אריאל כל כך כואב לי לקרוא את מה שאתה כותב :'( יש לי ממש דמעות בעיניים :'(
אנא! בבקשה אל תתייאש! יש פה אנשים בפורום שהיו במצב נורא ואיום יותר ממך והצליחו לצאת מזה!
תאמין שיש דרך לצאת! לפי דעתי תתקשר לקו החם(1599-500-119)ותתייעץ עם יחזקאל, הוא יוכל לעזור לך הרבה.
באמת אחי אני אוהב אותך! הייתי באותו מקום כמוך והרגשתי שאין לי סיכוי...
יש תקנה! ה12 צעדים עובדים אם עושים אותם כמו שצריך בליווי ספונסר.

באמת אחי אל תתייאש יש דרך לצאת מזה!
אוהב אותך ובהצלחה רבה מכל הלב!!!

אריאל יקירי.
אולי אי אפשר לומר שאני מרגיש בדיוק כמוך אך בקשר להשתדלות שעשית גם אני עשיתי חלק. (לא צמתי....)
עזר לי להסתובב בפורום ולשוחח בקבוצות? מעט מאוד! עכשיו אני מנסה להשיג ספונסור. למדתי בדרך הקשה שכל עוד אני לא "עובד את התוכנית" אלא "עובד על התוכנית". אני פשוט עובד עליה בעיניים ומשום כך היא בתגובה עובדת עלי בעיניים ונותנת לי "הרגשה נפלאה" עד לצונאמי הבא...

ולשמוח בגהנום? נכון שתמיד צריך שיהיה לאדם את מידת השמחה (הלואי עלי) אבל כשהמחבל מוציא את הפצצה מהתיק אני לא פותח במחול אלא בניסה....

אריאל, אני קורא ומזדהה כל כך!

לי עוזר במצבים של יאוש כאלה לחשוב רק על היום.
אתמול נפלתי, ומחר מי יודע. אבל היום, רק היום יהיה לי יום נקי וטהור.
את המעט הזה לפחות.

הלוואי שכל המאמץ והתסכול שלך יעלו לשמים ויעזרו

כל כך כל כך מזדהה. ליבי איתך :-*

למרות שכבר כתבו את זה, חשוב לי לומר: גם אני בדיוק כמוך.
הסיפור שלך זהה לשלי, פרט לכך שאותי, ככל הידוע לי, אבי מעולם לא "תפס על חם" (ואם תפס - הוא לא סיפר לי)
וגם שאני מבוגר ממך בכארבע שנים וכבר אינני לומד בכולל.

דע לך שעצם הידיעה שיש עוד במצבי, שחיים חיים כפולים כאלו, ושלמרות הכל הצליחו להתקדם, להיגמל ולשוב בתשובה בת-קיימא, נוסכת בי הרבה תקווה ואמון ביכולותיי. דברים שהיו מאוד חסרים לי בתשע-עשרה (!) השנים האחרונות, בהן אני נופל וקם ללא הפסק, תוך כדי מאבק סיזיפי ומייאש בייצרי.

תודה לך.