תודה, מתרפא.
העניין הוא שהמעשים המוזרים הללו יזעזעו לא רק אותי אלא גם את סביבתי.
אם אתפס במשהו הכי קל בנושא הזה אני בוודאות אפוטר מהעבודה,
ואם אשתי תתפוס אותי - זה יכניס את הזוגיות שלנו למשבר גדול, שיכול להגיע לגירושין.
ולא שצפייה בטלפון האישי פחות מזעזעת אלא שאין סיכוי להיתפס.

אני לא מזדהה עם המשפט שעדיף למות מאשר להשתמש.
אני מאוד רוצה להפסיק להשתמש, אבל יש גבול למחיר שאני מסכים לשלם על זה. ולהרוס לעצמי את החיים - הוא לא מחיר שאני מוכן לשלם.

האם הקב"ה מסכים איתי בזה? האם מבחינתו עלי למסור את הנפש העיקר שלא לחטוא? נושא מצויין לדיון.

הנקודה היא שזה לא חד חד ערכי שאם אעשה חסימה לא אחטא והסיכון הוא כן ברור ומוחלט.
ומצד שני, כשאני מנסה לדמיין את עצמי גרוש ומובטל בגלל שנתפסתי - זה בטוח יפיל אותי הרבה הרבה יותר עמוק.

אוהבים אותך חבר יקר וברוך הבא לקבוצה פה!
לא הצלחתי לקרוא הכל בסופו של דבר אבל בכל זאת אנסה להתייחס לכמה נקודות שעלו לי בזמן הקריאה.

דבר ראשון לפי מה שנשמע לי אתה דיי מתאים לחבורה שלנו מבחינת הסיפור שלמעשה לא כזה "שונה" מהשאר, לפחות לפי איך שזה נשמע לי..

לכל אחד המחלה קצת שונה במובנים כאלו ואחרים, אם אתה בצד התלמיד שמתבייש במעשיו בפני הרב או הרב שמתבייש במעשיו בפני תלמידיו (גם כשאותי אנשים החשיבו לאיזה צדיק הרגשתי בפנים חוסר נעימות וסוג של שקר לפני שהגעתי להחלמה).
אני גם הגעתי לפה כשתדירות הנפילות שלי עמדה על חודש בממוצע, שיא שהגיע ל3+ חודשים ולא הרגשתי שקיימת הידרדרות ואולי להיפך אבל עדיין הרגשתי את הסבל ברצון להפסיק עם ההתנהגות הנוראית הזאת וחוסר השליטה שיש לי על ההתנהגות הזאת בסופו של דבר.

ההגדרה של מכור היא מבלבלת ולא חד משמעית ויצא לי גם לכתוב על זה הרבה פה, אבל הרעיון סך הכל להבין שיש משהו שאני רוצה ומנסה להפסיק ולא מצליח..

גם לגבי חסימה יש לי דיעה שנכתבת פה בהרבה מקומות. אני לא מאמין שהמטרה שלי זה להישען ולחיות בצל חסימה שתהיה הדבר היחיד ואם בכלל שיגן עליי וכיום לא בכוחי אני נקי ללא חסימות לאחר שעברתי תהליך מסויים בהחלמה.

הדבר העיקרי שעזר לי (וניתן לראות גם בזכות המעקב ביומני המסע וכו' מאז שהגעתי לפה) היה להצטרף לקבוצות SA ולקחת ספונסר ולעבוד עם התוכנית הזאת, פשוט נתתי לזה הזדמנות כמה רחוק שיכלתי להגיע כי לא היה מה להפסיד ובסוף אני שם וזה דבר שמחזיק אותי עד עכשיו אז אם אתה תהיה מעוניין גם בזה אשמח לעזור.

בכל מקרה אשמח לשמוע ממך ומוזמן ליצור קשר ושיהיה המון בהצלחה!

