את האמת, החלטתי לנסות להתחזק קצת כדי להרבות זכויות ולבקש בקשות עם קצת פחות בושה. לצערי, אתמול בלילה לא הצלחתי למצוא סיבה למה לא- והרצף נשבר. אני מבין את ההשלכות של פורנן על כל מיני דברים, אבל הפיתוי המטורף שאני מרגיש נותן לי את התחושה שזה הדבר הנכון לעשות. גם בלי סרטון או תמונה ש״תעזור״ לי. הרגשתי ממש חייב לשחרר את זה ולא הצטערתי. לתחושתי, להגיע ל49 יום זה טוב מאוד ועיקר המלחמה שלי היא לא באןננות אלא בצפייה בתכנים שמעוררים מינית וגורמים לסף הגירוי לעלות, לחרמנות, ולאוננות עם תלות. אני מודה שכרגע אני בתקופה בחיים שאני לא סגור עד הסוף אם בא לי לשמור מצוות מסוימות וזה שמנסים להפחיד אותי עם העונש רק מייצר יותר אנטי, לכן אני חושב שאני צריך יותר מוטיבציה ופחות תוכניות לחופש- כי מבחינתי הנפילה הייתה מבאסת מבחינת התכנים ולא הפעולה עצמה.
