אז ככה..
כמוני כמוכם.. אחד מכם..
הצלחתי 33 יום ונפלתי.. במשך ארבעה חודשים לא הצלחתי לקום מההריסות... ושוב.. יום פוגם.. יום נלחם.. יום נופל.. יום נרמס.. יום מתאושש.. יום בוכה..
כן.. ממש כמוכם..

אבל השבוע.. החלטתי שאני עובר שוב על המדריך ומנסה ללמוד אותו באופן מעמיק יותר..
הגעתי למסקנה עגומה ביותר.. מסקנה שקשה לי אפילו לכתוב.. אבל אני חייב להוציא את זה.. לצעוק את זה..!!עם כל העצב שמקונן בי!
על דבר כזה אפילו המדריך לא מדבר...

עד היום הורגלנו להבין מהאתר ומהמדריך.. ש... נכון!!להתמודד עם התאווה?!פרוש לדוקים!!פשוט א"א!!צא מזה!!רק כוח גדול מימך יוכל להתמודד!!לכן תמסור את התאווה.. וכו' וכו'..
אבל.. אבל.. נראה לי.. ש.. אני קצת חריג.. הבעיה שלי מתחילה עוד לפני...
אפילו בזה אני מתקשה..

אני מוצא את עצמי מול התאווה... ו... מתקשה למסור את חיי!!!מתקשה למסור את התאווה!!!
הרגשתי כ"כ עלוב וסמרטוט באותו הרגע...!!כאילו!!דיי!!יא אפס!!!!לא ביקשו מימך להילחם בתאווה.. ביקשו מימך.. בסך הכל.. למסור את חייך לשם יתברך!!למישהו שכן יכול להתמודד!!!
אז מה הסיפור שלך?!דבר אליו.. דבר אליו.. דבר אליו...!!!

אבל לא.. אני קפוא על עומדי.. קפוא על יצרי... ממשיך בתפנית הנחיתה..
ואז.. רק כשאני מסיים לחטוא לעצמי.. (כן.. אני כבר לא מדבר על לחטוא לבוראי...! לעצמי.. לליבי..)אני מתחיל לכאוב.. לצאת מכליי... "למה לא מסרת את חייך!!!!למה??!!למה??!אולי עכשיו יכולת להיות מלך!!!להרגיש שוב מזה להשתחרר מכבל התאווה ולו ליום אחד.. אבל לא!!העדפת להמשיך!!!אפס!"

למה רק אצלי זה ככה??

אוהב אתכם אחיי היקרים!!!
את כולכם!!

חבר יקר,

הסיפור שלך הוא הסיפור של כולנו. אם היה כפתור שאפשר ללחוץ עליו ובמהירות "למסור את החיים לה'", כולם היו לוחצים עליו. זה לא עובד.

כדי שנעשה את הדברים יש צורך בהשקעה מתמדת, כל יום, כל היום - רק להיום.

לא לחינם ישנם 12 צעדים וקבוצות וספונסרים וכן הלאה, כי המשפט שנשמע פשוט כל כך הוא מאוד לא פשוט ליישום. אני לא מכיר אף אחד שרק "מסר את החיים" והכל היה בסדר. אני כן מכיר הרבה חברים שהשקיעו ומשקיעים כל הזמן וזוכים לחסד אלוקים.

אתה יכול לקבל את אותו דבר, אבל בשביל זה יש צורך בהשקעה.

אני מבין שאתה בכיוון הנכון,
בדיוק כך מגיעים לכניעה.
להתפלל על נכונות לוותר.

היתה לי חוויה כזאת בשבת האחרונה.
במקום שאני אוכל יש מושא תאווה, שבאופן קבוע מדליק אותי.
לפני שבת, כתוצאה מהתמקדות בצעדים, נכנעתי לה' ואמרתי לו שיקח ממני את התאווה,
התפללתי כל כך טוב, שהרגשתי שהוא לוקח ממני גם דברים שלא התכוונתי... כלומר הוא לוקח ממני את כל התאווה ואני נשאר בלי טיפה של משיכה למין.
לזה לא הייתי מוכן.... גיליתי שאני לא מוכן לוותר על זה עדיין.
אני מתפלל לאלוהים שיתן לי נכונות לוותר על התאווה לגמרי.
כמו כן לגבי העישון, אני אומר לעצמי שאני לא רוצה לעשן,
אבל זה רק בגלל שאשתי לא רוצה, אני כן רוצה...
לא מוכן עדיין לוותר על זה.

