ברוכים הבאים, אורח

מה לי ולצרה הזו?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: מה לי ולצרה הזו? 2933 צפיות

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 12 חודשים #130824

  • reuven1
  • רצף ניקיון נוכחי: 319 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72
דגל כתב on 20 דצמ' 2020 09:43:

שלום לך חבר יקר!
קודם כל אני חייב להגיד שממש התחברתי לשאלה ולדיוק שבה כי גם לדתיים הטיעון של ה' אוהב אותך והוא אומר שזה רע הרבה פעמים לא עוזר כי זה טיעון שכלי שבמצבי יצר מפסיד בגדול מה שמביא אותנו אולי לחפש משהו יותר בסיסי וטבעי.
לפי דעתי אם תנסה לפתוח ולשחרר הכל בהתחלה זה יהיה נחמד אבל אחרי כמה זמן זה יתחיל להמאס ואתה תתחיל להרגיש רע עם עצמך. עכשיו עולות שתי שאלות: 1. למה זה קורה? 2. מה זה עוזר לי לרגע הזה זה שרק אחרי כמה פעמים אני יתחיל להרגיש רע עם עצמי?

אז לשאלה הראשונה אני חושב שההרגשה הרעה באה מזה שאנחנו מרגישים שאנחנו מפספסים פה משהו מאוד גדול וחשוב. אנחנו מרגישים באופן טבעי בצורה מאוד חזקה שלהעניק חיים וליצור חיים זה הדבר אולי הכי גדול שיש בעולם שלנו. לכן כשאנחנו מבזבזים וזורקים את הפוטנציאל הגדול הזה על ההנאה האישית שלנו(שזו תנועה הפוכה לגמרי) אנחנו מרגישים עם זה רע. הדבר אולי הבא הכי חשוב שיש לנו זה הקשרים שיש לנו עם האנשים מסביבנו. יש קשרים יותר שטחיים ויש קשרים יותר עמוקים. הקשר הכי עמוק שיכול להיווצר הוא קשר של אהבה אמתית בין איש לאשתו. זהו לא קשר של התלהבות והתרגשות אלא קשר של עבודה ארוכת תווך שבשיאו יש חיבור עמוק שמביא ליצירת חיים. אני חושב שהמדד הכי חזק לדעת אם אנחנו אוהבים מישהו זה כמה הוא יהיה חסר לנו אם הוא לא יהיה. אז ככה אנחנו יודעים שאנחנו מאוד אוהבים את המשפחה שלנו אפילו שביום יום אין שם התלהבות מהקשרים איתם. לעומת זאת מישהי שלקחתי ללילה אחד לא תיהיה לי חסרה כשתלך שלא לדבר על מישהי שאני צופה בה דרך המסך. אז יש פה מלחמה בין הרצון לכאן ועכשיו לרצון למשהו עמוק ואמיתי. בהתחלה הרצון לכאן ועכשיו יכול לנצח אבל אחרי כמה זמן הרגשות היותר עמוקים והרצונות לדברים אמיתיים עולים ואז אנחנו מרגישים רע עם עצמינו שאנחנו עושים בדיוק הפוך מהרצונות האלה. 

אם כן עכשיו חוזרת השאלה איך אני יכול ברגע מסויים לנצח את הכאן ועכשיו? טוב אם היה לנו את התשובה לזה בצורה מושלמת כנראה שלא היינו כאן אבל אני יכול אולי לפחות לתת כיוון אחד. לפי דעתי גורם הכרחי במערכה הזאת הוא חיזוק של הצדדים העמוקים והאמיתיים בחיים שלנו. אם נצליח למשל לראות את האור והיופי בקשרים שלנו עם האנשים הקרובים אלינו(גם אם לפעמים קשה והם מעצבנים אותנו) אז ההרגשה הטבעית הזאת שאומרת לנו שזה מה שבאמת חשוב בחיים וכל הדברים האלה של הכאן ועכשיו רק מסיחים אותנו מהדברים הכל כך גדולים ונפלאים שיש לנו בעולם תתגבר ואולי נוכל יותר להצליח במערכה הזאת.

