שלום לך יקירי. 
אני כאן די הרבה שנים. תקופת נקיות של כמה מאות ימים, ואח''כ נפילה ואח''כ חזרה. כנראה מבוגר ממך בהרבה. לדעתי יש כאן הרבה כוח. 
קראתי את מה שכתבת, מאד מאד מזדהה, עם הרבה מהקשיים וההרגשות שלך. 
הספירה נכונה, כי לעולם זה שם. וצריך לזכור שכל מי שנמצא כאן, יוצא, כמה יוצא זה נושא נוסף, אבל גם מי שהיה נקי 90 יום ונפל, זה מקום הרבה יותר טוב ממי שלא נקי בכלל.
לשאלה שלך איך אתה יודע האם מה שאתה מגיב מתאים. במשך הזמן אתה תגלה מי הסגנון שלך ומי פחות. ולפעמים אח''כ מוצאים חברויות גם אישיות ולא רק על הפרום. אפשר לעשות אותם במייל ייעודי לזה כך שתשאר באנונמיות ובכל זאת יתן לך.
ולסיום אציין, שיש כאן אחד שקוראים לו [ בפורום] מתחיל שוב - והוא אחד הכוחות הגדולים שעוקבים ועוזרים.

ממש מעניין הכיוון הזה. אני חושב שהחיזוק המשותף, השייט על אותה סירה של התמודדות, מקבלים כח גם אם הוא לא בדיוק של פגיעה במטרה. לדוגמה, האם התגובה הזאת עונה בדיוק לסגנון האישיות שלך? אולי, אני מקווה, שכן, וכנראה שאתה נהנה ממנה. כי אני איתך. ראיתי את מה שכתבת. ואני איתך באתגר שלך, אל תיפול בבקשה, אשמח שתתן לי מתנה יום של נקיות, אתה מסכים?

שלום, אין לי הרבה ניסיון אבל נראה לי ש:
א. כל כותב יכול להציג את עצמו באופן כללי או לתאר את מצבו בחיים וכך לקבל תגובות יותר מותאמות. בנוסף, יש "מיפוי" מסוים בפורום, אדם נשוי יכול לכתוב בפורום גברים נשואים וכדומה. 
ב. 'שמע האמת ממי שאמרה', יש דעות או דרכי התמודדות שנכונים גם אם הכותב והמגיב לא באותה 'משבצת'. 
ג. בסוף, תמיד נדרש מהאדם להפעיל שיקול דעת ולברר איזו עצה או שיתוף מתאימים ותורמים למצבו ואילו לא. 
ד. המענה בפורום הוא מענה אנושי כללי וחלקי, כדי לקבל מענה יותר שלם ומדויק כדאי לנסות למצוא חבר רלוונטי בפורום שניתן להתכתב איתו. לחילופין, ניתן לפנות לאנשי צוות האתר ולבקש מהם שישדכו אותך 'לחברותא'. 

במהלך השנים האחרונות התמודדתי עם הנושא לא מעט, נפלתי ושוב ניסיתי ועוד פעם וחוזר. הרבה פעמים ההתמודדות הנוכחית לא דומה לזו שהייתה בגלל שהשתנתי, התקדמתי עוד קצת, אולי רווחתי יותר בין הנפילות או חזקתי את הרצון להיות טוב. בנוסף, לאחר כמה נפילות או תקופות ייתכן וגם יהיה לי קנה מידה על עצמי ועל אופי הנפילות שלי שאוכל לזהות גורמים פנימיים או חיצוניים שייצרו לי את הניסיון כמו משבר רגשי, לחץ, מתח רוחני. 
באופן כללי, נראה לי שלא נכון לבנות את החיים שלנו סביב תודעת החטא של הנפילות בתחום המיניות. אנחנו משתדלים לפעול בצורה מוסרית וטובה, מנסים לממש את הטוב שלנו בכישרונות שלנו, רוחניים או גשמיים ובשוליים אנחנו חוטאים. צריך להכיר בבעיה שיש בנפילות הללו אבל לא פחות חשוב - להתייחס אליהן בפורפורציה נכונה ולמקם אותם נכון במרחב החיים הכולל. 

