משתף אתכם בסיפור שלי על מנת לחזק ולהתחזק. אספר כאן את השתלשלות הדברים בהקשר של התאווה וההתמודדות עמה בלבד.
אני זוכר את עצמי, וגם לפי הסיפורים המשפחתיים כילד שמח, מצחיק ומתוק. בגיל שבע בערך אני זוכר את עצמי עומד ליד אימי בבית שלנו, רק היא ואני כשפתאום הטלפון צלצל. האדם שהיה בקו השני אמר לאימי את הדבר הגרוע מכל שילד בן שמונה יכול לשמוע “בעלך בוגד בך אם אשתי”. לא יודע אם הבנתי מה זה אומר אבל את מה שעבר על אימא ועליי באותם רגעים לעולם לא אשכח. בגיל 12 בערך (יכול להיות שזה היה לפני..אני לא ממש זוכר את הגיל המדויק) הייתי לבד בבית כשפתאום מצאתי את עצמי מחטט במגירות שלצד מיטתו של אבי שם גיליתי מספר חוברות וקלטות וידאו עם חומרים פורנוגרפיים כבדים. נשכבתי על המיטה והתחלתי להסתכל בחוברות בתמימות של ילד. תוך כדי שאני מביט בתמונות פתאום הרגשתי הרגשה מוזרה ונעימה - שפיכת זרע. אני חושב שמאז בעצם נפתח אצלי העניין הזה וגרר אחריו אירועים שונים ומגוונים שכוללים: צפייה בקלטות, אוננות,הייתי מתקשר למודעות זנות שהופיעו אז בעיתון במטרה לדבר עם נשים ולשאול שאלות גסות, הייתי מסתכל מהחלון על נשים שהיו בגן הציבורי ומאונן תוך כדי, בתקופה מסוימת הייתי מאונן כמעט על כל אישה שראיתי ומצאה חן בעיני מבחינה מינית. דבר מעניין – אם הייתי מאוהב במישהי ומחליט שאני רוצה אותה כחברה "רצינית" לא הייתי מסוגל לאונן ולדמיין אותה. כאילו הייתה אצלי הפרדה כלשהי בין אוננות, זנות וכו לבין יחסים וקשר אמיתי. היו לי שתי חברות בתחילת גיל הנעורים אחת בגיל שתים עשרה בערך לתקופה של שנה עד שעזבה אותי לאחר שעברתי תאונה קשה והנטישה הייתה קשה לי מאוד, נראה לי שבתקופה שלאחר מכן חזרתי לעניין האוננות וכו', זוכר שהיינו יושבים אצל חבר שלי כשאימא שלו לא בבית צופים בפורנו ומאוננים ביחד כל החברים (כל אחד עם עצמו). והשנייה בגיל ארבע עשרה לתקופה של שנה. לא קיימתי יחסים עם אף אחת מהן ונראה לי שבתקופות שהייתי בקשר נשכח אצלי עניין האוננות וכו'. את החברה השנייה, אני עזבתי. בתקופה זו התחלתי ללמוד בבית ספר תיכון שם הכרתי מישהי וקיימתי יחסי מין מלאים בפעם הראשונה, יחסי מין שלא הובילו לקשר כלשהו. בתקופה זו גם זכור לי שכל בחורה מבית הספר וכו' שהצטיירה בעיני כפרובוקטיבית וזנותית ממש דחתה אותי עד כדי כך שהיו בנות שממש רצו קשר אינטימי איתי והייתי נגעל מהן ודוחה אותן. באותה תקופה התאהבתי במישהי חדשה והתחיל בנינו קשר רציני שנמשך שלוש שנים. הכל היה איטי ותמים נשיקה ראשונה אחרי מספר חודשים וכו'. ולאחר מכן גם קיום יחסים אינטימיים מלאים. במהלך הקשר חזרתי לתמימות של נער בלי פזילות לצדדים בלי מחשבות זרות וכו'. הייתי מאוהב רק בה. אפילו זוכר שירדנו חברים לאילת והזמינו זונה לדירה וזה לא ממש עניין אותי, אולי רק כחוויה מצחיקה. אחרי 3 שנים של קשר התחיל להיות לי משעמם ולאט לאט הובלתי את הקשר לסיום. הייתה פרידה קשה וכואבת, בעיקר בשבילה. כאן נכנסתי לתקופה של אוננות, זונות וכו'. עד שהכרתי בחורה נוספת (בערך בגיל 19) שבהתחלה