טוב,
גוט מועד לכולם,
ממש מזדהה עם השאלה מה עדיף אינטרנט פרוץ או שוטטות מטורפת בתאווה,
האמת היא שאני גם מאוד הסתפקתי בזה,
היה תקופה ארוכה השארתי אופציה לאינטרנט לא חסום בגלל הנקודה הזאת,
אבל שנפלתי אחרי 64 יום, ידעתי שזו הייתה נפילה,
שלולי הנקודה שזה היה זמין לא הייתי נופל,
בדרך כלל מיניות באה בגלים,
אחרי יום או יומיים זה נרגע,
אז מהבחינה הזאתי חסימה מונעת את הנפילה,
כי לפעמים הקושי בהשגה מונע נפילה,
מחקרים מראים שאף שפעם היה מגזינים ודיסקים של סרטים,
אבל היה הרבה פחות התמכרות,
כי האינטרנט הוא הרבה יותר זמין ומצוי,
וממילא ההרגשה שהנה יש לך את מה שאתה רוצה בקליק אחד.
אז וודאי שיש תועלת בסינון,
אלא מה תאמר שזה גורם לך להיות לא שפוי,
מסכים איתך בשביל זה באנו לפה,
השאלה היא אם פתרון כמו ,
אז יעלה אינטרנט פתוח וזהו,
זה כמו לבנות בית חולים מתחת לגשר,
הפתרון האמיתי הוא עבודה עצמית.
(נ. ב. גם אני הקטן עשיתי לשעבר מעשים שגובלים בחוסר שפיות,
וכיום אחרי עבודה עצמית גדולה,
אני חש שינוי ענק בנושא שבח לקל).
תמשיך לשתף,
אוהבים.

מועדים לשמחה חבר יקר,
קראתי את ההודעות שלך,
האמת לא הייתי אומר לך להצטרף לקבוצות החלמה, כי בכל זאת המצב שלך קל, אבל ממליץ להיות איתנו בפורום, לנסות לשמור קשר טלפוני עם חבר אחד או שתיים מהפורום באנונימיות כמובן,
לא להיות לבד, אני מאמין שכמה יותר משמעת עצמית יהיה לך, תהיה רציני להקשיב מה שאומרים לך, מה שתתרחק יותר מתאווה ומנפילה אחרונה, בעז"ה תצליח למחוק את ההסטוריה שלך ולחזור למסלול, אבל זה לא ביום אחד, זה תהליך של תקופה ארוכה לשמור מרחק מכול גישה קטנה של תאווה,
באהבה רבה, נשמח לשמוע ממך על המשך הדרך.

תודה רבה גידי.
תודה רבה קדימה.
תודה רבה אבי גולן.
על תשובותיכם הנעימות.

אני אוחז כבר ב20 יום נקיים, שזה בעצם מהיום שהתוודעתי לשומר עיניך.
להפתעתי הימים האלו עוברים בקלות, זאת אומרת לא חוויתי בכל הימים הללו התמודדות בנושא.
השהות הממושכת בפורום (חוץ מזה שהרסה לי כמה תוכניות חשובות לחול המועד) פתחה לי תובנות רבות על עצמי.

כיום ברור לי שעיקר הנפילות שלי בכל התקופה האחרונה (בתדירות של פעם בשבוע או פעם בשבועיים) נבעה משוטטות באינטרנט שבסוף לפעמים הגיעה לשם.
זאת אומרת שאני מכור יותר לשוטטות ממה שאני מכור לפורנו. רק שהבעיה אצלי, היות שכבר 'עבר ושנה נעשית לו כהיתר', זה שאני יודע שזה ממש אסור לא מצליח לגרום לי באמת להימנע מהתענוג הזה ואני נמשך אליו בעת השוטטות.

התפעלתי מאוד מהשיטה של גידי ושל עוד כמה בפורום שהזיזו את שדה הקרב שלהם לשטחי האוייב, וסופרים ימי נקיות מדברים שגם אנשים רגילים מתמודדים איתם ונכשלים בהם (שמירת העיניים, מחשבות).
לכן אני חושב שאני גם צריך לקדם את החיילים שלי מעבר לגבול, ולנסות להתמודד עם ההתמכרות לטלפון עצמה (בדומה למה שקדושת המחשב עושה).

