שלום לכולם, את המסע שלי אני עובר כבר 8 שנים. ב8 השנים האלו היו תקופות ממש טובות, כאלו שחודשים שלמים לא התקרבתי והייתי עסוק בעשייה מבורכת.
אני בא מבית חילוני, היו לי בנות זוג, ברוך השם התברכתי בחיים טובים, מלאי עשייה והצלחה ועם משמעות.
ב8 השנים האלו, הבעיה רק החמירה, בעיקר בענייני העיצוב המנטלי של המשיכה המינית, אני ממש מרגיש שהמוח שלי התעצב לצורה נוראית, אני לא מכור יומיומי, אבל התחושה שפגעתי במחשבה שלי, קיבעתי אותה לצרוך תכנים כאלו, שאסורים כאדם דתי וכאדם בעל מידות באופן כללי, גורמת לי להרגיש ממש רע. ומעבר לכך כמובן גורמת לי להרגיש שאני חייב לצרוך אותם אחת לכמה שבועות (לרוב שבועיים-3, בזמנים מוצלחים חודש+ ותו לא).
בזמנים בהם אני נקי, העולם כל כך יפה, אני כל מלא בביטחון עצמי, מצליח להביע את עצמי, להשפיע על אנשים, להיות טוב במה שאני עושה, ולממש את מלוא הפוטנציאל שבי.
בזמנים בהם אני נופל, במיוחד בימי הנפילה, אני מרגיש שבור, כלום ושום דבר, וזה משפיע שבוע קדימה…
קבעתי לי רוטינת לילה, קריאת שמע, ציצית, פלאפון מסונן כמה שיותר - ללא רשתות חברתיות שגרמו לטריגרים בעבר (זה לכשעצמו כיף, אני בחור צעיר מהעולם החילוני וזה לא מובן מאליו כמובן).
התחלתי להתעמק בתכנים באתר, ולקרוא את הספר ״אם יהיה נידחך בקצה השמיים״.
אני יודע כבר שכל ״לא״ וניצחון קטן הוא צעד בדרך לתיקון המחשבה, בזמנים ארוכים בהם אני מצליח אני גם באמת מרגיש אותה מתנקה ומתרפא בחזרה.
אני כותב את הפוסט הזה לילה לאחר נפילה אחרי 3+ שבועות נקיים, ואני ברגשות מעורבים האם זה רק פוסט פריקה או שמא גם תקווה.
ונראה לי שאבחר גם בתקווה, כי מפעם לפעם אני ממפה יותר טוב את הנפילות ויודע להבין מה גורם להן, מקבל על עצמי להיות טוב יותר גם ביום ביום, להיאבק מלחמת חורמה כנגד מחשבות וגם זכרונות פיזיים מהעבר שהיו מלווים באהבה גדולה - שהם כיום האתגר העיקרי שלי ואני מרגיש שהם שזורים יד ביד עם כל האתגר הזה.
העולם טוב ויפה בחוץ, והוא מציע כל כך הרבה טוב ויש כל כך הרבה טוב לעשות ולהשפיע בו, להתפתח וללמוד - רק צריך לנשום עמוק (90 שניות כמו שמסבירים באתר הנפלא הזה) - ולהוציא את הראש מהחלון - לראות את המציאות, המציאות היפה, אם התברכתם ויש לידכם אישה טובה שאוהבת אתכם - אז היא היא המציאות ואין דבר יפה וטוב ממנה, לא משנה מה מנסים למכור לנו ברשת - זה פייק, זוהי תחתית האנושות, זה מה שהורס את העולם ובעוד כמה עשורים יוגדר כבעיה עולמית שרק יחפשו לה פתרונות - וחברים יקרים אנחנו הראשונים להבין את הפתרון - הפשטות, התמימות, הדבקות במציאות האמיתית, ולא רדיפה אחרי כלום ושום דבר, הנאות רגעיות שלא שוות כלום מלבד צער וחוסר מימוש עצמי.
טוב זה בכלל לא מה שהתכוונתי לכתוב כשנכנסתי לכאן אבל נראה לי שיצא יפה…
תאחלו לי בהצלחה, תתפללו עליי, אני אתפלל על כולנו ועל כל עם ישראל שנצליח להיגאל מן התופת הזאת שנמצאת בעולם המדהים שלנו ומונעת ממנו לחוות אותו בשלמותו.
הלוואי שבפעם הבאה שאכתוב כאן אהיה בריא יותר, עם מחשב בריאה וטהורה יותר, כזאת שמכבדת, שנמצאת בשליטה עצמית. אמן.
