שמתי לב, שאם אני בחום עם עצמי , הצורך בחום מזוייף שנותנת ההתמכרות יורד.
ואגב, שמתי לב גם , שאם אני פוגש את הנפילות , כמו אירועים אחרים בחיים, שאני פוגש ( לא מתערבב איתם , הם זה לא אני ) ממקום שזה לא אני , אבל יש מפגש עם משהו ... אני מגיב ממקום שיש בו חיבור, תחושה של חיות והתחדשות. וזה מקל על ההתמודדות.
וזה כולל להיפגש נכון גם אם רגשות ומחשבות שיש לי, לא לפחד לפגוש אותם . כי אני לא המחשבות שלי ולא הרגשות שלי , ולא הנפילות ולא שום אירוע כזה או אחר ( בהתחלה יש הרבה התנגדות לקבל את זה , מה פתאום אני לא המעשים שלי, מי עשה אותם אם לא אני. אבל תפקוד יכול להשתנות , מהות לא. ויש עוד הרבה מה לדבר על זה ) .
בקיצור אם אני נפגש נכון גם עם העולם הפנימי שלי ,אין שום דבר שלא מוסיף לי שם אלא חום , חיות , התחדשות פנימית , יהה אשר יהה.
העצבות והקור מביאים חיפוש טבעי אחר חום מזוייף.