גם לגבי החסימה התיישבו על ליבי  הדברים של מתרפא, גידי וקדימה, ואהיה מוכרח בהמשך הדרך להחזיר לעצמי את החסימה (שזה בסך הכל לומר לאשתי להחליף קוד, כי אני יודע אותו).
אני לא עושה זאת בשלב זה כי אני לא מאמין במה שכתב מישהו בפורום שהדרך לגמול אלכוהוליסט היא לנעול אותו בחדר סגור ללא אלכוהול. בוודאי שלא לנעול אותו בחדר סגור עם אלכוהול רעיל במקום אלכוהול לשתיה (שזה המקבילה לצריכת תאווה מחוץ לטלפון האישי. כי הרי לנעול יכולת לתאווה לגמרי לא שייך).
אז כדי להיות רציני עם עצמי אחליט כעת שבהגיעי ל-45 יום נקי אהיה רגוע יותר לסמוך על עצמי להחזיר את החסימה.

אז תודה רבה לכולם.
מועדים לשמחה ונמשיך להשתמע

אוהבים אותך אחי !

לא הבנתי את המשל של לגמול אלכוהוליסט ע"י נעילה שלו בחדר? ברור שזה לא יעבוד... ברגע שהוא ייצא מהחדר הזה (הוא יצטרך לצאת בסופו של דבר אחרת אילו חיים הוא יוכל לנהל?) הוא ישר ירוץ לשתות...

הוא חייב תכנית רוחנית שתעזור לו לטפל בבעיה האמיתית. בסיבה שהוא בורח לאלכוהול מלכתחילה...

אבל זה דורש קודם כל סביבה נקייה מבקבוקים. אחרת אין סיכוי.

ולגבי מה שכתבת שאתה לא במקום של עדיף למות מאשר להשתמש - אוהבים אחי.. זה בסופו של דבר ההבדל אני מניח..

וזה בכלל לא שאלה דתית... לא חשבתי מה אלוקים היה מעדיף.. דיברתי על עצמי..

החיים שלי עם התאווה אם לא אפסיק יובילו אותי למקום שהוא הרבה יותר גרוע ממוות.. ולכן עדיף לי למות מאשר להשתמש...

לא בגלל שהלכתית זה איסור של ייהרג ובל יעבור וכל זה.. לא קשור לזה בכלל...

נטו בגלל שזה הורס לי את החיים והורס כל מה שבניתי .. סופו של כל מכור (ואנו עדים לזה הרבה לאחרונה בתקשורת בכל מיני מקרים..) הוא אחד מ-4 ב'ים
בית קברות בית כלא בית חולים או בית משוגעים...

כל אחד מהארבעה האלה יותר גרוע עבורי ממוות... (פרט לבית קברות כמובן שהוא שווה ערך..)

אוהבים

אני חושב שכל מה שאתה מדבר עליו היא מהי ההגדרה של מכור
יש בספר הלבן 20 שאלות כאלה שעוזרות לנו לכוון את עצמנו
אני יענה על חלק מהם
אני סובל
אני עושה דברים הזויים שיכולים לסכן אותי 
אני לא מסוגל להפסיק
לא מסוגל להוריד את העיניים ברחוב 
כל פעם אני חושב שהפעם זה יהיה שונה וממשיך לסבול
אני מסוגל לעשות דברים שנוגדים את הדת/מוסר/ערכים שלי כמו לגנוב מכשירים מאנשים וכו'
אני משתמש בתאווה הרבה פעמים בשביל למלא חלל ריגישי בתוכי
אני לא מסוגל להפסיק את המחשבה המינית שלי כלפי אנשים וחפצים
והרשימה עוד ארוכה

אם אתה רוצה להפסיק רק בגלל הקטע הדתי תעשה ספורט ותוסיף קצת משמעת עצמית וזה אמור לעזור לך

אם אתה חושב שזה שולט בך ומנהל אותך וזה משהו בהרבה יותר רציני מקצת אוננות (ואל תגיד לעצמך אם הייתי חילוני זה היה סבבה כי זה לא יוביל אותך לפיתרון)
אז ברוך הבא למועדון 

מועדים לשמחה בוגי!
אשריך שמצאת את האתר ושבחרת להשקיע בתחום.
אשריך שאתה נלחם בנפילות גם בלי להרגיש שהן פוגעות לך בחיים.