אני חושב שאם לא הגעתי למצב שאני מבין ומרגיש שהתאווה היא השטן בשיאו,
אני לא מוכן לוותר על זה, אני עדיין חושב שיש בה טוב.
מקווה שלא אצטרך ליפול עבור ההבנה הזאת....

בהצלחה

סוד כניעה.. כובש...
דבר ראשון!תודה..

דבר שני.. רציתי לרדת לעומק הדברים שבמילים "רק להיום..!"
הפירוש הוא כזה? "רק היום אין מצב שאני נופל!!אין מצב שאחטא!!רק להיום!!!.."
או שהוא בכלל כזה? "רק היום אני מוסר את תאוותי ולא מעבר לכך!!... מחר אני חוזר לחטוא!!"

מה אני אמור לכוון.. כשאני לוחש לעצמי "רק להיום!!" ??

שלום לך. כואב. גם אני הייתי בטוח שאף אחד לא נתקל בתאווה כמו שלי, בלי כמעט. חלק מהמחלה שלנו זה להרגיש שונים, גם בין אנשים כמונו.

הייתי מציע לך לנסות ולהוציא את השורש - ח.ט.א. מהלקסיקון - נסה לומר במקום בכל פעם את השורש -ח.ל.ה. - להרבה מאוד אנשים שאני מכיר זה עזר.

בהצלחה.

רק להיום פירושו שאני לא יודע מה יהיה מחר ואלוקים נתן לי את הווה לשנות ולחיות. החיים בעתיד הם לא בשליטתי וכך גם החיים בעבר. לכן אני מתרכז במה שיש לי היום. לא מתכנן מחר ליפול וגם לא מתכנן לא ליפול. חי את הרגע.

זלמן.. סורי אני לא מבין..
הפירוש הוא?שאני!!היום!!!עכשיו!!לא נופל!!!!.."
או ?"שאני!!היום!!עכשיו מוסר את תאוותי!!!.."?

אני חושב שאם אתה בשלב שעוד לא מסרת את תאוותך אז תתחיל בזה שרק היום אתה מוסר את התאווה ואח"כ רק היום אתה לא נופל
דבר נוסף אני חושב שאת המסירה לידי הקב"ה לא צריך למסור בזמן ההתמודדות של התאווה כי אז זה כבר נקרא להתגבר זה צריך להיות לפני הנסיון כלומר עכשיו תפנה להקב"ה ותגיד לו שאתה מוסר לו את ההתמודדות ותחזור על זה שוב ושוב לא בזמן שמגיע רגש התאווה אלא הרבה לפני ואז כשיגיע התאווה אתה כבר תהיה במקום אחר (לא בטוח שבפעם הראשונה אבל אם תחזור על זה שוב ושוב זה יכנס)
ולגבי העניין שתאווה כמו שלך אין לאף אחד אני מבקש ממך לא לקחת לי את זה זה שייך לי....

הכל. אני חי רק להיום, מוסר את חיי לה' רק להיום, לא משתמש בתאווה רק להיום. וכן הלאה וכן הלאה.

לענ"ד בתקופת ההתחלה כל המסירות לה' לא יועילו אם אני מוקף בביוב,
קודם אני צריך לצאת מהזוהמה ואח"כ כשאדי הרעל התנדפו מעט להתחיל לצעוד.
ז"א אם יש לך את כל התאוות במרחק יריקה יהיה קשה מאוד לא ליפול פעם אחרי פעם, צריך לעשות תריס בפני הפורענות.  [חסימה למחשב וכדו']
כמובן שזה לא האידיאל, התוכנית אמורה לשנות אותנו ולא להציב עוד ועוד מחסומים, אבל בתחילה לענ"ד זה מאוד נחוץ.

ראיתם פעם משחק כדורגל..??ששחקן נופל ומתגלגל מכאבים על הדשא... ומי רץ אליו ודואג לו??שחקני קבוצתו... ליריב בכלל לא אכפת..
ככה אני מרגיש כשאתם עונים לי.. כאילו אתם רצים אלי.. מרימים אותי.. אכפת לכם.. כי..
אנחנו באותה קבוצה..
נגד היריב חסר הלב.

היריב שלי הוא אני (ראה פוסט נפלא של עובד בלוח המרכזי).