מקווה שעזרתי ואשמח לתגובות(:


אחת התשובות הכי טובות שראיתי אי פעם בפורום

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 12 חודשים #130837

  • צורצור
  • רצף ניקיון נוכחי: 962 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 334
lamedmoti כתב on 23 דצמ' 2020 12:00:

טוב.
כל זה דיברנו בגנות ההתמכרות. אבל מה נומר למי שיגיד "אני לא מכור יש לי גבול אני לא מאונן יותר מפעמיים בשבוע".
כמו מי שמעשן קופסא סיגריות ביום, שיעשן במידה, רק שתי סיגריות בשבוע, יום רביעי ומוצ"ש.
?


אני לא אגיד תשובה משכילה, אבל אני אשתף מנסיוני האישי.לפי רוב ההגדרות של החברים פה באתר, אני בכלל לא נחשב מכור, וכך כיום אני מגדיר את עצמי כלא מכור.בתור רווק הייתי מאונן כפעמיים בשבוע (על פי סטטיסטיקה שערכתי במשך שנתיים או יותר הכוללות תקופות בלי נפילות ומנגד תקופות שחורות ובאמצע תקופות של נפילותיים בשבוע.הייתי נמשך לתוכן מיני (בין אם משניות או תמונות במגזינים ודברים אחרים), אבל בגדול לא היו לי נפילות בתחום הזה. בטח לא פורנו כפשוטו.היה לי קל להמציא פנטזיות מעצמי או אפילו לאונן בלי פנטזיות.קיצור: סבלתי מנפילות לא נשלטות, אבל התמודדתי יפה שמירת העיניים (ואולינסהלתי מסקרנות).ידעתי שחתונה לא פותרת בעיות, אבל גם לא חשבתי שאני במצב שאני לא יכול להתחתן והתחתנתי.אז בעצם אחרי החתונה סידרתי את עצמי. פעמיים בשבוע, כמו שאתה אומר. האמת היא שבאמת הפסקתי לאונן (חוץ מכ-5 נפילות ב-5 שנים), אבל...פתאום פורנו התחיל יותר לעניין אותי, כי אישתי לפעמים נראית אנושית מידי, אתה יודע, לא הולכת לקוסמטיקאית כל יום, לפעמים לא מקיימת תשמיש כמו בסרטים, הולכת צנוע מידי ולא קונה כל יום בגד פריצות כמקובל אצל מגישות תוכניות טלוויזיה, או לפעמים עייפה בכדי לתת נשיקה (אני סופרמן. למה אישתי לא יכולה להיות סופרוומן?!), ואז צריך להעניש אותה, או סתם למצוא לה מחליפה אינטרנטית עד שהיא תחזור לעצמה...אז הצלחתי להפסיק את הנפילות באוננות, אבל גם הנפילות במחשבה על אישתי בין אם הם מלוות בפורנו ובין אם לא, התחילו להחזב נפילות מבחינתי, כי סבלתי בגללן. לא הייתי מספיק מסופק.וציינתי את זה שהתשמיש לא מספק אותי? הוא לא מספיק אקסטרים. אין בו את ה"וואו".אז גיליתי שלא לאונן זה האידאל, גם אם אני עומד באתגר.האידאל הוא למצוא את הסיפוק האמיתי בחיים.אז התחלתי לחשוב איפה אני מוצא את הסיפוק הזה, ופה נכנסת השאלה שלך.כי למצוא את הסיפוק ממצוות זה עבודה לכל החיים, אז גם אם האמנתי בתשובה הזו, התחלתי לפנטז על סיפוקים אחרים.פינטזתי שאישתי תמות (כי ענחנח לא נתגרש בחיים) ואני אתחתן עם מישהי אחרת אטרקטיבית יותר (וכמובן דוסית אש) ודווקא החזקתי עם הפנטזיות האלה הרבה זמן, ותהיתי האם הם יפסיקו אחרי שהן תתממשנה. דמיינתי שכן, אבל האמנתי שלא. אז הבנתי שדוסית זה לא הפתרון.והפנטזיות שלי עברו להיות על כך שאני אגלה שאני גוי. אני אתגייר? פינטזתי לשכוח מיהדות לגמרי, כי חששתי שאני ארצה להתגייר. לא אוכל לעזוב את העולם שלי...והורדתי את הפנטזיות לדמיונות מסודרים יותר מה אני אעשה בתור גוי. אראה פורנו כל היום? לא, אני גם אאונן. אבל אני כן ארצה בת בסיפור. איך אני אשיג כזאת? לא מצאתי סיפוק רב מלחשוב שאני אמצא באינטרנט, כי בסוף אני ארצה אותה פיזית. ואז מה, היא תהיה קבועה? או מזדמנת בתשלום? ועל זה אני אוציא את כל ההוצאות בחיי? או שאני ארצה גם ילדים?אישית אני מאוד רוצה ילדים. זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם. אני אוותר על זה כדי לא להתמודד?לא ידעתי.וכל זה לא נתון לבחירתי, כי אישתי לא תמות ואני לא אגלה שאני גוי ואני לא אשכח את היהדות.ואני לא אתגרש, כי...?לא יודע.כנראה כי אישתי, גם אם היא לא הכי אטרקטיבית, יש בה משהו שאני לא מוכן לפספס. משהו שאני חושש שלא יהיה בשום אישה אחרת.אולי כי היא אוהבת אותי בלי גבול ולא יכולה בלעדי. ואולי משהו אחר.אז כרגע אני לא רוצה לוותר על מצוות שמירת העיניים והברית. רק ככה אני עוד אצליח להשאר עם הראש מעל המים.ואני משתף נטו על עצמי.אם יש מישהו שמרגיש שיהיה לו יותר קל לאונן - אני לא יודע להכנס לנפש שלו, אבל אני לא מזדהה. אני מכיל אותו ואוהב ומבין ורוצה שיהיה לו רק טוב ואדמח גם לעזור לו בדרכו שלו.
תודה lamedmoti על ההזדמנות לשתף!