גם אני הגעתי לאתר עם הרבה חוסר הזדהות לאחרים בגלל נפילות מועטות שבקושי פוגעות בחיים.

מה שהביא אותי להשאר באתר, היה, שכמוך, עדיין הרגשתי שזהו מקום טוב להתרפא בו.

והאמת? אחרי כמה זמן למדתי להבין שהרבה פעמים הדברים שנראים לי לא רלוונטיים למקרה שלי, הם בעצם כן רלוונטיים, אלא שהם צריכים תרגום מסויים. אני לא מדבר על קבוצות. כנראה שגם לך וגם לי אין מה לעשות בקבוצות חוץ מלקבל תריגרים לתאווה... אני מדבר על השיח בפורום. הרבה פעמים בפורום אני לא מגיב נכון לאנשים או שאנשים מגיבים לי לא נכון, אבל פשוט בגלל הפער במושגים, ואחרי ליבון קל של הדברים, מסתבר שאנחנו אומרים את אותו דבר.

אני מקבל המון מחברים (וגם מאמין שנותן). במיוחד בפרטי. בפרטי יש פחות אי הבנות.
מצליץ לך עם הזמן, כשתקבל אמון באנשים מסוימים, להתחיל ליצור קשר בפרטי, דאך האתר, או מייל, או מספר טלפון. אבל לא חייב לקפוץ למים. קח את הימים הראשונים באתר במתינות.

עוד דבר על התמכרות: כל החברים כאן, ולדעתי אין בזה יוצא מן הכלל, יעידו שיש להם בעיות אחרות בחיים לפני שמירת העיניים והברית.
גם אתה מעיד על התמכרות לטלפון.
בדרך כלל יש גם עוד בעיות שאנחנו פחות מודעים אליהן.
יש גישה בחיים שאומרת לא לחפש בעיות. אני מאוד אוהב את הגישה הזו, לכן מתלבט אם להגיד לך לחשוב על בעיות ספציפיות שיש לי להציע לך, או שעדיף לא להציף בעיות.
אני למדתי ב"פורטיפי", תוכנית שהיתה חינמית לפני שנים בודדות, על דברים שאני צריך לשפר בחיים.
משם למדתי שגם אם אני מרגיש שהתאוה לא פוגעת לי בחיים, עדיין יש לי פגמים אחרים, כמו התמכרות לפלאפון, או נדודי שינה, שהם בדיוק כמו אצל אחרים באתר.
הסיסמה של פורטיפיי היא "להשיב את השליטה על חיינו", וזה מה שאני צריך. ההחלמה מהתאוה מגיעה מהצד.
בקבוצות או ב-12 הצעדים גם פועלים בשיטה של "לרפא את החיים בכל התחומים", אבל ההבדל הוא ששם יש הקדמה של יציאה משאול תחתיות, מה שאתה פחות מזדהה איתו (ואני).

טיפ קטן לגבי התמכרות בפלאפון ודברים אחרים, גם לגבי בזבוז זמן באתר, יש המון דברים טובים שאפשר לעשות בחיים במקום לשחק בפלאפון, שהם לא ללמוד דף גמרא, לשטוף את הבית או לכתוב פוסט בפורום. אתה יכול לחיפוש את הילדים בפורום שצריכים חיזוק, ואז טתה ממש מקיים מצוה. אתה יכול להתקשר אלי ללמוד הלכה  (אין לי כוח ללמוד לבד), או לכתוב יומן אישי, או ציור ואפילו - לשחק משחקי חולין עם הילדים...

ולגבי המקום שאתה נמצא בו, שחושש להתפס. כשתחליט לספר למישהו, תדע שבעיני זהן העוגן המשמעותי ביותר בחיים. אם הייתי נתפס, יש לי מספיק אנשים שיעידו עלי ויגבו אותי מול אישתי או הקהילה או כל מי שצריך, שעשיתי פעולות מקסימליות בשביל ההחלמה.
שוב, במתינות, תחשוב האם אתה רוצה דוקא דמויות מהאחר, או חברים מהחיים, או רב שאתה מכיר, או רב שאתה לא מכיר, או סתם איש צקצוע מעולם הנפש - רק שיהיה ירא שמיים.

