שלום,
הגעתי גם אני לפה.. הסיפור שלי מתחיל בערך בגיל 14 כשגיליתי את עולם האוננות.
לאחר מכן כשהאינטרנט הפשוט והאיטי הגיע לבתים גם עברתי משלב של תמונות בעיתונים לאינטרנט.
כשהגיע האינטרנט המהיר כבר הכל נהיה בעייתי בטירוף.
רוב הבעיה שלי אם חשבתי פעם שזה האוננות - הרי שזה בעצם צפיה של כמות שעות בלתי הגיונית(3-4 שעות ברצף) באתרי פורנו. כשבזמן הזה אני מנסה לא ליפול בהוז"ל..
אני מרגיש נצחון אם אני לא נופל בהוז"ל למרות שאני מתקרב לשם כל הזמן ועוצר ברגע האחרון, אבל צפיה של כ"כ הרבה שעות פוגעת והורסת ומקלקלת את השורה בלי קשר לשורת התחתונה של הוז"ל או לא.
וכשן כשבאה גם הוז"ל יחד עם זה אז לפעמים אני כבר ממשיך בחטא וחוטא שוב ושוב.
לאורך כל השנים יש לי מלחמת יצר קשה, אני יודע את גודל העניין והחטא ומשתדל למשור ולא לעשות דברים לא לעניין, אני מצליח לעשות זאת לכמה ימים אבל אז אחרי כמה ימים יש נפילה שאני לא מצליח לעמוד בה.
כמה פעמים שלא דיברתי עם הבורא ובכיתי והתפללתי והתחננתי והרגשתי קרוב אליו אח"כ - כל זה נעלם ברגע של חולשה ותאווה, כאילו שאני לא מייחס לעניין הזה חשיבות..מדחיק את זה הצידה. ואז שוב חוזר בתשובה ושוב מגיע רגע ששוכח הכל...
כל השנים היו לי עליות וירידות שכאלו, כמובן שזה עושה הרבה יסורי מצפון ושברונות לב ותחושות שאני פשוט אפס וצבוע ולא ראוי ושהשםיאהב אותי או שאצליח בחיים. ואז יש תהליך של התקרבות ושוב חוזר חלילה...
אני עדיין רווק, רווק לא צעיר.. וחלק גדול מכל הקשיים שיש לי הם פשוט קשיים אובייטיביים, נער צעיר בן 14-18 מעוניין בכל מה שקשור למין וכנ"ל רווק בן 30 ויותר... לא הכל זה עניין של "מחלה" גם לא בטוח שאני מתחבר למילה הזאת למרות שלפעמים היא באמת הכי מתאימה.
אז כל הקשיים של הרווקות שלי בכלל מוסיפים לי.. וכשאני יוצא ולא שומר נגיעה זה אותו סיפור.. היסורי מצפון באים על דברים שקורים ביני לבינה.
אני הייתי בטוח כשאתחתן הכל יעבור, הפליא אותי כמה אנשים פה ממשיכים בכל הצפיה והאוננות לאחר החתונה.. אז זה גורם לי לחשוב שזה לא הכל עניין של יצר "בריא" שקיים בי בתור גבר אלא מעבר.
במשך כל השנים(עשרות) כאמור הרגשתי עליות וירידות, הרבה מהייאוש ומה "משברים" שהיו לי כשפתם של בני הישיבות באו בעקבות זה... כל פעם כבר במשך שנים אני מנסה לגדור את עצמי.... במצטבר נתתי עשרות אלפי שקלים בתור צדקה כי אמרתי שאם אסתכל באתרים כאלה או שאוציא שז"ל אתן כך וכך שקלים.. הגדר הזה לא עזר. ואני חושב שלא הייתי צריך לעשות את זה בכלל.
הבעיה התחילה בשבועיים - שלושה האחרונים - אם עד אז כמו שתיארתי הייתי בירידות ועליות - הסיפור הקבוע - עכשיו אני מרגיש שבעצם כבר לא אכפת לי אולי.. עושה את זה בלי יסורי מצפון רבים מדי... מנסה לתרץ ולהצדיק את עצמי. בגלל הגיל, בגלל שאני בריא, בגלל שאני אולי מכור קצת לפורנו אבל בסדר.. אז מה.
זה המצב שהכי קשה לי איתו, זה שפחות אכפת לי. אני שמח שעדיין אכפת לי מזה שלא אכפת לי.. כי אם לא היה אכפת לי בכלל אז המצב היה קשה וגרוע הרבה יותר....
אני יודע שאני כן רוצה להפסיק. בעומק פנימיותי אני מעוניין בכך. ואני אשתדל להפסיק ב"ה.. גם היום הייתה נפילה של 2-3 צפיה בפורנו כשלאחריה הוז"ל.
אני מרגיש שכנראה יש לי בעיה..
אני לא כ"כ יודע איך להתמודד איתה ויש לי הרבה פחדים בראש שהשם לא אוהב אותי ואולי הוא לא יעזור לי להתחתן או להצליח כי אני עושה כך וכך...
אני יודע שאני עדיין מקריב ועדיין משתדל, עצם העובדה שאני מנסה קצת להאבק ולא אומר שזה מלכתחילה זה רק כי אני יודע שאכפת לי ממה שהשם רוצה. אחרת הייתי שם פס.. הבעיה היא כאמור שאני חי בדיסונס, גם אכפת לי וגם בסופו של דבר כן שם קצת פס ועושה מה שבא לי...
אם הייתי לגמרי בלי רצון ואמונה הייתי כבר מחפש לחטוא בדברים האמיתיים, משתדל מאוד להתרחק מזה כמה שאפשר.
אני כאן כדי לנסות, לנסות שוב.
בתוך תוכי אני יכול להצליח. יכול להיות מה שבאמת אני יכול.
כנראה שאמשיך ליפול פה ושם.. מקווה שלא אחרי החתונה, אבל כן רוצה לצמצם למינימום את הצפיה בפורנו ולמינימום את האוננות. מבחינתי הצפיה בפורנו גרועה לפעמים יותר. הרבה פעמים אמרתי לעצמי שפשוט אאונן כשתבוא לי התאווה ולא אסתכל בפורנו - כי גם זה וגם זה זה גרוע יותר. אבל לא הצלחתי לעשות זאת.. פשוט הייתי חייב את הכמה שעות קודם.
אני עדיין לא בעצם יודע מה אני רוצה, אולי רק ב"ה להצליח.
אחרי מה שקרה היום, מנסה לגייס עוד שארית של כוחות ונחישות ולהלחם חזרה. להלחם עד שאצליח ב"ה. אין ייאוש בעולם כלל. אנסה להתגבר על הפחדים והמחשבות שהשם לא אכפת לו כבר ולא יסייע לי חלילה. פשוט לנסות עוד פעם... מקווה מאוד שאצליח ב"ה.
אולי אחרי שאכתוב את הפוסט הזה משהו קצת ישתנה ויתעורר.
אני שוקל להתחיל את אתגר ה90 יום. מבחינתי הישג זה אם אעשה את זה פעם בחודש(נניח 12 פעם בשנה) וואלה, יחסית למצב שלי היום זה פי מליון יותר טוב.
אני מקווה ומייחל להשם שהפעם יקרה פה איזה שינוי.
מסיים בתקווה.
