שלום חברים.
הגעתי לכאן כי אני מכור לתאווה  ונפלתי לזה זה פשוט השתלט עליי פיזית נפשית ורוחנית. כבר בגיל מאוד קטן הבנתי שזה רע ואסור אבל לא ידעתי איך להתמודד עם זה והתביישתי לדבר על זה אפשר לדבר על זה המון בהזדמנות. אבל היום אני כבר בן 33.5 לא נשוי ופשוט עצוב לי בחיים!! פשוט לא רואה את האור בקצה המנהרה גם בעוד תחומים. ביקשתי מהקב"ה עזרה כי כבר הייתי על סף ייאוש מלנסות להתמודד עם זה לבד...

בוקר טוב ופורים שמח.
תמשיך לבא לכאן, אתה כבר לא צריך להתמודד עם זה לבד, ויש כאן הרבה הרבה תקוה.
תקרא את הסיפורים האישיים ויומני מסע של החברים ותראה הרבה תקוה.
תוכל לא רק לראות את האור בקצה המנהרה אלא לצאת ממש אל האור.

בהצלחה רבה
אוהב אותך
מתחיל שוב - וצועד לאלוקים

קראתי מה שכתבת אני ממש חדש בשמור עיניך 
מזדהה מאוד עם הבדידות רק שאני פרוד וזה קשה לי .
אתך יחד לאורך הדרך.

איזה כייף לקרוא שיתופים אופטימיים זה מעניק תקווה באמת .

כולם הגיעו לכאן ספקניים, מוכים עצובים. 
התמידו, ולאט לאט נהיו מאושרים. לעולם אי אפשר להגיע למעלה האוורסט במחלה הזו, מפני שההר לעולם יהיה קיים, אבל ככל שמתקדמים במעלה, האויר נהיה נעים וצלול יותר.
אין דרך אחרת, תמיד כאן, ותעשה עבודה עצמית עם עצמך, ובעז''ה תהיה מאושר. 
אוהבים אותך מצפים להמשך השיתופים שלך. 

ברוך הבא. תודה על השיתוף, וכאן החובה להזכיר שההתמדה היא המפתח. לכאורה זה פתרון הקסם, אבל במהות שלו הוא כבר מראה שזה לא קסם - התמדה זו עבודה.
הגמ' אומרת שצדיקים כאשר הם נפטרים הקב"ה מעמיד לפניהם את היצר הרע ושוחט אותו והם מתפלאים איזה הר גבוה הם הצליחו לכבוש. ר' אלי שומר הזכיר את המטפורה הזו. אני חושב שבתהליך התשובה שלנו אנחנו מתחילים להבין את מה שהצדיקים מבינים רק אחרי מיתתם, במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים. הרבה סייעתא דשמיא, לך ולכולנו אוהב ומעריץ, באמת! חיל...