אפשר להבין בהחלט. זה בעצם הנאה זמינה ומאוד מהנה ונגישה. ולכן קושי העבודה עם הנסיון הזה הוא הרבה יותר קשה.
אלא שהבעיה היא, אחרי גמר המעשה שאתה אוכל את עצמך ומרגיש ריק ומרוקן. ולפעמים הרבה יותר קשה מאשר הקושי שלפני המעשה.
אבל כל הכבוד לך, כי זה מראה שאיכפת לך וזה מעניין אותך. ואני בטוח בהחלט שאתה יכול ואתה תצליח להפעיל עוד כלים ולצאת מזה לגמרי. אין כל סיבה שלא. צריך רק מלחמה וכלי התגוננות ומניעה.
אגב, כיום שזה קורה לך שאתה בורח לאוננות, האם שמת לב לאיזה שהוא מכנה משותף שגורם לך לברוח לשם?
לדוגמא אני שמתי לב שזה קורה לי או כשאני נורא לחוץ ממשהו מסויים לחץ לא שגרתי, משהו שמפחיד אותי שלא אצליח להתמודד איתו. או כשאני נורא עייף.