ואנחנו איתך. לאורך כל הדרך. מוזמן לפנות בפרטי.
אוהב, צורצור.

אני רק יציין שמה שהוביל אותי לשמור עינייך זה היה נפילה של אחרי שבועיים ומה שהוביל אותי לשיחת טלפון הראשונה היה נפילה אחרי 18 יום
מה שהוביל אותי לקחת ספונסר היה נפילה של אחרי 38 יום

מה שמוביל אותי בהתמודדות מול התאווה זה רק הכאב והסבל של אחרי (עם כל הסדיסטיות שבדבר)
בעזרת ה' מתפלל בשבילך שתמצא את הפיתרון שאתה צריך

וואו.
תודה לכל המגיבים.

לפני שאתייחס לגופם של דברים, אני צריך להקדים כמה מילים:

יש לי חשש שיש כאלו שתופסים את השאלות שלי כאילו באתי להתווכח עם המוסכמות כאן בפורום, או עם השיטה המקסימה של האתר הזה.
אז זהו, שבכלל לא. ואני די מוקסם מכל מה שהולך פה, ובטוח שזה יעזור לי.

הסיפור הוא כשהגעתי לאתר נתקלתי בהרבה הנחות יסוד נחרצות שהרגשתי בבירור שלא נכונים לגביי בכלל. בכלל. בכלל.

ואז באו ואמרו לי 2 דברים:
1. מכור הוא מכור הוא מכור. אם לא היית מכור לא היית כאן. נקודה.
2. כל מכור הוא x, כל מכור הוא y, כל מכור הוא z.
עכשיו, עם כל משפט בפני עצמו אני יכול להסכים לחלוטין. הגיוני ונכון, ובעיקר - אני ממש לא מבין בתחום אז כנראה אתם צודקים.
אבל השילוב של 2 הטענות הללו ביחד מביא למסקנה שאני x, שאני y, ושאני z. וזה בוודאות לא נכון, כי אני מכיר את עצמי, וזה פשוט לא רלוונטי אלי.

אז לא נראה לי שאני מסוגל לחלוק על סעיף ב', ואם אנשים שמבינים מאוד בנפש האדם קבעו שמכור הוא x, ו-y ו-z, אז כנראה שזה נכון.
וממילא אני מוכרח לומר שאני הוא זה שפשוט לא עונה להגדרה מכור.
ולכן פתחתי את השרשור עם הכותרת הזו 'הסיפור שלי קצת שונה',
בכדי לתת לי מקום לדון ולהבין מה כן רלוונטי אלי ומה לא.

ואז הגיע אבי גולן ואמר את משפט המחץ:

הנה, סוף סוף מישהו מגדיר את זה. אני 'מכור קל', ויש דברים שלאחרים חיוניים להחלמה (כמו ההשתתפות בקבוצות), שלי הוא לא חיונית ואפילו יכולה להזיק.

אז יצאנו עם שם הגדרה חדש. מכור קל. עכשיו רק נשאר לנו לברר מהם 12 (או 10 או 3) הצעדים שכן מתאימים למכור הקל. היות שאני לא מצאתי על זה התייחסות בפורום.

עם הזמן כתבו לי אנשים - כאן בשרשור או בפרטי - כן, גם אנחנו מרגישים ככה. ובאמת לא כל דבר כאן רלוונטי אלינו, וזה בסדר. אנחנו לוקחים את מה שטוב לנו.

אז בעיניי זה מעלה את החשיבות של הדיון. יש כאן בפורום את הזרם המרכזי, של המכורים (הכבדים?), אבל כדאי להבין שיש גם מכורים קלים והיות שככל הידוע לי לא קיימת פלטפורמה אחרת בשבילם חוץ משמור עיניך - אז לכאורה חשוב לתת לצרכים שלהם מקום כאן.

