ברוכים הנמצאים לחברי הקהילה.
אחריי כמה חודשים טובים שאני נמצא פה באתר, בלית ברירה החלטתי שאין מנוס מלכתוב פה ולנסות לקבל עצות טובות.
אני בן 25 מבית דתי,כאשר כבר מגיל 14 נחשפתי לתאווה הזאת ומאז ועד היום היא מלווה אותי בין במודע ובין שלא במודע.
קשה לי עם העניין מאוד ולפעמים קשה לי שלא קשה לי כלכך,אולי זה הדחקה כדי שלא אצטרך להתמודד עם התסכול כל כך.
הייתי שמח לשמוע קצת מאנשים שבמצב דומה כמוני מה עוזר להם גם מעשית איזה שיטות יעילות עבורם, וגם מורלית מה מרים ונותן תקווה וסיפוק מהדרך .
לגבי הדתיים שבינינו אשמח לחוות דעת על הקבוצות של ה12 צעדים כיוון שראיתי שיש המון דעות לכאן ולכאן לגבי ההשקפה.
תודה רבה לכולם ויהי רצון שהשם יאיר עינינו בדרך.

ברוך הבא חבר יקר!
כל הכבוד על הכתיבה ומאחל לך המון בהצלחה.

אנסה לענות לשאלתך לגבי הקבוצות כיוון שזה מה שהיום הכי רלוונטי ועוזר עבורי.
אני לא מצאתי עד היום ניגוד מבחינת דת.
בפועל בכל הקבוצות שהייתי עד היום היה רוב מוחץ של 80%-100% דתיים, זה דיי תלוי בסגנון הקבוצה- למשל בקבוצה באיזור בני ברק תמצא 99% חרידים.. עם זאת, בהגדרה הקבוצות לא מגדירות את עצמן כמשהו דתי אלא יותר טיפולי. 
אז כמו שאתה מבין אני לא רואה בעייה מבחינת השקפה ולרוב זה גם מחזק את ההשקפה למקום נכון בריא ומחובר יותר לאלוקים.
אם צריך עוד דוגמאות תוכל למצוא דברים שכתבתי על זה בחתימה שלי, כתבתי על זה בעבר.. כמובן מוזמן גם ליצור קשר בפרטי.

שוב המון בהצלחה ושה' יהיה בעזרך.

ברוך הבא חבר יקר.
קודם כל אני ממליץ לך להיות כאן, לקרוא הודעות של החברים, לשתף ולהתחבר.
לגבי הקבוצות, גם אני לא מצאתי בהם בעיה, והחיים הרוחניים שלי צמחו מאד מאד בזכות עבודת הצעדים. וכל זה כמובן מלבד מתנת הנקיון שאלוקים נותן לי.

בהצלחה רבה
תמשיך לבא

תודה רבה לכם על העזרה.
חייב לשתף שלצערי כשאני מעיין הרבה בפורום אני מקבל דיכאון וייאוש.
למה אני לא יכול לחיות חיים רגילים ?
איך אני בכלל יודע האם אני מכור ? ברמה שתצריך את הקבוצות האינטנסיביות והחושפניות האלו ?
הרי כולם מתאווים למין ,זה יצר החיים בעולם ...פשוט השאלה מה הגבולות.
כמובן שהיום במצבי וודאי עברתי כל גבול,אבל איך אדע מה המקום הרצוי עבורי ? כי בכלל להיפטר מיצר זה לגמרי לא שייך.
בכל מקרה תודה על הקשב.
אם יש לכם קצת תובנות אשמח לשמוע.

אכן נראה שלכל אדם נורמלי יש התמודדות עם אותו יצר, אמנם אצלו כנראה זה מתבטא אחרת ורמת הסבל וחציית הגבולות שונה..
התייחסתי לנושא כאן ואתה מוזמן לקרוא אם תרצה כדי שלא אחזור שוב על הדברים.
הקבוצות עצמם לא מחיבות אותך שום דרך חיים אינטנסיבית או לא פשוט משם אתה מקבל את הניסיון ומה שעזר לאחרים (וכן לפעמים הפיתרון יכול להיות עבודה אינטנסיבית).
בהצלחה.