שלום כמו רבים כאן בחיים לא חשבתי שאני אספר על הצד האפל שלי אי פעם. עד שגילתי את האתר הזה.
לא זוכר מתי זה התחיל בגיל מוקדם מאוד בהתחלה אפילו לא ידעתי מה אני עושה או רואה. מהר מאוד זה התפתח ונהיה כפיתי וממכר.
לא הצלחתי להפסיק הייתי בן 15 והייתי מוציא זרע לבטלה כמעט כל יום.
בגיל הזה לא הייתי דתי במיוחד.
אבל בחסדי ה' לא נתפסתי אי פעם ואפילו הצלחתי לחיות בצורה טובה.
אבל נכנסתי למלכדות עכברים יום אחרי יום מבטיח לעצמי לא לפול יותר. ושוב...כאילו היצר צוחק לי בפנים.
ועדין אני בונה מחסומים ענקים וישר אחר כך כמו טיפש מתאמץ שעות לשבור אותם.
הבעיה המרכזית הייתה שבכל תחום אחר בחיי הצלחתי מאוד ברוך ה'
היו לי מלא חברים וחברות הצלחתי בלימודים והייתי חביב הבנות וכל זה.
והכל הלך חלק עד שחזרתי הביתה והייתי לבד עם עצמי. ושוב נפילה...
לצערי במצבים של תאווה היצר גרם לי לראות בעולם מקום שהדבר היחידי ששווה לחיות בשבילו זה מין. וזה גרם לי להיות אדיש כל כך להמון דברים.
לאט לאט נפל לי האסימון שאני מכור ואין לי שליטה. היצר שלי פשוט ירק עלי ואמר לי שזה גשם.
לא ידעתי מה לעשות לאין להתקדם. כלום...
למזלי בצבא לא יוצאים הרבה אז הנפילות שלי הצטמצמו. אבל עדין הייתי מכור. יותר נכון עבד.
באותו זמן התחלתי להתחזק וללמוד המון אבל עדין לא הצלחתי להגמל.
וזה הרג אותי מבפנים. להיות הבחור הזה שהתחזק ועזב את כל המסיבות והבחורות...אבל אף אחד לא ידע מה הוא עושה לבד בבית...
וזה פשוט גרם לי לבכות...המחשבה אם הם רק היו יודעים...
לפעמים אני מרגיש כמו מר הייד ודוקטור גקייל מי שמכיר...
האמנתי שהחתונה תציל אותי. למזלי עדין לא התחנתי אבל רק מהסיפורים כאן של האנשים ( תודה רבה על השיתוף ) הבנתי שזה דמיון שווא.
אני מתחיל עכשיו את 12 הצעדים בעזרת ה' אצליח לצאת מהבור
אני מאמין שזה המטרה שלי בעולם להצליח לצאת. להתנקות.

שיר שכתבתי על האדישות שאני מרגיש במצב של תאווה:
הכל חוזר וחוזר
אוכלים שותים מדברים ישנים.
לפעמים אנשים מדברים על שטויות ואני תוהה האם זאת תכלית הבריאה?
אם אין אהבה אין חיים אבל גם היא בסוף מתפוררת לרסיסים. נגמר משעמם הכל הלך
אבל הכל תלוי בחלונות שמהם מסתכלים על העולם.
חלון מלוכך מראה עולם של כאב
חלון מוזקק מראה עולם שאוהב

אהלן דקסטר. מזדהה מאוד עם החוויה של דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד...
יש לנו פה תכנית שיכולה לעזור. היא קשה לביצוע, אבל פשוטה ולא דורשת ידע מוקדם ומומחיות מיוחדת.
אתה מתחבר לאנשים, עולה לקבוצות טלפוניות, מקבל מספרי טלפון של חברים, קורא כאן בפורום ככל האפשר, יש פה המון תוכן מחלים.
אולי יהיה לך קצת קשה להיות בקשר כי אתה בצבא.  אבל אתה יודע, זו לא בעיה שלך, אלא של ה'. אתה פשוט צריך להסביר לו שאתה לא מסוגל ושייקח את העניינים לידיים.
אני מקנא בך: אני זוכר כשהייתי בצבא קרו שם כל כך הרבה דברים שגרמו לי לרצות ליפול. כל פעם שדפקו אותי, כל פעם שהייתי צריך להילחם שלא יסנג'רו אותי, כל פעם שהייתי צריך להביט למוות בעיניים (היה הרבה מסביבי). אילו הייתי מכיר את תכנית 12 הצעדים שיש פה, הייתי יוצא מהצבא הרבה פחות שרוט. כי אתה יודע, אנחנו כאן מרגישים שההתמכרות היא לא איזו בעיה צדדית, ושאר החיים שלנו בסדר. אנחנו מרגישים שההתמכרות היא סימפטום לבעיה שמקיפה את כל החיים שלנו. שאנחנו בורחים לתאווה כי אנחנו לא מסוגלים לסבול את הקשיים שלנו.
בהצלחה. חיבוק גדול. זמין לך בפרטי מתי שתרצה.

שלום ! מועדים לשמחה
קראתי את מה שכתבת, ומאז הזדהתי.
אני גם מצאתי את עצמי באינטרנט, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם.
מרגיש כאילו השטן מסתלבט עליי ורק צוחק על איזה קל להפיל אותי.
כמה גדרות שמתי, כמה הרחקות וניסיונות להפסיק- וכל פעם חזרתי
בדיוק לאותו המקום. מלא בגועל, בושה, שנאה, ריקנות... רוצה להעלים
את הרגעים האלו המחיים שלי, שונא את המעשים. ובורח.. שוב.. לעוד נפילה.
אצלי גם לצערי זה התדרדר לשימוש אובססיבי וכבד יותר, כולל במציאות.
שנים ניסיתי כל מיני סוגים של תיקון- רבנים, פסיכולוגים וכו'.. ופשוט שום
דבר לא עזר לי, לא קידם אותי ולא גרם לי להפסיק.
עד שהגעתי לsa, וב"ה בחסדו ובכוחו של אבא אוהב,
לא מובן מאליו בכלל, ה' משאיר אותי נקי, רק להיום.
הדרך הזו היא מאד פשוטה בהבנה, בלדעת מה צריך לעשות, ומה התוכנית.
אבל היא קשה מאד ביישום, בביצוע, בלשבור את הבושה כל פעם, לחשוף,
להעיז להוציא את כל הפנימיות המגעילה לאור.
אבל זה מה שמציל אותי. כל רגע מחדש.
גם בחג הזה מצאתי את עצמי מתאווה, לא פעם וגם לא עשר.
אני רק בתחילת הדרך, כרגע בצעד 3.
מתפלל לעוד יום אחד נקי.
ואשמח להיות בקשר! להיעזר, ולעזור. בשמחה!!
חג שמח ונקי...

מה שלומך דקסטר,
אתה עדיין איתנו?