שורה תחתונה:
אני מבקש מכל הותיקים כן להתייחס לשאלות המרגיזות והלא קשורות שלי. אין לי אפילו מאית מהידע והנסיון שלכם. אם הייתי חושב שאני מסוגל לתת לעצמי פיתרון בלעדיכם - לא הייתי פותח את השרשור הזה.
ועוד דבר חשוב. אין כאן נכון ולא נכון. זה כמו בגמרא. גם אם מישהו כתב לי משהו שממש לא הסכמתי איתו (והיו כאן כמה כאלו) - עצם הדיון מחדד לי את ההבנה על עצמי ומדייק אותי להבין מה מניע אותי ומה אני מרגיש, וזה גם לתועלת גדולה.

ומאלו שמרגישים (או הרגישו. עד ששיכנעו אותם אחרת:grimacing:) בדומה לתיאורים שלי - אשמח לתובנות שלכם, כפי מה שחוויתם עליכם. נראה לי חשוב ובמה נכונה לנושא.

תודה רבה לכולם ומקווה שלא פגעתי באיש

אז כתבו לי המון נושאים חשובים מאוד, ואני אבחר לפתוח במה שכתב לי מתמודד באנגלית:

והתשובה שלי היא מעניינת:
כשהאינטרנט פתוח - אף אחת מההגדרות האלו לא נכונה.
כשהאינטרנט חסום - חלק גדול מהם מדוייק.

ברור לי שעכשיו אתם באים ואומרים: אין כזה דבר. אם זה נכון כשהאינטרנט חסום, אז זה מוכיח גם על הזמן שהוא פתוח.

אז אני רוצה לענות במשל, כי נראה לי שההתמכרות היא חמקמקה  ומורכבת יותר ממה שזה נראה.

ובכן, המשל:
ליוסי אין בעיה עם אוכל. הוא אוכל 3 ארוחות מסודרות ביום, נמנע ממאכלים לא בריאים או לא בכשרות הגבוהה עליה מקפיד בלי בעיה, או במקרים שהסיטואציה לא מנומסת לאכול. אוכל תמיד פחות ממה שצריך כדי לשבוע, בדיוק כמו שהרמבם אומר.
מישהו יכול להגדיר את יוסי מכור לאוכל??
אבל אז התחילה השואה. ואין אוכל, וממש ממש רעבים, ופתאום יוסי מוצא את עצמו דוחף אנשים זקנים לרצפה כדי לקבל חתיכת תפוח אדמה יותר גדולה.
ובדיוק כמו בהגדרות של הספר הלבן: כל יום הוא אוכל את עצמו על התנהגותו המחפירה, מחליט שמחר הוא לא ידחוף זקנים. הוא מרגיש היטב שעדיף למות מרעב ולא לדחוף, אבל ברגע שמגיע האוכל - זה לא הוא. הוא לא מצליח לשלוט על הגוף שלו והוא שוב מוצא את עצמו דוחף בפראות זקנים לרצפה בשביל עוד גרגיר.
עברו כמה שנים, והגיע רגע השחרור. האמריקאים הביאו כמויות של אוכל טרי בלי הגבלה. והנה, למרות שהוא מבין היטב שמהיום לא יהיה חסר אוכל, והסבירו לו שאכילה מופרזת ממש מסכנת חיים - שוב הגוף שלו לא שואל אותו בכלל והוא לא מצליח לעצור לפני שהכרס מלאה, וגם לא כשהיא מלאה עד גדותיה, הוא ממשיך לאכול ולאכול עד שהוא נופל מעולף על הארץ מרוב אוכל.
אז מה, הוא מכור לאוכל?

למרבה המזל יוסי שרד את הטראומה הזו, ואחרי 2 ארוחות מופרעות כאלו הגוף הבין שלא חסר אוכל ועם הזמן הוא חזר לנימוסים של פעם, בלי פסיכולוג, בלי שומר פיך ובלי תהליך גמילה.
אז מה, הוא היה מכור או לא??

ובאווירת ליל האתמול -
כשראיתם את התורות ההזויים בפתחם של חנויות הפיצה במוצאי החג - זה לא היה נראה שהם פשוט מכורים לחמץ?