לא עוקב אחרי שרשורים שכתבתי בהם. אם אתם רוצים שאראה את התגובה שלכם, כתבו לי בפרטי.

לשאוף תמיד להתקדם!
(זה היה השם שלי בפורום בימים הראשונים. שיניתי כי רציתי שם שיתן אוירה יותר אנושית).

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 12 חודשים #130841

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 499

צורצור,
מסכים איתך לגמרי,
אני גם הייתי באותו מצב כמו שלך,
לפני החתונה אוננות,
אבל ברגוע,
לא כמוך קצת יותר,
אבל לא הרגשתי שמשהו משתלט עלי,
אחרי החתונה,
כאילו התאכזבתי מאשתי,
והתחלתי לדמיין,
פורנו גירושין מוות,
היום אני משקיע המון בזוגיות,
(אני גם לומד ומתמקצע בתחום),
ואני יכול לומר לך,
כשיש קשר חזק ואהבה חזקה,
אצלי בכל אופן,
התאווה נחלשת,
תכל'ס אשה מרגישה שאתה לא אוהב אותה ב100 אחוז,
והדמיונות האלה פוגעות בנו,
יום טוב אח יקר.
וצום קל.


תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 12 חודשים #130844

  • יהודה מ
  • רצף ניקיון נוכחי: 54 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 538

בסופו של דבר, לאונן זה מצב נרציסטי, בו אתה מאוהב בעצמך. אך בהיות והבסיס של מין הוא של ביחד, של אהבת האחר, לא נגיע לסיפוק מרווה כשזה שוב ושוב אני עם עצמי, נכון שכשאני מאונן על מישהי זה גם "על" אחר אבל לא "עם" אחר, סוג החוויה של "עם" האחר לא מושכת אנשים מסוימים כמו "על" האחר, אבל יש בזה משהו שבסופו של דבר מרווה ולא רוצה מיד עוד.
למשל, מים הם לא מתוקים כמו קולה מוגז, אבל קולה מושך לעוד מתוק, ומים מרווים. או 2 פרוסות לחם משביעים אבל לא טעימים, ובורקס הוא טעים אבל לא משביע עד שאתה לא טורף 10 ביחד.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 12 חודשים #130908

  • אלי שומר
  • רצף ניקיון נוכחי: 48 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 794

לדעתי תשובה מוטעית. אין כזה דבר שהבעיה של אדם היא רק דתית. בעצם מי שיש לו איזה בעיה דתית וממשיך, סימן שהוא בבעיה אמתית. ואם הוא ייכנע הוא רק מגביר את סף הגירוי שלו, וירצה עוד ועוד, עד שיגיע בטוח למקום שירגיש עם עצמו רע.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 12 חודשים #130916

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 468 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2110
לא הבנתי המשתוקק זה יותר חמור?

