שלום לכולם אני רוצה לכתוב פה כי מעולם לא דיברתי על זה עם אף אחד ואולי זה יכול לעזור לי.
אני בן 23 ומתמודד עם התמכרות כבר 10 שנים, מגיל 13. היו לי תקופות יותר טובות כמו בצבא שהייתי מחזיק שבועות בלי לצפות בפרונוגרפיה ובלי ליפול והיו תקופות יותר קשות שהייתי נופל 3-4 פעמים בשבוע. אני מנסה לצאת מתוך המעגל הזה כבר הרבה מאוד זמן ושום דבר לא מצליח לי. מחפש את הדרך לברוח מזה אחת ולתמיד.
מה שהכי מפחיד אותי זה הבן אדם שאני גדל להיות, יש לי חברה ואני מרגיש שאני לא יכול להתקדם איתה כל עוד אני תקוע בהתמכרות הזאת, וכל פעם שאני נופל זה רק ממלא אותי בבושה גדולה יותר ומרגיש שאני לא ראוי לה ולחיים האלה בכלל. אני מרגיש שיש לי כל-כך הרבה יכולת ורצון לעשות טוב בעולם הזה אבל זה כובל אותי ומונע ממני.
משתף פה כי אני מקווה שזה יכול לעזור לי ולתת לי תקווה ורצון להמשיך ולהלחם ובסופו של דבר לצאת מזה.
תודה רבה אם מישהו קרא את זה אני מעריך מאוד.

קראתי וממש מבין אותך. אני פה מהיום.
תקרא את ההצגה של עצמי.

עומד להתחתן עם החברה?

לא גורם לך ליפול כל המחשבות והחשקים עליה?

תודה על השיתוף. מכתב מקסים! מזדהה מאוד.
איזה כוח יש לך שאתה מנסה לצאת כל פעם. זה מסע לא פשוט שאתה בתוכו כעשר שנים. איזו גבורה. גבורה אמיתית.
אל תשכח שהחברה רואה בך את הצדדים החיוביים. היא שם כי היא רואה בך את הטוב. גם בשבילך ממליץ לראות את הטוב שבך. אל תתן לנפילות להגדיר אותך. יש בך כוחות חיוביים, אתה מתמודד עם עוד כמה דברים אך אתה ראוי לאהבה ושייכות. אתה ראוי. ראוי לה ויותר חשוב גם ראוי לעצמך. תתן לעצמך חמלה וסבלנות. אנחנו השופט הכי מחמיר של עצמנו. אל תלקה את עצמך. תנסה להמשיך להתקדם, לשתף, להשתמש בכלים שבאתר והכי חשוב... לא להתייאש. לא להיכנע. לקום לקום לקום. כל פעם. לא משנה כמה פעמים. 
אני יודע שתצליח. זה יקח זמן ויהיו במסע הזה עליות וירידות, אבל יהיה בסדר.
איך אני כזה בטוח? ובכן, כתבת: ''אני מרגיש שיש לי כל-כך הרבה יכולת ורצון לעשות טוב בעולם הזה''. זה אתה האמיתי. בזה הכי כדאי לשים את הדגש.
חזק ואמץ יקירי. אין ייאוש בעולם כלל!

תודה רבה על התשובה!
המילים שלך מאוד מחזקות אותי ועוזרות לי להמשיך ולהתקדם.
לא מובן מאליו ואני מאוד מעריך את זה!
תודה רבה!!

זה הכי משמח! ותמשיך לעדכן

שלום לך איש יקר 

יש לך טעות איומה בהגיון בריא!!! (סליחה על התקיפות).

אתה צריך להבין שאנו בני אדם ואין לנו יכולת למחוק פינה כלשהיא מהנפש שלנו המטרה הינה לנווט למקומות הנכונים.

את הצורך והרעב שקיים בנפש תנשום עמוק עמוק תגיד לעצמך אני אדם בריא הרעב הוא בריא הבעיה שאני ממלא בצורה לא נכונה את הרעב אנני יודע אם אתה דתי אבל אם אתה אכן כזה אז זה מאד יכול לעזור לך אשמח להרחיב

אוהב אותך ורוצה בשלומך אתה פשוט טוב!!!

היי, חבר. הייתי ממליץ לשנות ניסוח.
אם אתה מעוניין לעזור אין צורך לבקש סליחה, אלא פשוט לבחור במילים אחרות.

אני אשמח ממש להרחבה למה אתה מתכוון.
הרעב עצמו הוא בריא אני מבין אבל איך זה שההצלחה לנווט אותו למקום טוב זה לא קורה 
מתקדמים נופל
מה כוונתך?

