בס"ד

אני הייתי מחובר לאתר אבל שיניתי משתמש.
אז ככה הסיפור שלי:
אני מתחזק ב"ה כבר 2 וחצי בערך יותר אפילו, בן 18.
בהתחלה שהתחלתי לשמור על הברית זה היה יחסית קל, הצלחתי שנתיים
שלמות אבל זה היה השגחה פרטית, כי כמעט ולא היו לי הרהורים ככה שלא ממש היה
לי את הנסיון הזה.
משום מה כמה שבועות לפני פסח האחרון, התחיל להיות לי נסיון בתאווה הזאת,
בהתחלה היא לי קצת מעידות אבל קטנות, אם נגיד הייתי רואה תמונה של מישהי בבגד ים
ישר הייתי מסיט את המבט, ככה שבהתחלה המצב היה עוד טוב. אחרי 3 שבועות בערך
היצר הזה נעלם אבל חזר אחרי שבועיים בערך ככה כל פעם שבועיים בא ושבוע-שבועיים נעלם.
הבעיה היא שכל פעם שהוא חזר מחדש, הוא התחזק יותר ואני פרצתי יותר גבולות וראיתי דברים יותר גרועים,
שלפני לא העזתי לחשוב בכלל על לראות. בקיצור חזרתי לראות דברים שהייתי רואה לפני ההתחזקות.
לא ניאפתי ביד, אבל ראיתי דברים מאוד לא טובים והייתי די שקוע בזה.
עד שאלול הגיע וב"ה ה' נתן לי כוחות להפסיק עם זה ומאז פחות או יותר היצר הזה נעלם..
עד לפני יומיים בערך... פתאום הוא חזר להילחם ולנסות להפיל אותי.

ב"ה ה' עוזר לי להתמודד ובינתיים לא נפלתי. אבל ההרהורים לא מפסיקים כמעט,
לא ידוע כמה זמן אני אחזיק מעמד...
מצד אחד ממש לא בא לי לעשות את החטא וליפול, מצד שני יש בי רצון קטן ל"הנאה" הזאת...
ככה שזה גם מה שמונע ממני לזעוק לה' בתחנונים.

תראה אני לא יודע אם אתה מכור אם לאו [כן גם לאנשים רגילים יש ניסיונות בשמירת העיניים, למרות שרוב החברים לא חושבים כך]
זה כבר ענין שלך עיין בקולות של החלמה
אבל גם אדם רגיל צריך חברה שתתמוך בו בכל עבודה עצמית זה הרבה יותר קל כמו שהבינו גדולי החסידות מדורות עברו
וכבר אמר שלמה המלך ע"ה טובים השניים מן האחד... והחוט המשולש לא במהרה יינתק וגו'
אז כל הכבוד שפנית לכאן שמח מאוד בשבילך
יש כאן קבוצה איכותית של אנשים שתמיד תשמח לעזור לעוד יהודי להתמודד עם יצרו
והעיקר תמיד שתף שתף בלי פחד רוב החברה פה ראו דברים הרבה יותר גרועים ממה שראית כל ימי חייך [לפחות לפי מה שכתבת] והם לא יבהלו מכלום חזק ואמץ!!!

תודה רבה.

אני לא יודע אם אני מכור אולי כן... הייתה תקופה שהייתי מכור.
בקיץ האחרון כמעט ולא הפסקתי לחשוב על זה...
בימים האחרונים ב"ה עוד לא ממש נפלתי, הייתה לי היום נפילה קטנה יחסית ב"ה
עצרתי אותה בזמן.

כל הזמן יש לי חרדה של ח"ו ליפול, מצד שני יש כאילו רצון קטן כן ליפול בשביל ה"הנאה".

שלום וברכה.
השאלה "האם אני מכור" היא שאלה שקשה לאדם מבחוץ לענות עליה. בפרט לא למכורים כמוני.
החרדה  מהנפילה היא טובה רק אם היא לא גורמת לנפילה....
אם אני יעמוד על פסגת ההר ויסתכל למטה לראות "יו, איזה מפחיד. לאיזה גבהים הגעתי" הרי שהנפילה הקרובה כמעט מובטחת. אם במקום זה אחזור אחורנית ואתרחק מהקצה יש יותר סיכויים שאשרוד.

נפלתי היום... לא ממש פגמתי בברית אבל ראיתי מראות לא צנועים בכלל במחשב...
מסתבר שגיליתי דרך לעקוף את הרימון
זה קשה... מצד אחד ממש לא בא לי לעשות את זה מצד שני זה כביכול מאוד מהנה ונח וקשה להתנגד לזה.

אבג. צר לי לשמוע. עצתי לך להתקפה הבאה היא להשתמש בשמך:
א) אמירה. תגיד בפה מלא: "אין לי שליטה במצב"
ב) בקשה. בקש מהבורא שיקח לך את זה.
ג) גילוי. תתקשר לחבר ותגלה לו את חוסר-האונים.

אבג, בעצם אתה במצב שלא בטוח בכלל שאתה רוצה להפסיק עם התאווה הזו וזה פשוט חוסר ידיעה ונסיון.
והפתרון לזה הוא לראות בספרים על העניין וחומרתו וכל מה שהוא גורם (גם בעולם הזה). ולהפנים מה שכתוב בזוה"ק שעיקר יצרא בישא בעריין.(עיקר יצר הרע בעריות)
וגם אח"כ היצה"ר מאוד חזק וצריך הרבה תפילות כדי להתגבר עליו.
דבר שני, לגבי מה שאתה מתאר שלפעמים היצר בא ולפעמים הולך זה לא משנה כלום לעצם העניין. זה קורה גם אצלי, ולהתרשמותי אצל הרבה אחרים,
ולדעתי זה דווקא מקשה על העניין כי אתה נרדם בשמירה.
זהו, לדעתי אתה צריך החלטה חזקה לאחר שיקול הדעת כמו שצריך ולצאת לדרך.

במחילה מכבודך, הדבר הזה אינו פיתרון זה רק יכול להוסיף נקיפות מצפון שלא יועילו לעניין.
גם כאשר מסתכלים על זה כחטא (ולמען הסר ספק אני מסתכל על זה כך) עדיין חשוב לא להחמיר את המצב על ידי מחשבות שליליות.
הדבר ההכי חשוב הוא להפסיק. כל דבר שלא עוזר לנו בזה צריך להתרחק ממנו כמו מאש.

נקודה למחשבה:
גם אני לא נפלתי כל יום.
אבל, כל פעם שהיצר תקף אותי - לא הצלחתי לעמוד מולו. (למעט פעמים בודדות)
זה שאני לא נופל כל יום זה לא מראה על שליטה יותר גדולה שלי, זה פשוט בגלל שלא כל יום אני מותקף.
(היום ברור לי שאני חולה מאד מאד מאד)