אז כן, חוסר של מוצר חיוני שאנחנו תלויים בו מביא לתופעות הללו המתוארות בספר. ועדיין אם כל עוד יש ממנו בשפע האדם יודע להתנהל נכון ולהגביל את עצמו - זה לא נקרא מכור.

לכן לדעתי המדד הוא כשהאינטרנט פתוח, ואם אז בהתנהלות גשמית לא דתית האדם שולט בעצמו ומתנהל באופן שאף הגדרה שם לא נכונה - אז הוא לא מכור.

וזה שלמרות שזה עבירה אני לא מצליח להתגבר ומידי פעם נכשל - זה לא נקרא מכור,
בדיוק כמו שמי שקורה לו פעם בשבועיים שהוא לא מצליח לכוון בתפילה זה לא נקרא שהוא מכור למחשבות זרות בתפילה.
התמודדות, לפעמים מצליחים ולפעמים נכשלים.

בוגי, כתבת יפה מאוד.
אתה כותב בחוכמה.
בכל זאת, אומר לך שלי אישית לא עזרו הדיונים על "האם אני מכור". גם היום אין לי תשובה לשאלה וזה פשוט לא מטריד אותי.
כל אחד כאן מתמודד באופן שונה - גם שני מכורים כבדים אינם מתמודדים בצורה זהה, וכל אחד צריך לסנן את העצות שמקבל.

חלק משמעותי מהדיון "האם אתה מכור או לא" יכול לנבוע מהשאלות: האם אתה זקוק לפורום, האם יש לך מה לקבל מהפורום, האם אתה מסוגל להתמודד לבד, האם אתה נואש לפתרון... ועוד שאלות, שלא יהיה אכפת לך לענות עליהן את אותה תשובה כמו מכור, אבל אולי בטעות מתווספות כאן עוד שאלות, כמו:
האם חייך אינם חיים, האם ללא הדת היית מצליח להשמר נקי באותה מחלה בלי להדרדר, האם אתה חייב סינון כדי להחלים... ועוד שאלות שאתה חש שהן דוחקות אותך לתבנית מסוימת ומיותרת.

באופן ענייני לטענת האינטרנט החסום ויוסי ניצול השואה,
ההשוואה לאוכל היא עמובן בעייתית, כי אוכל נמצא בבסיס חיינו. גם מין נמצא במקום חשוב בחיינו, אך אינו בסיסי כמו אוכל. לעומת זאת, יש ההתמכרות אחרות, כמו התמכרות לעישון, שאין להן כמעט יסוד בצרכים הבסיסיים שלנו.
הדבר יכל להקשות מאוד את הדיון על התמכרויות,
אלא שזכינו שיש אנשים עם נסיון עשיר,
שהעידו,
שכל ההתמכרויות הן אותו דבר,
ובבסיס כולן נמצאים רשיים ביומיום שאנחנו לא מתמודדים איתם כראוי, אלא ישר בורחים להתמכרות.
קח לאלכוהוליסט את האלכוהול - הוא יתמכר לפורנו. תסנן לו את האינטרנט - הוא יתמכר לאתרי חדשות. תחסום לו את האינטרנט - יתמכר למשחקים והודעות. תחרים לו את הפלאפון - הוא יתמכר לשוקולד...

אז המטרה היא לחיות בשליטה. ללמוד לא לברוח. לזהות את הפגמים שלנו. להתמודד.
נשתדל לעשות את הדרך הזו ביחד.

העניין הוא שאוכל זה משהו שהגוף חייב אותו על מנת להתקיים..
מין לא.

לכן גם אם יש לך פת בסלך וגם אם יש לך גישה לאינטרנט ולפורנו או לא אתה לא אמור להגיע למצב של אובססיביות כלפי המין לפחות כך אני מבין עליי..

תשמע אף אחד כאן לא מטפל או פסיכולוג.. כל אחד מעיד על הדברים שנכונים עבורו ועבדו עבורו..

אתה שואל לגבייך כשלי בעצם אין מושג מה לענות לך כי אני יכול לענות רק לגבי מה שנכון עבורי והסכמנו שהמצב שלנו הוא לא אותו דבר...

זה רק מה שאני חושב.. אני חושב שיוסי התנהג כפי שהתנהג כי בלי אוכל אנחנו נמות.

