בוגי כתב on 14 אפר' 2021 10:59:
תגובה מאוד יפה.
רובין-הוד - שאפו.
אני מסכים לחלוטין עם כל מה שכתבת.
שימוש פתוח מוריד את הסיפוק הכללי.
אבל חוסר-שימוש פתוח לא אמור להוריד.
אני אנסה להמשיך על המשל שלך.
אם הסכר תפקידו ליצור אגם - אזי הוא עושה את מלאכתו נאמנה.
אבל אם בנו את הסכר כדי שהמים לא יציפו את העיר - אזי יכול להיות שהאגם הוא בכלל לא רצוי, ועושים זאת רק עקב החלופה הגרועה של הצפת העיר.
ואז יבוא גאון אחד ועל ידי יצירת ניקוז למים הוא ימנע את הצפת העיר ללא סכר וללא יצירת האגם.
ברור שזה עדיף.
וכך לעניינינו.
רק מי שנופל במכשיר לא מסונן מדכא תאוות נשים.
מי שמצליח להישאר נקי עם מכשיר לא מסונן - לא אמור לדכא את התאווה שלו. וגם אם כן - לא נשמע לי כל כך גרוע.
לא רואה תועלת בהגברת התאווה באופן כללי.
זה בהחלט טוב עם האשה, אבל לא כשמתאווים לכל אשה ברחוב או לכל מכשיר צפייה עם פוטנציאל חטא.
ולכן אם אצליח על ידי עבודה עצמית להגיע לתוצאות יפות של נקיות גם ללא חסימה - ברור שזה טוב עוד יותר.
הטענה היחידה שניתן לטעון כנגד היא שאין סיכוי שאני אצליח.
וזה מתחבר לכותרת שלי על כל ההכללות כאן וקביעות העובדות לזולת בהתאם למצב האישי של המגיב.
לא יכול לקבל הכללות. הסיפור שלי קצת שונה. מעדיף לנסות בעצמי אולי זה כן יילך, כי אם אצליח התוצאה תהיה הרבה יותר טובה. ואם לא אנסה - לא נתתי לעצמי סיכוי.
טוב ויפה, אז אתה חושב שאתה יכול להיות הגאון הזה שמנקז את התאווה ומעלים אותה.
המציאות היא שניקוז של התאווה הוא אפשרי, באמצעות זמן - זמן גורם לתאווה לאט לאט לחלחל לאדמה ולהיעלם, מי שרוצה להאיץ את התהליך הזה, כמוהו מי שמבטל את המשמעות של 90 יום נקיות, אין לך מכונת זמן, ולכן לדעתי אתה תיכשל בניסיון שלך לנקז.
לדעתי, אגירה באמצעות סינון, ואז הפניית המים לנחל אחר כמו נחל התאווה להערכה לאנשים או לציונים או לתשבחות (ולא לנחל המין), זה הדרך ללכת בה.
אתה טוען שאתה יחיד ומיוחד, וכמובן שאתה כזה, כי כל אחד מיוחד. אבל אתה מציית לאותם כללים של גמול ועונש, של משיכה ורתיעה, של דופמין ושל סרוטונין, שקיימים בכל מוח שקיים, אל תשכח שאתה שונה מאוד ממני, אבל לעולם אל תשכח שאתה גם מאוד דומה לי.
בכל מקרה, אל תתן למה שכתבתי פה להרתיע אותך, אם יש לך דרך חדשה ללכת בה, נסה ללכת בה ושיהיה לך בהצלחה.