מכור שמאונן - זה פשוט קטגוריה אחרת...

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 12 חודשים #130940

  • צורצור
  • רצף ניקיון נוכחי: 962 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 334

אני התכוונתי להגיד שאמנם היום כל ההתמודדות שלי היא לא לאונן כי זה רצון ה' ומצד עצמי לא אכפת לי דווקא כן לאונן.
אבל אני יודע שברגע שאני אפסיק להתייחס לרצון ה' (למשל כי יצא פסק שמותר לאונן חופשי או שאני אגלה שאני גוי או משהו כדומה), אז מהר מאוד זה יהפוך לרצון עצמי - אם תמיד הייתי מאונן פעמיים בשבוע, זה יעבור לפעמיים ביום. בצירוף פורנו ברבאק. וחנויות לאביזרי מין. ואז חנויות מין, ואז - מתישהו אני אבין שאני פוגע בעצמי.
נכון, עדיין אני שולט בעצמי ואני לא מכור, אבל כל מה שמחזיק אותי מליפול לנקומות שתארתי זה שמירה על רצון ה' (ואחד אחר מחזיק אותו אתגר רק להיום).
אני אומר גם למשתוקק, תחשוב מה היה קורה לך אם לא היית מנסה לשמור על רצון ה'. חושב שלא היית מדרדר למקומות שהיית מתייאש מעצמך?
אז אני חושב שאני אפשר לבטל מה' פעמיים: פעם ראשונה - גם אם מחליטים לא לקיים מצוות, אז מגלים אחרי זמן שכן רוצים לקיים רצון ה'.
פעם שניה - גם אם מגלים שאנחנו גויים, עדיין לא טוב לנו לאונן.
ולא דיברתי פה על הזוגיות שלי, אבל נראה לי שהפעם הייתי יותר ברור ומספיק מובן,ככה שאין צורך.

לא עוקב אחרי שרשורים שכתבתי בהם. אם אתם רוצים שאראה את התגובה שלכם, כתבו לי בפרטי.

לשאוף תמיד להתקדם!
(זה היה השם שלי בפורום בימים הראשונים. שיניתי כי רציתי שם שיתן אוירה יותר אנושית).

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 11 חודשים #130983

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 499

נראה לי שהיום זה נראה לך שהיית נהנה,
אבל אין כמעט חילונים שנהנים מהתמכרות,
אז כנראה שגם אתה לא היית נהנה.
(ככה נראה לי, אולי אני טועה).

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 11 חודשים #131012

  • צורצור
  • רצף ניקיון נוכחי: 962 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 334
ואתה לא חושב שאם השנים היית מדרדר עוד ועוד עם ההנאות האלה עד למקום שכבר היית סובל מההתמכרות (כמו שתארתי שאני מדמיין על עצמי)? או היית רוצה זןגיות שתביא ילדים ולא היית מוצא מנוח לנפשך?
טוב, אולי יש אנשים כמוך, אני לא שולל, לכן כל אחד כותב פה רק על עצמו. אני לא בא לתת עצות לאף אחד (וכמו שכתבו - מי שרוצה לנסות לפרוק עול ולראות אם הוא מצליח לחיות עם ההתמכרות - מוזמן לנסות), רק כותב על עצמי בשביל שמי שמרגיש דומה לי, יקח את הדברים אל ליבו.

לא עוקב אחרי שרשורים שכתבתי בהם. אם אתם רוצים שאראה את התגובה שלכם, כתבו לי בפרטי.

לשאוף תמיד להתקדם!
(זה היה השם שלי בפורום בימים הראשונים. שיניתי כי רציתי שם שיתן אוירה יותר אנושית).

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 11 חודשים #131015

  • דגל
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 31

המשתוקק אני חושב שלפעמים אגואיסטיות ואכפתיות לשני הם דברים שיכולים להתלכד.
תקח לדוגמא מישהו שעוזר למישהו אחר. למה הוא עושה את זה? אז אפשר להגיד שזה עושה לו הרגשה טובה ושיש לו ייסורי מצפון אם הוא לא יעשה ועוד תשובות אגואיסטיות כאלה ואחרות.

