שלום לחברי הפורום.
מי היה מאמין שאדם ביישן כמוני ירשום בפורום פתוח את רזי ליבו, אבל הנה אני פה.
אני מה שנקרא מכור בקטנה, מצד אחד התדירות לא גבוהה, מצד שני לא יכול בלי מידי פעם.
האמת היא שהיו תקופות שהרגשתי שזה טוב לי והייתי נהנה, אבל מכל מיני סיבות הגעתי להחלטה סופית לפני כשנתיים שאני מעוניין להפסיק לצמיתות.
אני יודע שזה קשה להפסיק בשנייה אחת, מי יודע אולי האתר והחבר'ה פה יעזרו בעניין..
אז סיפור חיי הוא כזה.
מגיל מאוד קטן הייתי שומר על עיניי בקנאות, אני מגיע מבית שרואים סרטים, יש טלויזיה, אינטרנט (בקיצור רק תבחר),
אבל אפילו שכך בתור ילד אם היה נשיקה היה לי בעיה להסתכל והייתי מזיז את ראשי.
עם הזמן שגדלים היצרים עולים והרצון לחדשנות ולריגושים (בעיקר שמשעמם) עולה, אז מסתכלים מידי פעם בקטנה ויוצאים כי מרגישים שזה לא טוב.
אני זוכר שהייתי קטן ואמא שלי לימדה אותי מזה גוגל, ישר חשבתי לעצמי: מעניין מה קורה עם רושמים בשורת החיפוש "נשים ערומות" האם זה נותן תוצאה, בזמנו הייתי בטוח שאין סיכוי שיהיה משהו כזה הרי מי יעלה על דעתו להעלות לרשת דברים כמין אלו.
וככה בגיל הנעורים הייתי מספק את עצמי בראייה של בחורות בקטנה לא דברים גרועים שמגעילים אלא כל מיני מגזינים ודברים שכל נער קצת שובב עושה.
יש לציין שאפילו בטעות לא יצא לי לראות תכנים פורנו גרפיים ממש מפני שהיה לנו חסימה רגילה של ספק האינטרנט.
יום אחד יצא לראות בטעות תוכן מסויים שזיעזע אותי קשות, ואכן תמונה זו ישבה לי הרבה זמן בראש.
וכך הייתי ממשיך לספק את עצמי בראייה בלבד, בעוד שהמראה שראיתי אז פשוט לא יורד לי מהראש,
עד גיל שמונה עשרה הייתי מנסה להפסיק עם המראות, ללא הצלחה, הייתי מנחם את עצמי ואומר שלפחות אני לא מוציא זרע לבטלה ולא הוצאתי מעודי, כך שלפחות בזה אני נקי.
עד שחלה התפנית פעם אחת בטיפשות של רגע, עברתי את העבירה.
הייתי כולה תיכוניסט בי"ב ופחות היה אכפת לי ברמה כל כך גבוהה לא להמשיך עם זה, חשבתי שאני יכול להפסיק מתי שאני רוצה.
ומאז מידי פעם אני חייב, התכנים עלו וצריך קצת יותר מסתם בחורות כדי לספק, צריך כבר חומר יותר "איכותי".
תמיד ניסיתי להפסיק לחלוטין. ניסיתי כל מיני שיטות כל מיני חיזוקים עצמיים שום דבר לא עזר. הכי הרבה החזקתי חודשיים.
הייתי חוזר מהישיבה אחרי שלושה שבועות, כולי באורות, ומוצא את עצמי אחרי כמה שעות משוטט ברשת על מנת למצוא איזה משהו מעניין וחדש, ואז כמובן מצטער...
הייתי יכול לשבת בארוחת ערב עם המשפחה אחרי שביצעתי את זממי, ולהרגיש איזה צבוע אני איזה בנאדם מגעיל אני איך אני יכול לחבק את המשפחה שלי ללחוץ יד לאבי אחרי הדברים המגעילים שעשיתי.
היצר חזק ביותר...
אני נרשם לתוכנית של ה90 יום בטוח שאצליח, כי אין מקום לטעות..
כתוב בברכות: בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין. והרי זה מוזר כי תבלין הוא מועט לעומת התבשיל העיקרי שהוא העיקר.
אבל זה העניין המאכל קיים ואי אפשר לשנותו אבל אתה יכול להחליט איזה טעם יהיה לו מר מתוק מלוח או חמוץ. הכל תלוי בתבלין, כי יש יצר הרע.
אי אפשר לבטל אותו, יש אנשים שמכורים ואומרים: קשה לי נראה לי אני יקח תרופות שיקלו עליי, אם זה לא מקרה קיצוני מדובר בבריחה מהמציאות, תהיה חזק תנווט את היצר למקום טוב, לאהבה אמיתי בין איש לאישה, לקשר עם אישה אחת שאותה מותר לך לאהוב.
אני חושב שברגע שאדם לוקח את הבעיה שלו ומתייחס אליה ברצינות זה עוזר לו נקווה באמת שנהיה נקיים לחלוטין, אני מאמין בזה ברמ"ח אבריי.
חזק חזק ונתחזק..
תודה לחברי הפורום....
שאלה: האם לדעתכם עדיף פשוט להחליט להפסיק במקרה שלי או לעשות זאת בהדרגתיות, דהיינו להקטין את המינון כל הזמן?
תודה