אני קורא כאן לראשונה מקרים של אחרים ומבין שזה נכון...
האמת שמעולם לא חשבתי שיש אפשרות בכלל לפתרון למצב שלי
לאחרונה (כשנה) התחלתי לראות את הבורא יתברך, בשכל שלי, בכל דבר ודבר בעולם והתחלתי לעשות תשובה אמיתית (מתוך פחד בראותי את הגאולה קרבה בצעדי ענק..)
בשבועות האחרונים נפל לי האסימון, הבעיה הזו - זו שהתודעה שלי מעולם לא אפשרה לי לחשוב שיש לה פתרון - היא ודווקא היא התיקון שלי בעולם הזה, ואם אצליח להתגבר עליה כנראה שכל השאר יהיה קטן עליי.. לא רק בגלל הכוח העצום שדרוש לשם כך וגם לא רק בזכות השפע שאני יודע שאקבל, אלא כי כפי שגם אתם תיכף תבינו - הדבר הזה השתלט והרס כל דבר טוב בחיים שלי.
לא אלאה אתכם בסיפור חיי כי הוא ארוך מאוד (אם כי מרתק), אבל כן ארשום כאן קצת נתונים כדי לסבר את האוזן במצבי. ויש לי גם שאלות בסוף למי שיוכל לעזור.
רגע לפני: אני מעולם לא עשיתי דבר שפגע באף אדם אחר בוודאי שלא משהו שאינו חוקי (פרט למין בתשלום תקופה מסוימת בחיי)
המשיכה שלי היא רגילה לפי הטבע ומה שהחברה מגדירה נורמלי.
החומרה היא במספרים:
הפעם הראשונה הייתה בערך בגיל 12 בלי לדעת מה אני עושה, נמשכתי למין השני למעשה עוד מהגן (הגננת שלי)... אז בגיל 12 צפיתי בתוכנית עם אישה יפה ומתוך שעמום שיחקתי בברית. פתאום ברגע אחד ללא התראה מוקדמת הרגשתי את התחושה, הייתי צעיר מדי ולכן לא יצא שום דבר פיסי. רק תחושה. לא הבנתי את הקשר אבל הייתי חייב להבין איך לשחזר את זה. עוד באותו לילה פתרתי את התעלומה.
ומאז ועד היום לא הפסקתי מעולם.
לילה לילה הייתי חוזר על אותו המעשה, לאט לאט כשהגוף שלי החל להתבגר גם החומר החל לצאת והכמות גדלה לפי הגיל.
אבל מעולם לא הפסקתי
וככל שהתבגרתי מצאתי שיטות גם לשדרוג המעשה עצמו וגם להסתרה מהסביבה.
מעולם אף אדם לא ידע דבר על כך.
כעת זו הפעם הראשונה שאני מבטא זאת מחוץ לראשי...
חייתי חיים כפולים - בתקופות מסויימות בחיים שלי למשך שנים הייתי יום יום 4-5 שעות עושה את המעשה בלי הפסקה. לפעמים גם 8 שעות..
החיים מתנהלים על פי המעשה ולא הפוך. יש מצב שאני לבד? זה ברור מה אעשה....
למעשה במשך כמעט כל חיי, מגיל 12 ועד היום בגיל שנושק ל40 נשוי עם ילדים אני כל יום כל היום מתנהל על פי זה. אני כמו שניים שונים האחד כלפי חוץ - אדם טוב ואהוב שמקפיד בין אדם לחברו והאחר כלפי פנים - מכור קשה למין שלא חושב על כלום חוץ מלספק את היצר הרע הזה.
עד שנפקחו עיניי, האמנתי באמת שאני חולה קשה כל כך עד שיבינו אותי אפילו בעליונים ולא ידונו אותי על זה, משום שלא הגיוני שיש כוח בעולם שיכול להתגבר על יצר כזה.
זה כאילו המעשה הזה הוא כוח נפרד, גם כשהייתה בעבר תקופה בחיי בה סיפקתי 3 נשים במקביל זה לא הוריד מאומה מעומס המעשה הספציפי הזה....
כמה כבר אפשר להחזיק מתחת למים?
במהלך חיי היו תקופות שניסיתי להפסיק אבל מעולם לא הצלחתי יותר מיומיים שלושה - זה היה כמו לעצור את הנשימה מתחת למים, בסוף חייבים לקחת אוויר...
