האמת היא שפניתי בעקבות אישתי. אם להודות באמת, אף פעם לא הרגשתי רע עם זה שאני צופה בסרטים האלה, אפילו נהניתי. אבל בתור בחור דתי היו לי תמיד ייסורי מצפון אחרי שהגעתי לידי הוצאת זרע לבטלה. תמיד אמרתי לעצמי שאם אני לא אגיע לידי הוצאת זרע לבטלה ואוכל לראות את הסרטים בלי ליפול בהוצאת זרע לבטלה, אז זה בסדר מבחינתי.
האמת שרציתי גם להעשיר את חיי המין שלי ושל אשתי, אבל אני מניח שבשלב מסוים שהתבצע אוטומטית, התחלתי לעשות השוואות של הסרטים מול המציאות וראיתי שהמציאות רחוקה בהרבה מהסרטים. בסרטים אלו הכל פרוץ ומותר, ואילו אשתי היא אישה צנועה. היצר שבתוכי רצה לקבל את הפריצות וההיתרים במציאות, אבל כיוון שהמציאות היתה רחוקה מזה הייתי צריך להסתפק בסרטים ומידי פעם בצ'טים בחדרים עם נשים לא כ"כ נקיות בלשון המעטה.
לאחרונה גם נהייתי יותר פתוח עם נשים שמסביבי כמו למשל בלימודים. מסתחבק איתן וצוחק איתן. (דרך אגב, יש עם זה ממש בעיה לדבר איתן? הרי הן לומדות איתי, אז למה שזה יהיה בעייתי אם אני מדבר איתן על הלימודים?). האמת שהדבר הזה עושה לי טוב, כי גם לומדים להעריך אותי וגם כי לא רואים אותי בתור הדוס שלא מתקרב לנשים.
אשמח לשמוע את דעתכם לגבי מה שכתבתי עד כה.

אחי היקר!
התלבטתי מה לכתוב הרבה זמן.
אתה בדיוק כמוני, אומר לעצמך שאם אתה לא תוציא זרע אז זה בסדר. אך זה אף פעם לא כך, כשאתה מתחיל לראות אתה תיפול כמעט בטוח (וגם אם לא אז היתה לך נפילה). אתה צריך לשנות לעצמך את המחשבה הזאת שהכל בסדר, כי לא הכל בסדר. על כן אני מוסיף פה קישור למדריך:
http://guardyoureyes.com/heb/index.php?option=com_zoo&view=category&Itemid=80
קרא אותו הוא עוזר במיוחד.
כמו כן אתה יכול לנסות לדבר עם ר' יחזקאל, הגארד, הוא יכול לעזור לך בעניין יותר ממני (אתה יכול למצוא את הקו החם באתר).
אני מזהיר אותך! המסע בכלל לא פשוט והוא מלא בעליות ומורדות אך לבסוף אתה תרגיש משוחרר, הדבר הכי חשוב הוא לא ליפול ליאוש אל תיתן למחשבות של: "איזה דפוק אני!" לשלוט בך. תזכור כל הזמן שאתה בן של מלך, בן של הקב"ה! אז תשמח.
אחי היקר, שיהיה רק בהצלחה
אין יאוש 

השלב (אולי) הכי קשה בתהליך גמילה הוא הקטע של להודות בכך שאני מכור ושאיבדתי שליטה על החיים. אצלך רואים בבירור שלא הגעת למצב הזה. אני לא רוצה ח"ו להגיד דברים לא טובים, אבל מהנסיון האישי שלי, כשהייתי במצב שלך שום דבר לא עזר, והייתי צריך עוד הרבה מאוד סבל ונפילות כואבות עד שהגעתי להודות בעובדות הפשוטות: אני מכור לגמרי ובכלל לא שולט על המצב.

כל אחד רוצה להיות בעמדת שליטה ולהציג את זה ש"אם אני רוצה אני יכול להפסיק" ו"בכלל אני נהנה מכך", במקום לשים מראה מול הפנים ולהבין שאתה במדרון חלקלק ועוד רגע החיים שלך נהרסים.

אז כעת אתה אומר: אני לא מכור, אני בכלל לא רוצה להיות כאן (אשתי שלחה אותי), אני אפילו נהנה מזה ועוד. אז אם ככה - באמת אין לך מה לחפש כאן. תלך לעוד כמה שנים של הרס עצמי, וכאשר תבין שאתה עומד לאבד את כל עולמך (או שכבר איבדת הכל כי אשתך תפסה שבגדת בה) - תחזור לכאן ותקרא שוב את מה שכתבת.

אני מאוד מקווה בשבילך שאתה לא הולך בכיוון הזה ואתה בפנים יודע טוב מאוד שאתה מכור ולא מצליח לעצור. אני מקווה שגם אתה מבין שאת חיי הנישואין שלך אתה הורס על ידי הצפיה והאוננות (ובודאי לא "מעשיר").

אז אם משהו במה שכתבתי לך נשמע הגיוני (לא בקטע של אגו עצמי אלא באמת הפנימית שלך) תחזור לכאן ותמצא הרבה כלים לעצור את הטירוף.

אני רואה שכולם כבר הגיבו בכיוון הנכון;
רק אוסיף עוד מילה, זו תפיסה שגויה -מבחינת ההלכה- שאם לא מז"ל אז לא עברו על האיסור. זו תפיסה שגויה בגלל שההלכה קובעת שברגע שהזרע נעקר ממקומו ונוצר בגוף (ע"י הגירוי וכדו') כבר עברנו איסור מסויים.
כמו"כ תדע לך שחז"ל אומרים שהוולדות נוצרים ממחשבתו של האדם וממה שהוא חושב כך הוולד נוצר - אז אם אתה נשוי ואתה חושב על אישה אחרת הזרע שנוצר מזה היא בצורת האישה שחשב עליה, ואשר על כן אסרו חז"ל לחשוב על אישה אחרת בעת הזיווג - ואף אם לא קיים את המצוה באותה זמן אבל כל זמן שלא הוציא את הזרע שכבר נעקר הרי בזרע זה נוצרה התמונות והתכונות של אותהאישה, וכמאמרם ז"ל, עיין באוה"ח הק' בפרשת ויחי על הפסוק כוחי וראשית אוני ששם מבואר הענין הזה בארוכה, שהיה אישה שנולדו לה בנים לא טובים בגלל שראתה את לוחמי המך רוכבים על הסוסים וחשבה עליהם בשעת הזיווג עם בעלה.

רציתי גם לכתוב משהו על הנושא של שיחה עם נשים אחרות וכו' אך הזמן קצר לי ואחזור בעז"ה.

שלום למשה ולכולם
צודק בכל מילה ,
אבל זה מאוד מלחיץ ,
מה זה אומר על הילדים שכבר יש לנו ,
שמעתי בשם רבי צדוק שעוצמת התאווה שיש לאדם תלויה בקדושה של ההורים שלו בזמן שיצרו אותו ,
רחמנות על הילדים שלנו ......