תודה רבה לשמחה,נחור, ואונדרוזברא, אתם מחזקים אותי, כבר שנים שיש לי מתיחה וחרדה כשאני הולך ברחוב, סתם ככה, ועוד יותר כשיש אשה, וחשבתי שבאמת זה רק אני, עוד משהו לפעמים אני ממש מתרגז על נשים העומדות בתחנה באמצע המדרכה ולא זזים כשגברים עוברים למה? זה קשה מאוד? וכשאני נכנס לחנות של מכשירי כתיבה ויש גננות ובנות והמוכרת נותנת לי לעמוד ולחכות באמצע מסובב כמו בתוך עזרת נשים (מדובר כשאני חייב לקנות משהו ואני לא יכול לשלוח את אשתי היקרה) למה היא לא נותנת לי לשלם וזהו? אני אף פעם לא אמרתי להם דבר, רק זה אוכל אותי בפנים כאילו האם אני הבעיה, האם הייתי הולך עם אשתי לקנות בגדים? לא אף אחד לא נכנס, אז למה הם נכנסים לחניות בגדים של גברים? סליחה אני קונה כאן דבר אישי! ובחנות ספרים וכו' זה מרגיש כאילו אני כאן לבד והן לא מרגישים כלום, הייתי צריך לומר את זה כאן בגלל שממש חשבתי שיש לי בעיה חריג ובאמת אני בשקט ולא אמרתי להם שום דבר ובמצב שלי זה לא הביא אותי לעשות עבירה בידיים אבל הרהורים אינם מותרים ובזה נכשלתי ומביא אותי לסקרנות וד"ל