שאלה טובה, לעניות דעתי זה משום שהכוח הזה הוא הכוח הכי חזק בנו. כלומר, יש לנו תשוקה גדולה לממש אותו וכאשר אין לו מימוש בריא או טוב, הוא פורץ דרך אחרת.
קח משל: כלב שלא מאולף, הוא אגרסיבי, לא נאמן ואפילו מסוכן. על מנת לאלף את הכלב נדרש זמן רב והרבה מאמץ כדי לאלף אותו על מנת שהוא יהיה ''מתורבת''. לא הכל הולך חלק ולא לאחר יום הכלב יתנהג כמו שצריך. זה תהליך מורכב של עליות וירידות.
לא סתם השתמשתי במילה מסע. המסע הזה, לא קצר. אבל בסופו הוא מתגמל מאוד. בניגוד להיגיון שלנו, הנפילות דווקא מקדמות.
איך? כי כך נפילה מגלה לנו מה הייתה הפרצה. המטרה שלנו היא לשנס מותניים ולחסום אותה. כל עוד הפרצה תהיה קיימת, אזי יהיה קשה להתגבר על הדחף שיבוא. כמו המשפט הידוע: ''פרצה קוראת לגנב''. 
יש כלל גדול. אין התקדמות ללא נפילה. זה נשמע מאוד מוזר אבל זו דרכו של עולם. אבל כמובן שהשאיפה שלנו ליפול כמה שפחות בדרך.
למה יש נפילות? ובכן... לעניות דעתי אני מאמין שבכל התקדמות יש דברים חדשים שמגלים. וכל גילוי טומן בחובו דבר לא ידוע. התחושות, החוויות והחקירה העצמית מובילה לעיתים לנפילה כי אנחנו לא יודעים הכל. תמיד טריטוריה חדשה מביאה לניסיונות חדשים,  וזה בסדר. רק צריך לשים דגש על הדברים הטובים יותר, כדי שלא ניפול ברוחנו ונתייאש חס ושלום.
על מנת כמה שפחות ליפול, צריך מראש לשים גדרות ולהשתדל שלא להביא את עצמנו לידי ניסיון, אבל הכל חלק מתהליך.
כל עוד אתה מכוון את עצמך ללמידה ממנו, אז זה מצוין. אבל אם אתה נסחף ברוח או מתייחס למצב כמו שהוא כיוון שכביכול אין התקדמות אז באמת אתה לא תתקדם. כמו אדם שלא לומד מטעויות. אם הוא לא ילמד מהן. איך הוא ידע כיצד להתקדם הלאה? הרי הוא תמיד יפול לאותו הבור.

יש כמובן מקרים שבהם יש צורך בהתערבות יותר גדולה על ידי איש מקצוע וכדומה. אני מאמין שאתה לא שם אלא מנסה למצוא דרך שתעזור לך. אם כך, אני מאמין שגם תצליח. תחשוב עם עצמך מה אתה יכול לקחת על עצמך? כבר מעכשיו. קח לעצמך דבר קטן שבו אתה רוצה להשתפר ותגדיר אותו ברמה הספציפית. דבר שניתן למדוד. למשל, לחסום איזו פרצה שאתה יודע שהיא בעייתית/ לצאת החוצה ולנשום אוויר כאשר יש דחף גדול וכדומה. לא מומלץ להתחיל ממשהו גדול, אלא להתקדם לאט לאט. 
נפלת? אוקי, תעשה תשובה, תחשוב מה גרם לך ליפול, תנסה למצוא פתרונות, ובד בבד תנסה לחזור להתקדם מאותו מקום. ודבר אחרון, גם כשאתה חושב שאתה נפלת יותר מדי ואתה כבר בבור הכי עמוק - אתה עדיין טוב. אתה עדיין חוקר ומנסה לצאת וזה כבר ראוי לטפיחה על השכם. הנפילות רק מנסות לטשטש את מי שאנחנו באמת, ולכן אתה צריך לזכור שאתה צדיק. צדיק שמתמודד. הנפילות הן דבר חיצוני. לא מי שאתה באמת בפנים.
בהצלחה רבה!

קודם כל תודה רבה רבה על הדברים.
ממש ''מים קרים על נפש עיפה''.

כתבת על נקודה של אילוף ועל נקודה של גדרות.

הנקודה של אילוף אני ממש מבין אותה '' עיר פרר אדם יוולד'' והתפקיד שלי הוא לנתב את הכוחות בצורה נכונה וטובה בזמן הנכון.

הנקודה של הגדרות היא חשובה עד מאוד.
ב''ה יש לי גדרות ולפעמים אני מזהה פרצות. ממש פרצה הקוראת לגנב.

