ההשתדלות.
בנוסף, אשמח כאן לעצות ומחשבות, מה אתם אומרים לעצמכם ומה מחזיק אותכם שעוזר לכם לא ליפול כשקופצת עליכם התאווה.
תודה מראש:blush:

כולם כאן שותפים שלך.
אני מציע שבמקום לחפש מישהו שבדיוק נפל בתאריך שבו נפלת, ובדיוק החליט ללכת על זה באותו יום כמוך, שתשתף כאן על בסיס יומי את ההתקדמות שלך, ותקבל משוב מהחברים. לי ולרבים אחרים זה מאוד עזר. אם תרצה תוכל לעשות זאת בפורומים "בדרך לתשעים יום" או "יומני מסע" שאולי זה יותר מתאים בהם. אבל נשמח לקרוא אותך בכל פורום. ב"הצלחה! 

שלום אחי היקר, 
קודם כל אתה מוזמן לשלוח אליי הודעות חופשי תמיד בפרטי.... 
לגבי העצות: 
אני קודם כל נוקט אמצעי מנע, אני כל הזמן לומד איזה דברים מובילים אותי לתאווה ונמנע מהם כמו תמונות לא צנועות דיבורים לא צנועים וכו'...עם זאת לפעמים התאווה אינה נמנעת ואז אני קודם כל מזכיר לעצמי איך הרגשתי לאחר הנפילה האחרונה ומבין שאני לא רוצה להגיע לזה שוב ואם זה לא מספיק להיזכר מה הרגשתי אחרי נפילות אחרות.. פשוט מזכיר לעצמי כמה זה לא שווה את זה. דבר שני אני מכין את עצמי נפשית, נגיד ביום של הקרי שהתאווה מוגברת לפחות אצלי, הכנתי את עצמי נפשית שפשוט אני צריך לעבור רק את היום הזה ויהיה יותר קל. אותו דבר גם לפני כמה ימים שחזרתי מהליכה (הלכתי בגבולות ה100 מטר בסיבובים משתדל לא להפר ההוראות) הרגשתי דחף מטורף אולי במשך שעתיים שלוש הולך וחוזר ועברתי את זה ב"ה ונרגע הכל. אז פשוט להגיד לעצמך לעבור רק את היום הזה. זה פשוט עוזר. לפעמים זה שעתיים סהכ שאתה צריך לעבור ואחרי זה אתה לא מבין לאיפה היא נעלמה ושמח על כך. 

תודה רבה. באמת לא כל כך מכיר כאן את האופציות..רעיום טוב לשתף בפורום "בדרך לתשעים יום". תודה:)

תודה רבה על העצות. ממש עזר לי לקבל מוטיבציה להתחיל עכשיו את המסע יותר עם כוח. תודה אחי:)

ברוך הבא יהודי יקר! מאחל לך המון הצלחה ושמחה.. מצטרף לקודמי ממליץ לך לכתוב בפורום ולשתף במיוחד בתקופה הזאת.. בנוסף פשוט תשוטט באתר ותראה מה יש בו יש את המדריך כל מיני תוכניות מאמרים סרטונים.. ממליץ לך להירשם למייל החיזוק היומי למרות שאני לא סגור על איך עושים את זה.. חזק ואמץ אחי!!!

היי
מציע לך לכתוב מסמך קורות חיים של השימושים בתאווה.
כלומר, להעלות על הכתב את קורות חייך שהובילו לשימושים, איך התפתחו השימושים עם הזמן ואיך הם הרסו לך ועדיין הורסים את החיים.
מניסיון, המראה הזו עוזרת מאד בהפנמה של חוסר האונים שלנו המכורים מול התאווה
בהצלחה רבה

חח תודה רבה אחי!

אוהבים אותך 'לשוב הביתה'. 
זה לא קל, אני מכיר את המסע הזה, הוא מתיש וכואב. 
מה שעזר לי לעבור אותו נקי, זה התוכנית המדהימה הזאת של ה12 צעדים. 
למקרה שאתה מכור, כמוני, לדעתי זה הפתרון בשבילך. 

בהצלחה.