אבל נלך עוד צעד קדימה. למה לעזור זה מה שגורם לו הרגשה טובה?
אני חושב שזה בגלל שבסוף בטבע של כולנו נמצא הרצון לעזור לאחר ולהעניק לאחר. לתת. והרצון הזה זה המוסר הפנימי שלנו שרוצה לתת בשביל לתת ולא בשביל שום טובה או הנאה עצמית וכשאנחנו מבצעים את זה אנחנו נותנים סיפוק לצד הזה שנותן לנו הרגשה טובה. זה מין לופ כזה אבל לופ חיובי של מצווה גוררת מצווה וכן זה שזה נותן לנו הרגשה טובה זה חלק מזה(צריך לשים לב לחילוק בין הנאה לבין הרגשה טובה אם אנחנו עושים משהו בשביל הנאה זה כבר עניין אחר).

לפי דעתי אותו דבר כאן זה שלא אכפת לו מתורה ומצוות רוצה עדיין להפסיק את ההתמכרות הזאת כי הוא מרגיש שהיא לא עושה לו טוב והיא גורמת לו להרגיש רע עם עצמו אבל זה נכון רק כי יש משהו עמוק בתוכו שצועק לו שזה דבר שלילי. בפנים בפנים הדבר הזה צועק לו גם שזה דבר לא מוסרי שפוגע בערכים עמוקים שהוא לא רוצה לפגוע בהם ובסוף בעולם כולו.

הבעיה היא שאת הערכים העמוקים האלה הוא לא יודע לתרגם לתורה ומצוות. הוא רק מרגיש אותם ולא יודע מה הם וגם אם תגיד לו הוא יכחיש(בגלל החברה, בגלל ההנאות שיחסרו ועוד סיבות. יש מספיק סיבות לברוח מהדת אפילו שהיא צועקת לנו).

ולמה אנחנו מקיימים מצוות אם לא מזה שאנחנו רואים בהם ערכים עמוקים ואמיתיים שקיימים לנו במציאות? אז אנחנו נתנו להם שם. התורה והמצוות הם הוספת חיים פשוט אנחנו הרחבנו את זה ליום יום לכל דבר בחיים שלנו. המצווה הראשונה בתורה זה להוליד ילדים(לאדם הראשון) והבאת חיים זה הערך הכי עמוק שלה ובעצם המטרה בכל מצווה(כי כל מצווה מוסיפה חיים). ופה אני חושב שאין יותר מידי הבדל בינינו לבין זה שלא מעניינת אותו תורה ומצוות כי גם אנחנו וגם הוא לא רוצים לפגוע בחיים ולכן רוצים להפסיק את ההתמכרות. לדעתי בנקודה הזאת מה שמניע אותנו ומה שמניע אותו זה אותו דבר.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 11 חודשים #131047

  • צורצור
  • רצף ניקיון נוכחי: 962 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 334
המשתוקק כתב on 30 דצמ' 2020 18:49:
צורצור כתב on 30 דצמ' 2020 07:11:
ואתה לא חושב שאם השנים היית מדרדר עוד ועוד עם ההנאות האלה עד למקום שכבר היית סובל מההתמכרות (כמו שתארתי שאני מדמיין על עצמי)? או היית רוצה זןגיות שתביא ילדים ולא היית מוצא מנוח לנפשך?
טוב, אולי יש אנשים כמוך, אני לא שולל, לכן כל אחד כותב פה רק על עצמו. אני לא בא לתת עצות לאף אחד (וכמו שכתבו - מי שרוצה לנסות לפרוק עול ולראות אם הוא מצליח לחיות עם ההתמכרות - מוזמן לנסות), רק כותב על עצמי בשביל שמי שמרגיש דומה לי, יקח את הדברים אל ליבו.

יכול להיות... לא שולל מה היה אילו...
אבל אני דתי ב"ה ונמצא במקום של הבנה שזה הדבר הנכון ביותר, ולא ניתן לברוח מה' יתרך, ולכן איני יכול להשתמש בטיעונים חילוניים - שכ"כ טפלים בעיני ומפספסים את העיקר


מסכים לגמרי. מי שהדת עוזרת לו לא לחטוא - מצויין, לא צריך למצוא הסברים נוספים.
מי שזה לא מספיק לו, זה מה שאני עונה לו.
לי הדת עוזרת לא להגיע להתמכרות - זהו רצון ה', אבל עדיין אני צריך מאוד את הטעם הזה כדי לקיים רצון ה' בשמחה. והשמחה היא קריטית במקרה שלי.

