ברור שזה נחשב. זה גם הרבה יותר מאוננות, כי אתה חוצה קו שלא חצית. אם תהיה כנה עם עצמך תדע שזה נכון ומשמעותי. אני עד היום זוכר את הפעם הראשונה שבה אוננתי פעמיים ברצף (זה היה לפני כעשרים שנה), ואת התחושה החזקה שנכנסתי למימד אחר של חומרת הבעייה. והתחושה הפנימית הזו התבררה כנכונה ביותר.
משתוקק, התניא רחב ביותר, אם תביא מקור מדויק אביא את המקור בו נתלה או אדם שפגשתי. אתה צודק שאולי רוב מי שלומד תניא לא לוקח את זה לכיוון כזה, אבל אדם שמתוסכל מהאוננות יכול לפעמים לחשוב בכיוונים הזויים כאלה חרף חכמתו. כמו עמוס היקר, שניכר מבין שורותיו שחכם הוא, והנה גם הוא העלה בדעתו כיוון כזה, מבלי לראות את דברי התניא. אני בטוח שאם היה שומע שם איזה שיעור תניא על הפיסקה שדיברתי עליה, דברי התורה האלה היו מתהפכים לו לסם המוות ומעוררים מחשבות בסגנון: "מה, כל כך אני מתאמץ לא להגיע לידי מגע עם אישה אחרת ורק מאונן, ובסוף זה בכלל יותר גרוע?..."
בכל אופן עמוס - אני מקווה שהדברים ברורים. זה הרבה יותר גרוע להגיע למגע חי. גם הלכתית, גם רוחנית, גם, התמכרותית. אל תחצה את הקו הזה. תנסה לחשוב מה ההבדל בין תגובותיה של אשת מכור לפורנו ואוננות, לבין תגובותיה של אשת מכור למגע אנושי חי. אני מאמין שזה יחדד לך את ההבדל החד בלאו הכי.