בכלל לא נמשכתי אליה אבל עם הזמן נהינו זוג מאוהב. כאן כבר היו בגידות, בגדתי בה פעם אחת עם החברה הקודמת. היא הייתה אחת כזו חסרת ביטחון והייתה מפלרטטת עם גברים אחרים בקיצור דיי זנותית וגם היו לה בעיות נפשיות, בולמיה וכו’. זה היה קשר מלא קנאה וחוסר נאמנות משני הצדדים. הייתי גם מפלרטט עם בנות אחרות וזוכר גם מספר פעמים שהלכתי לזונות לבד או עם חברים. למרות שהיו בגידות פה ושם(רוב הזמן היינו מאוהבים) אני חושב שעניין הפורנו והאוננות היה רגוע בתקופה זו. אחרי בערך שנה שהיינו ביחד, אני טסתי לחו"ל לטיול ואחרי מספר חודשים היא הצטרפה אליי. כשהיא הגיעה אליי אחרי מספר חודשים שלא התראינו היא הייתה נראית לי פתאום ממש מכוערת וגם שינתה את הצבע של השיער שלה, ורציתי לקבור את עצמי באדמה, רציתי לסיים את הקשר והייתי מתוסכל ומבוהל כיוון שהיא עשתה את כל המאמצים כדי להגיע אליי ועכשיו אני פשוט אזרוק אותה. לא יודע איך הגענו לזה אבל ביקשתי ממנה שתביא צבע לשיער ונצבע לה את השיער בצבע המקורי. זה עזר כנראה כי המשכנו לטייל כמעט שנה ביחד (בתקופה זו נעלמו האוננות והפורנו). חזרנו לארץ ולאחר מספר חודשים טסתי שוב פעם למקום אחר בחו"ל. גם הפעם היא הייתה אמורה להצטרף אליי לאחר כ-חודשיים. היא בינתיים חסכה כסף, עזבה עבודה ואירגנה את כל הבירוקרטיה שכרוכה בנסיעה כולל רכישת כרטיס וכו’. אני חיכיתי לה שם בציפייה רבה. שבוע לפני שהיא הייתה אמורה להגיע הכרתי בחורה אחרת התאהבנו והודעתי לה (לחברה בארץ) שזה נגמר ואין לה למה לבוא. היא נשברה מזה טוטאלית והנקמה שלה הייתה שהלכה וקיימה יחסים עם הרבה מהחברים שלי. כל התקופה הזו אני עדיין בלי פורנו אוננות וכו’ (לפחות לא ברמה שאני זוכר משהו לגבי זה). אהבה חדשה התחילה זו הייתה ממש התאהבות מטורפת החלום שלי התגשם וסוף סוף מצאתי את אהבת חיי עם המראה המושלם, המבטא הכי מיוחד, תנועות גוף מדויקות, בקיצור אשת חלומותיי, זו שתמיד דמיינתי. ממש אהבה ממבט ראשון. אחרי מספר חודשים שהיינו ביחד אני הייתי צריך לעזוב את אותה המדינה כיוון שנגמרה לי הוויזה. התחתנתי אם אותה אישה על מנת שאוכל לחזור לשם. חזרתי לארץ למספר חודשים על מנת לעבוד על קבלת ויזה מתאימה. בקיצור לא הצלחתי לקבל את הוויזה ותקופה של כשנה וחצי קיימנו קשר מרחוק כשמידי כמה חודשים היינו נפגשים למספר שבועות במקומות שונים בעולם. בינתיים הספקתי כבר לגור במספר מקומות בעולם בזמן שאני מחכה שהיא תסיים את התחייבויותיה באותה מדינה ונוכל שוב להיות ביחד. לקראת סיום תקופת הקשר מרחוק. כאשר חיכיתי לה באחת הארצות בחו"ל חזרתי שוב לענייני הפורנו, זנות ואוננות. לאחר כחודש היא גם הגיעה לאותה מדינה, אני לא זוכר בוודאות אבל נראה לי שהטינוף שוב הפסיק כי החיבור איתה הסיח את דעתי מזה. אם כי אני זוכר שבתקופה שהייתי באותה מדינה ולפני שהיא הגיעה אלי לשם יצרתי קשר עם בת הזוג הקודמת בניסיון לחדש את הקשר ולבדוק מה קורה איתה (החברה הנוכחית עלתה עליי כשראתה התכתבות שלי במיילים עם בת הזוג הקודמת וזה מאוד פגע בה). אח"כ עברנו למדינה אחרת בחו"ל ושם הייתי מתחיל עם נשים כל הזמן והלכתי עם אישה נשואה גם. אח"כ עזבנו את אותה מדינה ויצאנו לטייל בעולם. ואז התיישבנו במדינה אחרת בחו"ל שם כבר הגעתי למצב של כמויות של פורנו (למרות הזוגיות היפה) אוננות וכו’. בשלב מסוים חזרתי לארץ לעניין משפחתי דחוף. והיא הייתה אמורה להגיע אחריי או לפגוש אותי שוב במקום כלשהו בעולם. איך שנחתתי בארץ בגדתי בה אם איזו בחורה שהכרתי שהייתה בכלל חברה של קרוב שלי באותה תקופה. ואחרי מספר ימים החברה שלי מחול הודיעה לי שהסיפור בנינו נגמר (זה היה אחרי יותר משלוש שנים של קשר). מצד אחד הייתי מאוהב בה ומצד שני גם אני הייתי כבר חצי רגל בחוץ אבל בגלל הצורה והטיימינג שבו היא סיימה את זה נפגעתי עד עמקי נשמתי ורציתי למות. תקופה ארוכה הייתי בדיכאון והרגשתי שאין שום טעם לחיות בלעדיה. מבחינתי הקשר איתה היה אהבה הכי גדולה ואמתית שיכולה להיות. אחרי מספר חודשים של דיכאון (כשאני עדיין לא מסוגל לקבל את הפרידה) התחלתי למשוך אליי כל מיני קשרים מיניים עם בחורות. נכנסתי שוב חזק לפורנו, זונות, אישה נשואה שוב ורדיפת שמלות חסרת גבולות. נסעתי שוב לחו"ל לכל מיני מקומות וגם שם מלא זונות מלא בחורות מלא פורנו ממש בכמויות. בשלב כלשהו התחלתי להתחזק אבל עדיין מלא זימה ובערה לתאווה. נכנסתי לישיבה בשלב כלשהו ובהתחלה עוד הייתי נוסע מהישיבה לזונות ונלחם בפורנו. וכו’.. עוד לפני הישיבה ובתקופה שהתחלתי להתחזק אני זוכר שהתחילה המלחמה בתוכי. הייתי נוסע לזונה ואז כל הדרך חזרה מרביץ לעצמי וצועק כדי ליצור חוויה שלילית סביב כל העניין. פעם הגעתי כבר לזונה שהייתי הולך אליה בקביעות עמדתי בחוץ בחנייה והתחלתי לצעוק להשם שיעזור לי, צרחתי. לא רציתי לצאת אבל זה היה חזק ממני. פתאום עלתה לי מחשבה לפתוח איזה ספר שהיה לידי באוטו. פתחתי את הספר ובתחילת העמוד שנפתח מצד ימין היה כתוב "ועיקר התשובה שיחזור לאותם מקומות שבהם עבר עברה ויפנה עורף" תשובת המשקל. כולי רעדתי. הסתובבתי וברחתי משם. אחת הפעמים שיצאתי מהישיבה לזונה היא אמרה לי "אתם הדתיים …” התמלאתי בושה ולא הבנתי איך היא עלתה עליי הרי הורדתי את הכיפה, אז לא היו לי סממנים דתיים חוץ מכיפה. החלטתי לגדל זקן ופאות כדי שתהיה לי בושה וזה ירחיק אותי מהזנות. באמת זו הייתה הפעם האחרונה (לפני כ-5 שנים). עם זקן ופאות כבר לא העזתי להתקרב למקומות כאלה. ב"ה זכיתי להתחתן ויש לי ילדים ואישה טובה ויפה. אני יכול להגיד לכם שזה לא הסוף. נכון שהצלחתי מאז להחזיק תקופות רבות בנקיות אפילו תקופה אחת של כמעט שנה. ב"ה מעולם לא בגדתי באשתי מאז שהתחתנו. אבל כן יש לי נפילות באינטרנט אחת לכמה חודשים ונפילות בכלל. אחת מהפעמים שהייתי שמור תקופה ארוכה ובדרך לאומן בשדה התעופה פתאום קפץ למולי ניסיון מפחיד ביותר ותמונה שנצרבה לי במוח חזק וכל הדרך לאומן לא הצלחתי לשחרר. זה היה מבט של שנייה ששרף אותי. באוטובוס בדרך לאומן רק מהמחשבות הגעתי לפורקן פיזי (ככה בתוך האוטובוס..). כרגע המצב שלי הוא כזה, יש לי נפילות בעניים מידי פעם