הכלי שלי של חכם כמו בלש הוא חשוב לזהות לתקן להתקדם.

לעשות תשובה תיקון ולהמשיך הלאה 

המטרה היא להיות נקי.
לא לדכא את הכוחות שלי.

מה שממש תופס אותי זה לפרוץ את הגדרות או לא למצוא פריצות - או בנוסח אחר לא ללכת למקומות פרוצים גם אם זה במחשבה דיבור או מעשה קושי.

אז השאלה היא חוזרת אלי ואשמח לעזרתך.
כל חיינו יהיו עם גדרות או שנדע להתמודד גם ללא גדרות - ממש לגלוש בחופשיות?

השאיפה שלי לדעת לגלוש על הגלים לא לטבוע אלא להיות מעליהם 

אבל איך?

לאחרונה הבנתי שלא משנה כנראה זה סיפור החיים שלי בנקודת הזמן הזו לכל החיים.

שמח שאני חלק מהפורום.

אם יש לך רעיון איך ניתן לאלף ללא הגדרות אשמח ממש לשמוע.


תמשיך לעשות חיל 
אוהב המון ומעריך כל אחד שבוחר לקחת את החיים בידיים ולא לתת לשתף של החיים להביא אותו למקומות שלא רוצה להגיע אליהם.

ערב טוב, השאלות שלך ממש במקום. אתה אדם אינטליגנט וכיף לקרוא את מה שאתה כותב.
קודם כל שאלת: ''כל חיינו יהיו עם גדרות או שנדע להתמודד גם ללא גדרות - ממש לגלוש בחופשיות?''.
נשמע שאתה תופס גדר כמחסום. כמשהו שלא גורם לנו להיות חופשיים. במילים אחרות, שגדרות בעצם מנוגדים לחופש. ובכן, למדתי שיעור חשוב לפני כמה זמן שאני מאמין שיתן לך נקודת כיוון.
אתחיל מהסוף ואומר שגדרות הן לא ההיפך מחופש, אלא אדרבא דווקא משלימות אותו. נשמע מוזר, נכון?
זה נוגע במהותו של החופש, מהו חופש בעצם? אם תשים לב, אנחנו חיים סביב גדרות כל הזמן. אנחנו אוהבים לקרוא לזה חוקים. יש גדרות בנהיגה בכביש - לא ניתן לנסוע בכל מהירות שאנחנו רוצים, יש גדרות בהתנהגות במרחב הציבורי - למשל, לא לגנוב וכדו'. כלומר אני, אתה, כולנו חיים מעצם טבענו סביב מגבלות. משל לבור ששמו סביבו שלטים של זהירות ובנו גדר סביבו על מנת שאיש לא יפול לתוכו. לפני כן, האנשים חששו להסתובב שמא יפלו לבור, אבל עכשיו כשהוא מסומן אין חשש. במילים אחרות דווקא הגדרות מאפשרות לנו חופש. אני רואה אותן כדבר מבורך ולא כפתרון זמני. לא סתם חז"ל גדרו גדרות שקיימות עד עצם היום הזה. 
אינטרנט מסונן, מאפשר לנו לגלוש ללא חשש.
מעקה למרפסת מאפשר לנו להסתובב מבלי ליפול. וכדו'. כגודל הסכנה, כך גודל הגדר ועוצמתה.
עד כאן הראייה שלי כלפי הגדרות שאנו שמים לעצמנו. 
לשאלתך ספציפית, אני מאמין שכן. ''אין אפוטרופוס לעריות'' ולכן כל חיינו נאלץ לעמוד על המשמר. אבל! ואלו החדשות הטובות, יש רמות של זהירות. כלומר, אין דומה אדם שעדיין מתמודד בחוזקה עם הדברים,  לעומת אדם אחר שכבר מצא את הדרך לעזור לו לצאת לאט לאט מהבור. 
ההתמודדות תמיד קיימת אך ברמות שונות. יש כאלו שנדרש מהם מאמץ גדול, ויש כאלו שכבר פיתחו שריר חזק ודרך החיים שלהם מאפשרת להם להתמודד יותר טוב. כמו ש''מתחיל שוב וצועד לאלוקים'' יוכל להעיד. אני מאמין שתמיד התאווה קיימת אך ככל שנלמד ונשתמש בכלים חזקים, נוכל להתמודד. לא צריך לפחד ממנה, אלא לדעת כיצד להתמודד איתה.
מה שמביא אותי לשאלה השנייה שלך. 
איך?
ובכן... זה מורכב. אני לא מכיר אותך מספיק ותמיד ניתן להתכתב בפרטי בנוגע לכך, אבל כתבת דבר יפה. כתבת: ''השאיפה שלי לדעת לגלוש על הגלים לא לטבוע אלא להיות מעליהם''. לכן, הצעד הראשון הוא ללמוד איך לגלוש. עוד לפני שמנסים להתמודד עם הגלים. וכמו שבחוג לגלישה לא קופצים ישר למים אלא מתרגלים על החוף את התנועות, ככה אנחנו צריכים לשמור על עצמנו מלהגיע לכדי ניסיון (הגלים הגדולים) שיהיה לנו קשה להתמודד איתו. 
למצוא איזו טכניקה או פעולה מסוימת בעבר שעזרה לך להתמודד ולחזק אותה. זו תהיה טכניקה שתעזור לך לגלוש על הגלים. וכמובן שגם הכלים באתר נהדרים. אתה לא חייב להתחבר לכולם, אלא בחר כלי שאתה מרגיש שתוכל להתמיד בו והשקיע בו את מירב זמנך. אתה תתפלא מה ניתן להשיג אם רק תתמיד בדבר אחד ותבחן מה יקרה. העיקר הוא להיות עקבי ולא להתייאש. כל צעד קטן הוא הישג.
גם גולש מיומן נופל לפעמים שמגיע גל גדול או כאשר הוא עושה תנועה לצד הלא נכון. שוב, זה חוזר לנקודה שכתבתי בהודעה הכותבת, על היחס הבריא יותר לעניות דעתי, לנפילות שלנו ולכן לא ארחיב. אני מאמין שהיחס שלנו חשוב מאין כמוהו להתמודדות.
כתבתי שוב, ללמוד מהנפילות שלנו. כך כל ספורטאי מצליח עושה. הוא כל הזמן מדייק את הטכניקה שלו דווקא בזכות הכישלונות והנפילות. כך גם אנחנו ראויים לעשות.