לכל החברים היקרים שהגיבו,
קודם כל תודה רבה על עצם התגובה, זה מחמם את הלב יוצר תחושת שיתוף וחיבור, ונותן כוחות להמשך!

תודה לכל התגובות על ההודעה האחרונה שלי (זה אתר מוזר..), נכון לומדים את הסגנונות, וגם האפשרות ליצור קשר אישי עם חבר מסוים שמתאים לי. אם כי אני עדיין סבור שהאתר יכול להיות כזה שכולם מחוברים למרות הפערים.

לאלי שומר היקר, תודה על ההזדהות (וגם הפידבק בהודעות הקודמות), מה שכתבת על ספירת הימים זה רעיון דומה למה שכתה שבי1 בסגנון שונה מעט. שמתי לב שמתחיל עוקב הרבה, עברתי על פוסטים, אני חושב שיש לו כח נתינה והשפעה גדול מאד!
העובדה  שאתה נמצא כ"כ הרבה שנים בהתמודדות הזאת ולא מרפה, היא מדליה בשבילך אם היו מחלקים כאן דרגות כמו בצבא כנראה שהיית באיזור האלוף אולי אפילו רב אלוף.. וזה גם נותן לי תקוה והשראה!

לשמח בחלקי היקר, אני מסכים מאד מאד עם מה שכתבת על השיתוף ובאותה סירה בקשר לתת יום נקי יש לי בעיה כי אצטרך קודם ליפול בשביל זה.. (אבל אני לוקח ממך השראה מהפוסט 'לבד שוב לא יכול' ומקבל על עצמי בל"נ לשבוע לא לגעת ולנסות לפרוץ את המכשיר של אשתי), השיתוף נותן לי המון!

לאורי2 היקר, נכון שמע האמת ממי שאומרה וכמו שכתב שמח בחלקי שכולנו באותה סירה וזה המחבר בינינו. אני רוצה להוסיף משהו על זה כולנו יהודים בנים של הקב"ה זה המחבר האמיתי (רק כמובן כשאנו מתמודדים עם אותה סוג מחלה אז משתפים ויש פורום וכו' אבל הכח החזק שעומד מאחורי ומעל הכל הוא הקב"ה בעצמו!), וזה מעבר להכל הכל! וכשתוסיף לזה את הכניעה והכנות שיש כאן, ששניהם מגיעים אחרי המכות שחווינו כל אחד בדרך שלו, והרצון האמיתי לצאת מזה, לשוב בתשובה, להתקרב לקב"ה, אז כל הדברים האחרים מתגמדים, העיקר הלב.
אני שם לב למשהו, הרבה כותבים וזה חוזר על עצמו שוב ושוב 'האתר הזה הציל את החיים שלי' אני ג"כ מזדהה.

משהו נוסף לאורי2, ההודעה השניה והאחרונה שלך, אני מסכים מאד עם הדברים שלא לבנות את החיים סביב תודעת החטא, כתבת דברים דומים בתגובה הראשונה שלך, אבל משהו אחד מציק לי וכבר שאלתי אותך מקודם, לאיזה חלק אתנ מכוון? נשמע שאתה בא להעיר על דברים מסויימים שכתבתי בהודעה הראשונה שלי, אני יודה לך אם תבהיר את הדברים.

הטריגר העיקרי שלי,
הוא מורכב משני דברים: 1. יאוש ומצבי קצה 2. תחושת חוסר צדק אם התנהגו כלפי בחוסר צדק, חוץ מעצם הקושי זה נותן לי 'הצדקה' לפצות את עצמי.

אני כעת בתקופה לחוצה מבחינת פרנסה, לא רק בשטח לחוץ בעיקר איך להתקדם, הנושא רגיש אצלי במיוחד כי יש הרבה מתח ביני לאשתי בכלל בכל ניהול הבית, ואני די מרגיש בודד במערכה.

למרות שב"ה אני לא בסיכון מיידי, אבל הטריגר כבר מתחיל לעבוד..

תודה על השיתוף שלכם, שיש את מי לשתף.