מאז שהתודעה השתנתה (לפני שבועות בודדים), והבנתי שזה בעצם התיקון שלי, התחלתי להרגיש שזה כן אפשרי, לראשונה בחיי הצלחתי להחזיק שישה ימים, זה הוכיח לי שיש דרך לנצח את היצר הזה...
בכיתי פעמיים...
לפני כמה ימים, ממש במקרה ראיתי פרסומת של יחזקאל והחלטתי ללחוץ.
מהר מאוד הבנתי שיש מצב שזו התרופה שלי.
כששמעתי את יחזקאל מדבר לראשונה - עם הקול המרגיע והמשרה ביטחון - התחלתי לבכות. בכיתי משמחה שאני מביט בפתרון שנראה מעשי והגיוני, שנראה שבאמת יכול להוציא אותי מזה, כמו להיוולד מחדש ממציאות של שקר למציאות של אמת..
בפעם השניה בכיתי כשראיתי את החתימה של החבר כאן בפורום בסטטוס שלו שהוא מודה לה יתברך שהוא נקי בערך 9-10 שנים (מניסן תשע"ה), המספר הזה טלטל אותי, אני נלחם על ימים ויש ענקים שמצליחים שנים... הבנתי שזה אנושי וזה אפשרי להחזיר ככה, שאם הצדיק הזה הצליח למה שאני לא אצליח?
ולמה אני מדבר על זה שבכיתי? כי מי שלמד פסיכולוגיה מבין שהמשמעות של הבכי היא לא סתם תגובה רגשית, היא שינוי תודעתי מסויים שמתרחש. אני עובר תקופה נוראית בחיי ולמרות זאת שמח מאוד מהשינוי הזה שקורה לי בתודעה.
זה אני, בגדול, יש המון המון שלא סיפרתי, עשיתי דברים גם בחוץ ולא רק לבד אבל על זה התגברתי לפני שנים...
מכור לסיגריות ולסמים. בתקופה זו גם נגמל מסיגריות במקביל לעניין כאן, לא קל, גם בהתמכרות הזו אני לא מקרה רגיל (הייתי רגיל ל60-70 סיגריות כל יום).
יש לי כמה שאלות ויענה היודע:
שמתי לב שתמיד בר"ח יש לי את היצר הכי חזק, לא משנה כמה אני מחזיק לפני כן וכמה אני מנסה להימנע שמתי לב באופן מובהק שבראש חודש זה תמיד קשה ובלתי אפשרי. אולי הקבלה מדברת על זה? יש דיבור ביהדות שבר"ח הניסיון קשה יותר?
לאחרונה אישתי החליטה לקשור את חדר המיטות לויכוחים בינינו (דבר שמעולם לא היה כי שנינו עם יצר מיני גבוה).
יוצא שעם השבועיים שאסור לגעת ועוד הפגנות שלה פה ושם מגיעים לזה פעמים בודדות בחודש... זה פוגע ממש ביכולת שלי להחזיק מעמד..
אני גם בדעה עקרונית לא לקבל את האולטימטום של "אם לא תסור לדעתי לא תקבל במיטה". זה לא בריא לזוגיות שצד אחד מחזיק את השני בביצים...
איך מתמודדים??
בגלל שלאחרונה שברתי שיאים (6 ימים ואחכ עוד 5 ימים עד ר"ח...), התחלתי להרגיש ולחשוב על תופעות פיזיולוגיות שקורות, אני תוהה כאן בקול אשמח אם יש מישהו מהתחום שיכול לענות...
אדם כמוני שגופו התרגל במשך עשרות שנים להגיע לפורקן מיני מספר פעמים ביום (עשרות אלפי פעמים בסך הכל..), ועכשיו פתאום מפסיק (בתקווה לגמרי לגמרי), האם אין תופעות לוואי? הגוף רגיל לייצר כמויות... לפעמים בהפסקות אני ממש מרגיש מלא בלי קשר ליצר... לפעמים מרגיש כאב... יש מחקרים בנושא?
תודה מכל מי שהקדיש את זמנו לאחד כמוני שבכלל לא מכיר.
המכה הארורה של הדור הזה היא בנות מואב בכיסו של כל יהודי!!!!
חייבים להילחם. מקימי האתר הזה מצילי נפשות! יישר כוחכם!!!!
