שלום לכולם.
לאחרונה הצטרפתי לאתר לאחר שראיתי פרסומת ואמרתי שאני חייב לעבור לעצמי בדרך כלשהי

אני כבר שנתיים נלחם בברית שלי
בהתחלה זה התחיל מצפייה בדברים קלים אחרי זה סרטונים וכו

אבל היום מרגיש לי שאני לא צריך את זה בכלל כאילו אני חושב שאני לא מכור בכלל.

הבעיה שלי היא פשוט אוננות שאני לבד

אני מצליח להחזיק שבוע שבועיים ואז נופל.
והבעיה היא שאני חושב שיש לי היא שאני מתמודד די חזק עם היצר אבל כשאני מתעורר בלילה מרוחר יש לי רצון ותאווה או אחרי שאני יודע ששמרתי זמן מסוים אני כאילו חייב לשבור את זה וזה לאו דווקא בא מתוך דחף אלא משהו אחר.
 אני מרגיש אופוריה אחרי נפילה כאילו הכל בסדר ואני לא מצוברח בכלל שזה בטח יותר קשה אני כן מצטער והכל אבל לא כמו בהתחלה לפחות.
אשמח לשמוע מעוד חברים פה בפורום אם התמודדתם עם משהו דומה.


תודה ובהצלחה 
ובעזר השם לא נצטרך כולונו את הפורום הזה.

ברוך הבא חבר יקר ואהוב!!!
אתה נכנסת לפרסומת של האתר ביוטיוב כי אתה רוצה להיות טוב יותר.
המילה 'מכור' אולי קצת מלחיצה ויוצרת רתיעה ואי נעימות. ואם לא נח לך להשתמש בה, כמובן אף אחד לא יכפה עליך את זה.
התחושה הטובה שבאה אחרי הנפילה מוכרת לצערי. יש נפילות שמשאירות טעם מר ויש שמאירות טעם מתוק. ואני מדגיש, טעם מתוק, לא טעם טוב. טוב ומתוק אלו שני דברים שונים. 
"ודעי וראי כי־רע ומר עזבך את ד' אלקיך" (ירמיהו פרק ב פסוק יט) הנביא אומר לנו שעזיבת ד' זה לא רק רע במהות. זה גם מר בטעם. אם זה לא היה מר, היה לוקח לאנשים הרבה יותר זמן לחזור בתשובה. אבל במציאות אפשר לראות שמיד אחרי העבירה נוצר טעם מר ותחושת חרטה.
מה שגורם לנו לחזור על העבירה נקרא התמכרות. חשוב להדגיש שאני לא יודע מה רמת הקושי שלך והאם זה מוגדר התמכרות או לא. אבל זה בגדול המבט הכללי.
הרבה הצלחה והרבה אהבה, אפי 
9625fe@gmail.com