שמחה אני ממש מרגיש לליבך. תקופות קשות הן כאן כדי לעבור, תמיד זה עובר.
הנפש משוועת לקצת עונג והתאווה שלנו נותנת לנו את החוסרים הנצרכים לנו מבחינה רגשית, אבל הניסיון מלמד שזה הופך את הביצה לטובענית יותר.
רגע של החלטה, עמידה חזקה שאני לא הולך ליפול!!! לא היום בכל אופן. אין על מה לדבר.
נעבור את זה יחד. תשמור על החיוך 

תודה לשמח בחלקי ופיניוני על החיזוקים,
אני ב"ה לא במצב שעומד ליפול, וגם אין לי אפשרות זמינה, אבל הרגשתי את הטריגר מתחיל לעבוד ולכן דבר ראשון אני משתף אתכם, בעז"ה מקווה לבשר בשורות טובות כשהטריגר יעבור.

משתתפים איתך בקושי. לכל אדם יש תקופות קושי בחיים, בפרנסה, בזוגיות, במצוי עצמי [שטגיען, או קריירה, לא משנה איך תקרא לזה]. אלו החיים, ובכל זאת עדיין קשה.
אחרי הרבה שנים, ואחרי לימוד רב על כל נושא ההתמכריות SA AA NA יכול לומר לך, לפעמים הטריגר הוא הקושי, ולפעמים הרוגע, השעמום, החוסר באתגרים. בקיצור האלוכהוליסיט תמיד ימצא סיבה לשתות. 
בצורה פרדוקסליטת אני יכול לציין שאצלי, באופן אישי, קשיים רגלים כמו שאתה חווה, אכן היוו טריגרים, יש לי תירוץ מותר לי לברוח למשהו רגוע, כיבכול להקב''ה אין זכות לכעוס עלי. וקשיים מאד קשים גרמו לי להנתקות כי לא הצלחתי למצוא הרפיה בבריחה. 
למעשה מה שאני רוצה לומר, שבסופו של יום ההתמכרות היא בריחה. אנחנו לא מוכנים לחוות את החיים ואנחנו בורחים. וזה החכמה ללמוד לחוות את החיים לראות אותם נכון. 
זה אולי קשור למה שאורי 2 כתב לך, אנחנו צריכים לזכור שאמנם אנחנו מתמודדים עם משהו קשה, וחשוב לטפל בזה, אבל לא זה כל החיים שלנו. יש לנו הרבה דברים אחרים לעשות, להתפרנס, לקבל את הקשיים של נשותינו בהבנה, את הילדים שלנו, וכו'. 

לאלי שומר היקר,
תודה על התגובה, מה שאתה אומר בעצם, זה להפריד את הטריגרים מהקשיים הרגילים של החיים ולהתמודד למרות הקשיים שלא ליפול בגלל הטריגרים.
זה נכון בהחלט! מסכים!
אבל כן יש משהו, אני כתבתי בהודעה הראשונה שהצגתי את עצמי, שאני מרגיש בשבר גדול, כי זה גרם לי חוסר הצלחה עמוק בחיים הרוחניים בעיקר, וזה משהו שמתקשר ישירות לטריגר של נפילה, בזמנים קשים ההרגשה היא: מילא הכל אבוד אז למה לא להנות קצת..
(זה לא בדיוק כמו שאורי2 כתב, כי במידה מסוימת הקושי של התאווה נוגע במקום עמוק בנפש, ושם לא יעזור כ"כ לומר יש עוד דברים בחיים פרנסה וכו', אני חושב ששם תעזור רק עבודה אמיתית ועמוקה, בין אם ע"י 12 הצעדים או בצורה אחרת).

טוב, כתבתי לפני כמה ימים שהטריגר התחיל לעבוד.
אני יושב אתמול בלילה על המחשב (נטפרי בלי חכמות, אבל אם מתעקשים אפשר למצוא משהו..) ורק מתוך שעמום קצת מנסה, הגעתי למשהו אבל נזהרתי מאד לא להשאב, אפילו כמעט לא להסתכל (כי מה..!).
אבל עדיין לא התאפקתי מלנסות, סוג של לפלרטט עם היצר, וגם להסתכל רק לרגע..
אני משתף למרות הבושה, ולמרות שאני מחזיק את עצמי ברמה גבוהה ברוחניות, אז באמת דחילק לא מתאים לך, בתקווה שהשיתופים הבאים יהיו של התגברות מוחלטת.