אם הגעתי למצב שגם בלי מין אני אמות אז יש לי בעיה.. אני קורא לה התמכרות.. אתה יכול לקרוא לה איך שבא לך.. זה לא ישנה יחליף או יפתור אותה..

ושוב חוזר ואומר הבעיה המרכזית בהתמכרות היא שהיא מתדרדרת ולאט לאט צריך יותר ויותר מן הסם...

אם זה לא המצב שלך אז אשרייך אחי אולי באמת אתה לא צריך את רוב מה שיש כאן

ואולי לא והזמן יגיד.. הכל טוב..

בינתיים תמשיך להגיע ולכתוב ולשתף ולנסות להביא עוד יום נקי אחד לעשות נחת רוח ליוצרינו

אוהבים

אני לא דבר של בוגי,
אבל אני יגיד לך מה נראה לי שהוא מתכוון,
שהוא כשיש לו אינטרנט פתוח הוא נופל פעם בשבועיים למשל,
לא מידרדר הלאה וזה לא מפריע לו בחיים חוץ מבחינה דתית,
והוא לא מצליח להפסיק.
לכאורה זה משתמש קל,
אני מאמין שזה גם יושב על איזשהו חוסר סיפוק,
אבל התמכרות זה לא.

אני מתחבר מאוד לכל הדיון הזה, 
גם אני מגדיר את עצמי כמכור קל,
רק מאונן פעם בכמה זמן ורק כשיש אינטרנט פתוח וכו', ורק מסתכל ברחוב כשיש נשים חשופות ולא נוסע לחפש אותם, 

אבל הסבל שלי מחוסר השליטה וחוסר החיבור הוא אמיתי, 
אני במשך שנים לא הרגשתי כנה! אני חושב שאין מספיק התייחסות כאן לעובדה שאנחנו הנשואים חיים בחוסר כנות עם האשה!
הרי לקיים יחסים עם עצמי פעם בכמה זמן זו בגידה חמורה באמון הזוגי! וההשלכות הם כבדות גם הם לא מרגישים אותם מייד, 
הסיכון שאנחנו לוקחים כמכורים 'קלים' לאבד את הפרנסה/כבוד/מעמד/זוגיות זה מעשה של טירוף ממש! 
הניתוק שהרבה מאתנו (לא כולם אבל רבים) מרגיש מהדת והקושי להתחבר לאלוקים בעקבות השימושים זה גם דבר קשה מאוד מאוד לאדם דתי/חרדי, 
בקיצור נכון שלגבי עצם השימושים יכול להיות שאני לא הולך לזונות או מאונן שלוש פעמים ביום,אבל ההתנהגות היא טירוף! היא בגידה במשפחה שלי! והיא מסוכנת לי! 
נכון לא חושב שצריך לרוץ לקבוצות,
ויש הרבה מומחים שאומרים שרוב החברים באתר שמור עיניך (הם קבעו את זה על האנגלית אבל אין סיבה שיהיה שונה לכאן) אינם מכורים קלינית, 
אבל מי שסובל ומרגיש רע ויודע שלא יכול לבד,חייב להתחיל לעשות פעולות שונות ממה שעשה עד עכשיו!,בעיקר בפעולות קשות.
לכתוב פה בפורום ולהרגיש את האופוריה של "סוף סוף מצאתי את המקום" ו"בפעם הראשונה אני מרגיש משהו מתרקם אצלי ורצון אמיתי להפסיק" וכו' זה יפה מאוד אבל בולשיט טהור, 
99 אחוז מהחברים שנרשמו כאן ב11 חודשים האחרונים (מאז שאני כאן)  כתבו את אותם דברים...אבל רוב מוחלט מאלו שלא נקטו בפעולות קשות ואמיתיות לא באמת נשארו נקיים או מפוכחים (כולל אני הק' במשך 127 יום שהייתי "נקי" בתחילת הדרך אבל לא באמת עשיתי כלום רק ההיי של האתר החזיק אותי)
בכל מקרה אני אוהב כל אחד ואחד מכם ושמח על הדיון החשוב!