lamedmoti כתב on 23 דצמ' 2020 12:00:
טוב.
כל זה דיברנו בגנות ההתמכרות. אבל מה נומר למי שיגיד "אני לא מכור יש לי גבול אני לא מאונן יותר מפעמיים בשבוע".
כמו מי שמעשן קופסא סיגריות ביום, שיעשן במידה, רק שתי סיגריות בשבוע, יום רביעי ומוצ"ש.
?
אני לא אגיד תשובה משכילה, אבל אני אשתף מנסיוני האישי.לפי רוב ההגדרות של החברים פה באתר, אני בכלל לא נחשב מכור, וכך כיום אני מגדיר את עצמי כלא מכור.בתור רווק הייתי מאונן כפעמיים בשבוע (על פי סטטיסטיקה שערכתי במשך שנתיים או יותר הכוללות תקופות בלי נפילות ומנגד תקופות שחורות ובאמצע תקופות של נפילותיים בשבוע.הייתי נמשך לתוכן מיני (בין אם משניות או תמונות במגזינים ודברים אחרים), אבל בגדול לא היו לי נפילות בתחום הזה. בטח לא פורנו כפשוטו.היה לי קל להמציא פנטזיות מעצמי או אפילו לאונן בלי פנטזיות.קיצור: סבלתי מנפילות לא נשלטות, אבל התמודדתי יפה שמירת העיניים (ואולינסהלתי מסקרנות).ידעתי שחתונה לא פותרת בעיות, אבל גם לא חשבתי שאני במצב שאני לא יכול להתחתן והתחתנתי.אז בעצם אחרי החתונה סידרתי את עצמי. פעמיים בשבוע, כמו שאתה אומר. האמת היא שבאמת הפסקתי לאונן (חוץ מכ-5 נפילות ב-5 שנים), אבל...פתאום פורנו התחיל יותר לעניין אותי, כי אישתי לפעמים נראית אנושית מידי, אתה יודע, לא הולכת לקוסמטיקאית כל יום, לפעמים לא מקיימת תשמיש כמו בסרטים, הולכת צנוע מידי ולא קונה כל יום בגד פריצות כמקובל אצל מגישות תוכניות טלוויזיה, או לפעמים עייפה בכדי לתת נשיקה (אני סופרמן. למה אישתי לא יכולה להיות סופרוומן?!), ואז צריך להעניש אותה, או סתם למצוא לה מחליפה אינטרנטית עד שהיא תחזור לעצמה...אז הצלחתי להפסיק את הנפילות באוננות, אבל גם הנפילות במחשבה על אישתי בין אם הם מלוות בפורנו ובין אם לא, התחילו להחזב נפילות מבחינתי, כי סבלתי בגללן. לא הייתי מספיק מסופק.וציינתי את זה שהתשמיש לא מספק אותי? הוא לא מספיק אקסטרים. אין בו את ה"וואו".אז גיליתי שלא לאונן זה האידאל, גם אם אני עומד באתגר.האידאל הוא למצוא את הסיפוק האמיתי בחיים.אז התחלתי לחשוב איפה אני מוצא את הסיפוק הזה, ופה נכנסת השאלה שלך.כי למצוא את הסיפוק ממצוות זה עבודה לכל החיים, אז גם אם האמנתי בתשובה הזו, התחלתי לפנטז על סיפוקים אחרים.פינטזתי שאישתי תמות (כי ענחנח לא נתגרש בחיים) ואני אתחתן עם מישהי אחרת אטרקטיבית יותר (וכמובן דוסית אש) ודווקא החזקתי עם הפנטזיות האלה הרבה זמן, ותהיתי האם הם יפסיקו אחרי שהן תתממשנה. דמיינתי שכן, אבל האמנתי שלא. אז הבנתי שדוסית זה לא הפתרון.והפנטזיות שלי עברו להיות על כך שאני אגלה שאני גוי. אני אתגייר? פינטזתי לשכוח מיהדות לגמרי, כי חששתי שאני ארצה להתגייר. לא אוכל לעזוב את העולם שלי...והורדתי את הפנטזיות לדמיונות מסודרים יותר מה אני אעשה בתור גוי. אראה פורנו כל היום? לא, אני גם אאונן. אבל אני כן ארצה בת בסיפור. איך אני אשיג כזאת? לא מצאתי סיפוק רב מלחשוב שאני אמצא באינטרנט, כי בסוף אני ארצה אותה פיזית. ואז מה, היא תהיה קבועה? או מזדמנת בתשלום? ועל זה אני אוציא את כל ההוצאות בחיי? או שאני ארצה גם ילדים?אישית אני מאוד רוצה ילדים. זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם. אני אוותר על זה כדי לא להתמודד?לא ידעתי.וכל זה לא נתון לבחירתי, כי אישתי לא תמות ואני לא אגלה שאני גוי ואני לא אשכח את היהדות.ואני לא אתגרש, כי...?לא יודע.כנראה כי אישתי, גם אם היא לא הכי אטרקטיבית, יש בה משהו שאני לא מוכן לפספס. משהו שאני חושש שלא יהיה בשום אישה אחרת.אולי כי היא אוהבת אותי בלי גבול ולא יכולה בלעדי. ואולי משהו אחר.אז כרגע אני לא רוצה לוותר על מצוות שמירת העיניים והברית. רק ככה אני עוד אצליח להשאר עם הראש מעל המים.ואני משתף נטו על עצמי.אם יש מישהו שמרגיש שיהיה לו יותר קל לאונן - אני לא יודע להכנס לנפש שלו, אבל אני לא מזדהה. אני מכיל אותו ואוהב ומבין ורוצה שיהיה לו רק טוב ואדמח גם לעזור לו בדרכו שלו.
תודה lamedmoti על ההזדמנות לשתף!