וגם נפילות באינטרנט לעתים רחוקות ואוננות גם לעתים רחוקות. המצוקה העיקרית שלי היא שאחת לכמה זמן כל הזוגיות שלנו נצבעת בשחור ואשתי נראית לי כמכוערת ומגעילה ואני דוחה אותה, באותם רגעים משכנעים אני מרגיש שכל החתונה וכו’ הכל זה היה טעות במציאות. ושאם כל הקושי שלי נגד התאווה. מילא אם הייתי נמשך לאשתי זה היה מקל עליי ואיזו אהבה הייתה לי פעם עם הבחורה הזו בחו"ל אני לא מסוגל לסבול את ההרגשה הזו זה מרגיש כמו מוות כאילו אני כלוא בתוך סיוט הסיוט של חיי לחיות עם אישה שאני לא אוהב לחיות בלי אהבה אני לא יודע איך להסביר במילים את התחושה והמצוקה הנוראית שזה מביא זה מפרק אותי. בהקשר הזה אני זוכר שפעם יצאתי עם מישהי מספר חודשים למטרת חתונה, בתקופה שכבר הייתי בהתחזקות בישיבה. אני זוכר שהכל קרה בהשגחה. זו מישהי שמאוד רציתי לצאת איתה עוד לפני שהציעו לי אותה. וכשהציעו לי אותה לא האמנתי חשבתי שזה חלום התרגשתי ושמחתי מאוד. יצאנו מספר חודשים והייתי בטוח שזו אשתי. איך שהיא אמרה את המילה חתונה וזה נהיה רציני פתאום ראיתי מולי מפלצת, כפשוטו היא הפכה בין רגע למכוערת באדם וברחתי ממנה – הקשר נותק. אני מבין שכוח המדמה פועל עלי חזק ומראה לי תמונה מעוותת לגמרי של המציאות אבל כשאני נמצא בתוך החוויה הנוראית אני לא רואה כלום פשוט רוצה לברוח ולפרק הכל, אני משווה את אשתי עם נשים אחרות ורואה כמה היא גרועה וכמה אני גרוע. הפתח היחיד שאני רואה זה פרידה וזה עוד יותר מפרק אותי אני חושב על הילדים ועל אשתי המסכנה להרוס להם את החיים לגדול עם הורים פרודים ואח"כ מה? אני אמצא את עצמי בעוד זוגיות ומצוקה והשוואות על אשתי הראשונה. אני זוכר שכשהייתי ילד פעם ראיתי זוג שחיו ביחד בלי אהבה (ככה לפחות זה היה נראה בעניים שלי) אני זוכר שראיתי את זה וריחמתי עליהם נורא. באותו רגע חרטתי בלבי "לי זה לא יקרה" והנה הסיוט הגרוע מכל התגשם הנה זה קורה לי. סיפור החיים שלי מורכב מעוד הרבה פרטים, ציינתי כאן רק את פרטי המסלול הנוגעים לעניין של יחסים וקשר. עניין אחד נוסף – יש לי אחות שטוענת שאבי אנס אותה בילדותה. אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל אני יודע שגדלתי עם הדיבורים האלה. לימים אחותי נהייתה מכורה לסמים ומאובחנת במצב פסיכיאטרי קשה. היא תמיד הייתה אומרת "לאבא יש חיים כפולים" “יש לו עוד משפחה וכו’".
זה הסיפור שלי. פעם ראשונה שאני כותב את זה בצורה כזו. אני חושב שתוך כדי כתיבה מתברר לי שהמצוקה שלי היא להיות בקשר אמיתי ללא בגידות ללא הסתרות. משעמם. אישה אחת עד הסוף מרגיש כמו מוות. בלי בגידות, נקודות יציאה. מפחיד! בקיצור לא מאמין שיכולה להיות לי אהבה, נאמנות קשר אמיתי.
יוצא בסוף שאני ממשיך את דרך אבי. בגידות, פורנו, הסתרות, שקרים. הלוואי ואצליח לבחור אחרת ולתקן.
בסופו של דבר ככה השם רצה, זה הסיפור שלי.
מישהו מזדהה עם זה ויכול לחזק, לעודד?
אגב, חשוב להגיד שאחרי הרגעים האלה של החושך (לפעמים גם כמה ימים) יש התבהרות וגם תקופות טובות יותר עם אשתי אבל ההתמודדות ממשיכה כל הזמן.