לא עוקב אחרי שרשורים שכתבתי בהם. אם אתם רוצים שאראה את התגובה שלכם, כתבו לי בפרטי.

לשאוף תמיד להתקדם!
(זה היה השם שלי בפורום בימים הראשונים. שיניתי כי רציתי שם שיתן אוירה יותר אנושית).

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 11 חודשים #131054

  • דגל
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 31

את היציאה החילונית מההתמכרות אני תופס כך - יציאה מתוך עצמי בחזרה אל תוך עצמי....  כלומר: לצאת מההתמכרות שהיא ריכוז בתוך עצמי - אל החלמה שהיא גם ריכוז בתוך עצמי - שיהיו לי חיים טובים,  לכן - לו הייתי חילוני - לא הייתי רואה שום תועלת רוחנית/מוסרית לצאת מההתמכרות,  אז יש תועלת גשמית? אז מה? אני נהנה גם ככה...
לעומת זאת אדם דתי צריך להחלים עם תחושת שליחות - "לתקן עולם במלכות שדי"


הגבתי על הדברים האלו

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 11 חודשים #131061

  • מתרפא
  • רצף ניקיון נוכחי: 650 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1899
המשתוקק כתב on 28 דצמ' 2020 08:23:

מתרפא כתב on 22 דצמ' 2020 15:13:


זו עבירה לאונן כמו שזה עבירה לאכול בלי ברכה או לא להתפלל במניין או לכעוס או לנבל את הפה או לבטל תורה או כל מצווה אחרת...


מחילה מכבודך, אבל המשפט הזה ממש לא נכון


אה וואללה?

זה לא עבירה לאונן? או שזה לא עבירה לאכול בלי ברכה או כל שאר הדברים שכתובים שם?

וואללה חידשת לי אחי שכוייח!!

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 11 חודשים #131062

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 406 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

על רב ששת שמעתם פעם? 
הוא אמר "מעיקרא כי עביד איניש אדעתיה דנפשיה קא עעביד" 
גם כשלומדים תורה או מתקנים עולם,  עושים "בשביל עצמנו" 
לקב"ה אין שום הבדל אם אתה מאונן אואו מפורנן או שוחט מהצוואר או מהעורף ולא ניתנו המצוות אלא לצרף את ישראל (חז"ל,  רמב"ן ומי שלא תרצו) 
כל הגישה של אפשי ואפשי ומה אעשה שהתורה אסרה, היא לא דרך בעבודה,  (לפחות לא אצלי .)
ואם לרב ששת זה טוב אז כל שכן שלי הקטן.... ולכן אני חושב בעיקר על עצמי כשאני מנסה לגדור את עצמי מהעריות ועושה לטובת עצמי!!!!
"אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח"

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 11 חודשים על ידי עשר שמעון.

תגובה: מה לי ולצרה הזו? לפני 3 שנים, 11 חודשים #131065

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1 יום
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 499

עשר שמעון,
נכנסת פה לנושא מאוד רחב.

כתב הנפש החיים "העבודה צורך גבוה"
ואם תאמר מה אכפת לו,
אם שוחט מהצוואר או מהעורף,
זה לא סותר,
כי רצון ה' היה,
שכל העולמות ותיקונם,
יהיו תלויים בעבודת האדם,
אבל עדיין כלפי עצמותו,
לא אכפת לו אם שוחט מהצוואר או מהעורף,
אבל כלפי רצונו וקיום העולמות, וכך תיקן השם את העולם,
וודאי רצונו הוא שנשחוט מהצוואר ובזה קיום העולמות העליונים.

למעשה קראתי לאחרונה בדרך ה' של הרמח"ל,
שרצון ה' היה  שהאדם ישלים את עצמו,
ןזה כל יסוד עבודתו,
אז לכאורה פשוט שהמצוות הם שלימות,
והיפוכם הוא חיסרון,
והעולם נברא כך שהמצוות הם השלימות והעבירות הם חיסרון.

מלבד זאת על מה שטענת שמה אכפת וכו',
אחרי שה' ציווה וזהו רצונו,
אז עצם העבירה על רצונו,
היא ביטול רצונו,
וכל האומר הקב"ה וותרן יוותרו מעיו,
כי לא שייך וויתור על חילול שמו.

  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 0.63 שניות

Are you sure?

כן