היי לכולם
אני חדש פה. בן 33, רווק. בחיי היום יום אני עושה הרבה דברים, מאוד עסוק בעשייה יוצרת, מגדיר את עצמי כדוס, ומייחל ליום שבו אמצא את אשתי בעזר ה'.
הסיפור שלי הוא שפעם בגיל ההתבגרות הייתי די מכור, אבל עם השנים הצלחתי להגיע לסוג של שליטה אבל אין 100%. בתחילת שנות העשרים שלי התחלתי ממש לעבוד על עצמו ואפשר לומר שיצאתי מכלל התמכרות. אבל היום פה ושם יש נפילות אבל זה לגמרי לא מנהל אותי, לרוב אני שולט מאוד בעצמי, מודע לחומרת המעשה ומנסה תמיד לשמור על עצמי אך יש מעידות כאמור.
אני לא מרגיש בנוח להיכנס לפרטים אבל המצב לא וורוד ואני כמובן מתמודד פה כמו כל אחד, ברמה כזו או אחרת. אני בטוח שכשאתחתן המצב יהיה הרבה יותר טוב.
אבל השאלה מה עושים כשאתה רווק? ועוד שהזמן עובר ואין שום אפשרות לבטא את המיניות בצורה בריאה.. האם יש פה כאלה שהם בהתמודדות דומה לשלי ומבינים את המצב?
