לבן אדם שרוצה להשתנות ולצפניה
לי היו 2 קפיצות הדרך בתכנית:
1. הייתי בתכנית כמה חודשים וחשבתי עדיין שהיתה לי בחירה חופשית ביחס לתאווה. ואז. ברגע אחד נפלא, בלי שהתכוננתי לכך, הפנמתי שלא היתה לי בחירה חופשית בנושא של התאווה. אני חושב שרק אז התחלתי את התכנית באמת. אני חושב ובטוח שביום שאאמין שהיתה לי בחירה חופשית ביחס לתאווה אני כנראה יתחיל במסלול הידרדרות שיוביל אותי אליה בחזרה.
כמה ימים לאחר ההפנמה הזו כתבתי את הפוסט הבא,
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2804.0 שהוא דימיוני מצד אחד, אבל הוא משקף מבחינתי את המציאות שלי.
לכן, למי שהוא באמת מכור, הקטע הזה של הרמב"ם אינו רלוונטי, כי הרמב"ם עוסק שם באדם בריא, ואני לא אדם בריא. יש לי מחלה. להמחשה, זה כמו שאדם במצב של פיקוח נפש יטול תרופה שמעורב בה בשר וחלב, ומישהו יעמוד מולו עם שולחן ערוך ויקריא לו קטעים מהלכות בשר וחלב. הוא כמובן יטעה, כי באותו רגע ההלכות אינן רלוונטיות לאדם החולה הזה.
הרמב"ם הנ"ל מתחיל להיות רלוונטי רק כשהכרנו את התכנית ואז יש לנו את הבחירה אם לצעוד בה או לא. כאן בהחלט נכנסת הבחירה לתמונה.
לכן גם צפניה, אם אתה באמת מכור, אין מקום לשום התמרמרות, כי לא היתה לך כל בחירה אם לעשות את מה שעשית או לא.
אני כמובן מדבר רק על עצמי, כאחד שתופס עצמו כמכור.
2. ביום שהבנתי שאסור לי לשלוט ולתכנן כלום בחיי, מארוחת בוקר ועד קניית דירה. למסור הכל לקב"ה, אבל זה כבר נושא אחר.
אני אוהב אותך ומאחל לכולנו הרבה החלמה