אני לא מאמין שאתה בנקודה הזו תישאר לכל החיים. אני יכול להבין מאין היא מגיעה. יש בה קצת ניחוח של ייאוש. שאין באופק פיתרון הנראה לעין. אבל האם זה נכון? עצם היותך כאן, ועצם הרצון לצאת מהמסלול הזה, ובמיוחד הגדרת הבעיה - כל אלו הרבה יותר מחצי הפיתרון. תאמין שאפשר לשנות. '''כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן'. על מנת לצאת מהתקיעות יש לנסות משהו שונה. משהו חדש. משהו שלא יגרור אותנו אחורה או לאותו מקום שאנחנו לא רוצים להישאר בו. כאמור, האתר והכלים הם דרך מצוינת לנסות משהו אחר.
זה דורש אומץ שאני מאמין שקיים בך.

אילוף ללא הגדרות לדעתי לא קיים. כפי שכתבתי,  כולנו חיים בתוך מסגרת שמאפשרת לנו דווקא להתנהל בחופשיות בתוכה. אין פירוש הדבר שאנחנו לא חופשיים. אנחנו חופשיים בגלל שיש משהו ששומר עלינו. שעושה סדר וגבול כדי שלא יהיה בלאגן שלם. כפי שאני בענווה מנסה לעשות. מנסה לסדר ולתת כמה נקודות שהלוואי ויוכלו לעזור אפילו במקצת.
כתבת: ''מעריך כל אחד שבוחר לקחת את החיים בידיים ולא לתת לשטף של החיים להביא אותו למקומות שלא רוצה להגיע אליהם''.
אתה ממש מתאר את עצמך, אתה זה שבוחר בעצם השאלות שלך, לקחת בעלות על סיפור חייך, אתה זה שלא רוצה להגיע למקומות שאתה סולד מהם, אתה זה שבוחר לשתף באומץ ולבקש עצה. תעריך גם את עצמך
אתה בהמשך תוכל גם להגיע לרמה של לא לתת לשטף הזה לסחוף אותך יותר מדי.
כפי שגם כבר כתבתי, זה תהליך שדורש סבלנות. לאט לאט מתקדמים. תן לעצמך חמלה בתהליך ותשתדל לא לשפוט את עצמך בצורה קשה מדי. זה לא עוזר אלא רק מוריד אותנו יותר, במקרה הרע, ובמקרה הטוב גורם לנו להיתקע במקום.
מוזמן תמיד לפנות אלי בפרטי אם תרצה לשתף בפרטים יותר ספציפיים. ''השכל לא חונה רק אצלי'', מקווה שעזרתי.

תודה רבה!
באמת העניין של ההתמדה הוא הסיפור.

שמח שאני כאן חלק מהתהליך - ב''ה שעכשיו.
''אם לא עכשיו אמתי''.