שלום לכם אני חדש ככותב אבל כבר הרבה זמן שאני מבקר באתר,
אני לא מכור אמרתי לעצמי, מה פתאום??
בסה'כ יש לי יצה'ר כמו לכולם,,, "הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"
מה לי ולמכורים מסכנים גאנקי'ז, בסה'כ אני אברך חשוב משכיל דורש ה',בעל ואבא מקסים,מששתף ותומך, ואף משפיע על אחרים בעניני עבודת ה' ומי כמוני אוהב להתענג בפלפלולא דאוריתא, הלוא 'המאור שבה מחזירה למוטב',
מסכנים הם אלה הכותבים בשמור עניך,'מכורים' נאבעך ב'ה אני לא מכור,
ככה אמרתי לעצמי
אני לא מכור!!!!
רק לפעמים נדלקת לי איזה נורה בראש טריגר כלשהו ובו ברגע אני יודע הלך עלי! אני יודע בדיוק איך יסתיים הלילה הזה ואיך יראה הבוקר שלמחרת,
לא משנה אם לפני שתי דקות הייתי באטמוספירה של רוחניות אמרתי שיעור בעבודת ה' בהלכה או סתם ישבתי עם האשה ושוחחנו,
וברגע שהטריגר הזה נדלק לא יעזור כלום ,כלום! לא לצייר שם הוי'ה ולא לעסוק בפעילות גופנית ולא שום דבר!
אבל ח'ו אני לא מכור האהאה
כשהייתי בחור לא הייתי מכור ,
רק כבחור זה נורמלי הורמונים יצרים וכו' רוצה להסתכל,לצ'אטאט להרהר, נו שוין זה נורמלי, לא משנה שהנורמלי הזה מביא בחור חשוב כמוני לחלל שבת לגנוב ולרמות והכל בשביל התאווה הזאת ה'נורמלית' ,
אחרי החתונה תקופה קצרה שהכל בסדר
נו אמרתי לך אתה לא מכור! רק היית בחור השרוי בלא אשה שרוי בעוון וכו' וכו' וכו'
עד הנפילה...ואז עוד נפילה ועוד אחת ואז שגרה של נפילות עד שבמקום נפילות יש תקופות קצרות של 'עליות'
ואז מה?
רבונו של עולם אני מתמודד עם ההתמודדות הזאת כל כך הרבה שנים ואני חושב שרק היום אני יכול לכתוב קבל עם ועולם יש לי בעיה! אני לא יודע אם קיים מושג של 'לא בשליטתי' אני לא יודע אם זה מתאים לדברי חז'ל להשקפת התורה הרי יש בחירה חופשית לא?
אבל לב יודע מרת נפשו, ותאמינו לי זה מר!
אני יודע שאני מחפש לברוח,אבל ממה רבונו של עולם?
החיים שלי דבש
אשה נפלאה,מעמד מכובד,אין בעיות של פרנסה,ילדים חמודים חכמים ובריאים בלי עין הרע
אז ממה אני בורח למה אני מחפש לכבות את האור ולהכנס לעולם ההוא?
מה רע לי בעולם האמיתי?????
תודה שאתם קוראים את מחשבותי המבולבלות אולי עוד אשתפר ואכתוב נורמלי יום אחד
אולי,