בוקר טוב חבר יקר
לימדו אותי שלפעמים ההתמודדות המעשית (מול האוננות או מול יחסי המין), גורמת לנו להכחיש את הבעיה האמיתית.
חבר יקר, הפסיכולוג שאני הולך אליו במקביל לקבוצות אוהב לשאול אותי שאלה בסגנון הזה:
נתן במתנה, תגיד לי, נגיד שהייתי אומר לך: אתה אדם מיני, אתה אוהב לקיים הרבה יחסי מין, אתה אוהב את הדבר הזה, ואם זה היה תלוי בך היית רוצה להיות עם אשתך עד ארבע פעמים ביום, אז איפה בעצם הבעיה?
וגם אני שואל אותך: איפה בעצם הבעיה? זה נשמע שחוץ מקשיי תקשורות בינך לבין אשתך, דברים שאפשר לדבר עליהם - לכאורה הכל טוב, האם אני צודק? האם אתה מרגיש שאם אשתך הייתה קצת יותר 'מתחשבת' חייך היו טובים?
למחשבה
נתן במתנה